בית הקשתות

http://habniya.co.il/scaly/wp-content/uploads/2009/12/image021-21.jpg

מבט לחדר האוכל

חזית כניסה

Start Slide Show with PicLens Lite

מילון מונחים באדריכלות, תורת הבניה ובינוי ערים

‏
‏ א

אבן גוויל – אבן לקט מהשדה ,במצבה הטבעי. שימוש- בהקמת קירות תמך חקלאיים ובבטון ‏דבש.‏
אבן טובזה – (אבן כרוסה),אבן בניה מלבנית, בעלת "כרס" בולטת מהקיר, בסיתות גס.‏
אבן תלטיש – אבן בניה מלבנית, בסיתות אחיד של בליטות ושקעים,בעיבוד גס או עדין.‏
אבן מוטבה – אבן בניה מלבנית, בעלת סיתות-פטיש עדין ושקוע.‏
אבן מוסמסם- אבן בעלת סיתות אלכסוני מחורץ, דמוי פסיקים.‏
אבן קליפה – אבן מהוקצעת, שפניה נותרו ללא סיתות, בצורתן הטבעית.‏
אבן פוליגונלית – אבן בניה או ריצוף, בעלת צלעות רבות, לא אחידות. ‏אבן ראשה – האבן העליונה בקשת, אבן מפתח שעם הסרתה הקשת נופלת.‏
אבן פינה- האבן הראשונה ,המונחת בראשית הקמתו של מבנה,באחת מפינותיו(בטקס סימלי).‏
אגרגט-אבן מרוסקת ,בגדלים שונים,מאבן קטנה ,דרך חצץ ועד לחול, המשמשת חלק מתערובת ‏הבטון. ‏אגד – קונסטרוקציה מעץ או מפלדה ,המורכבת ממוטות במבנה מרחבי, לתמיכת גג קל.‏
אריחי רצפה/קיר – לוחות ריצוף וחיפוי , הנבדלים זה מזה בחומר שממנו יוצרו (מלט עם ‏אגרגטים, חרסית קלויה,אבן טבעית או תעשייתית), במידותיהם, בעיבוד ובגימור העליון ‏שלהם(צבע, גלזורה, ליטוש), הכל בהתאם למטרתם ולמיקומם במבנה או מחוצה לו.‏
ארכיטקטורה (עפ"י ויטרוביוס) – תורת בניה שערכיה הבסיסיים הם: עמידות, שימושיות ויופי.‏
ארכיטקטורה (עפ"י ברונו צבי)- אמנות עיצובו של החלל הבנוי ,לרבות חלל עירוני. ‏
ארגונומיה – תכנון ועיצוב בהתאמה לממדי גופו ולפעילותו של האדם. ‏

אבן הראשה ‏
האבן העליונה בקשת – אבנים [שאם מסירים אותה,הקשת נופלת כולל מה שמעליה].‏

אבן פינה
האבן הראשונה המסמלת תחילתו של פרוייקט וגם – אבן המיועדת לפינת הבניין [למקצוע האנכי של הבניין]‏

‏- ‏security – securite – seguridad‏ – אבטחה ‏
פעולה מוקדמת למניעת חבלה, פריצה , כניסה או גישה לא מאושרת

אגד
מסבך,בדרך כלל לתמיכת הגג [גגות רעפים,גג תעשייתי,וכו'].‏

אגרגט
החלק הקשה בתערובת בטון ומוצרי ביטון, כגון:ריצוף, החצץ בבטון, והאבן שבאריח

אודיטוריום [גם:אודיאון]‏
אולם לשמיעת מוסיקה

אזבסט [לוחות אסבסט]‏
לוחות מישוריים או גליים המורכבים מהמחצב המינראלי אזבסט + חומרים צמנטיים, ששימשו לקירוי גגות ואף ‏כמחיצות וכקירות. כיום השימוש במוצרי אזבסט פוחת ונעלם בגלל הקשת של מוצרים אלה למחלת הסרטן

אטריום
חלל מרכזי – קדמי בכניסה לבניין, בדרך כלל על קירות שקופים, מקובל כיום במבני ציבור,בתי מלון, ומבני מסחר

איטונג
שם מסחרי למוצרי בנייה [בעיקר בלוקים] העשויים בשיטה מסויימת וכוללים בהרכבם סיליקטים ואבקת אלומניום

אילגון
הגנה על מוצרי אלומניום מפני קורוזיה

אכסדרה
מבואה עם עמודים בחזית הבית

אלומניום
‎ מתכת המקובלת כחומר בנייה [חלונות,דלתות,קירות מסך,ועוד]‏

ארקר
גומחה בחדר הבולטת כלפי חוץ

ב

בטון- חומר בניה המורכב מאגרגטים גסים, מחול וממים,בתוספת ערבים לשיפור תכונותיו.‏
בטון מזוין- בטון המחוזק במוטות וברשתות פלדה,לשיפור עמידותו בכפיפה ובמתיחה.‏
בניה טרומית-בניה שמרבית מרכיביה,בעיקר השלד, מיוצרים במפעלים תעשיתיים ומובאים ‏להרכבה באתר. ‏
בטקל – בטון בעל משקל מרחבי נמוך ותכונות של בידוד תרמי, עקב כליאת בועות אויר בתוכו. ‏משמש ליצירת שיפועים בגג שטוח.‏
בניה רטובה – בניה מסורתית, הכוללת יציקת בטון באתר, בנית קירות פנים וחוץ מבלוקים או ‏איטונג, לבני- חרס או סיליקט,קירות אבן, פלטות בטרום, ריצוף ידני באריחים ע"ג טיט וכיו"ב. ‏
בניה יבשה – בניה מתועשת,שכל מרכיביה מיוצרים במפעלי תעשיה ביצור המוני ומובאים ‏לאתר,לעיתים כמכלול שלם (קרוונים) . ראה- "בניה קלה". ‏
בניה קלה – בניה מתועשת בחומרים קלים,כגון פלדה, לוחות גבס, עץ, אלומיניום, זכוכית ‏וחומרים פלסטיים.‏
ברז פרח – ברז המותקן לצד הכיור ויוצא מתוך המשטח (שיש או נירוסטה), בניגוד לברז היוצא ‏מן הקיר.‏

בור סופג
מבנה בבור בקרקע לספיגת ביוב כפתרון מקומי,כאשר אין חיבור לרשת הביוב העירונית

בטון
חומר בנייה יסודי המורכב מצמנט, אגרגטים ומים, ולעיתים גם מוספים שונים.‏

בטון ברזל
שילוב של פרופילי פלדה עם מעטפת בטון [בעיקר בבניינים רבי קומות]‏

בטון דבש
בטון שבתוכו אבנים גדולות וסלעים, מקובל בעיקר בביצוע קירות וגושי בטון גדולים

בטון דרוך
בטון שבתוכו מוטות פלדה מתוחים [יש מתיחה במפעל ומתיחה באתר]‏

בטון‎ ‎‏ מובא/ טרומי [גם:בטון טרום]‏
בטון המובל לאתר ממפעל הבטון, להבדיל מבטון המיוצר באתר

בטון מזויין
בטון שבתוכו יש מוטות פלדה [השילוב של בטון, העמיד בפני לחיצה,גם פלדה העמידה בפני מתיחה, יוצר אלמנט ‏קונסרוקטיבי בעל תכונות חוזק ויתרונות נוספים

בטון טרומי
בנייה במפעל מאלמנטים טרומיים [ראה:בטון טרום]‏

בנייה מתועשת
בנייה המתבססת ברובה או כולה על אלמנטים המיוצרים במפעלים ומורכבים באתר

ג

גילוון – ציפוי אלמנטים מברזל בשכבת אבץ,להגנה מקורוזיה (חלודה).‏
גמלון (גיבל) – מישור הקיר המשולש ,בצידו של גג דו-שיפועי. ‏
גרניט פורצלן-חיפוי קרמי, המיוצר מתערובת חרס ופורצלן כבושים בחום גבוה ועמיד בשחיקה. ‏
גשמה –צינור מי גשם (צ.מ.ג.) אנכי להורדתם מהגג לקרקע. ‏
גרנוליט – תערובת מלט ואגרגטים (חלוקי-נחל או חצץ), המשמשת לחיפוי ולריצוף.הצמנט הרטוב ‏נשטף, לשם חשיפת האבן הדקורטיבית.‏
גג קל
כינוי לגג לא מסיבי [לא מבטון מזויין] אלא גג רעפים,או גג מחומרים קלים אחרים

גומחה [גם:נישה]‏
‎ חלל שקוע בקיר

גזוזטרה [גם:מרפסת,בלקון]‏
חלק מהבניין המוקף בקיר/קירות ובלבד שלפחות רבע מהיקפו פתוח כלפי חוץ ומוגן על ידי מעקה

גזית [אבן גזית]‏
אבן מסותתת

גילוון
ציפוי אלמנטים מברזל בשכבת אבץ להגנה מפני חלודה [קורוזיה]‏

גלריה
‎ תקרת ביניים, כגון:יציע בחנות או בבית קולנוע או במבנה אחר, עזרת נשים בבית כנסת, וגם: חנות לתמונות ולמוצרי ‏אמנות, מעין תערוכה מתמדת

גמלון
הקיר האנכי הנמשך ועולה מעל מפלס התקרה העליונה בגגות רעפים, לרוב בצורת משולש, שמקודקודו נמשך רכס ‏אופקי של גג הרעפים

גמר [ גם:עבודות גמר]‏
ראה שלד הבניין, כל העבודות המהוות השמת הבנייה עד לגמר לאחר ששלד הבניין קיים – נקראות עבודות-גמר

גרניט [גם:שחם]‏
אבן יסוד מגמתית, משמשת למשטח-עבודה במטבח

גרניט -פורצלאן
‎ כינוי מסחרי לסוג של חיפוי קרמי

גשמה
מרזב,מוביל את מי הגשם מהגג אל מפלס הקרקע

‏ ז
זכוכית בידודית-זיגוג כפול עם מרווח אויר כלוא ויבש או גז,להשגת בידוד טרמי ואקוסטי משופר. ‏
זכוכית בטיחות- זכוכית בעלת עמידות גבוהה למכה וללחץ, הודות לחיסום בחום ,או להדבקה ‏בשכבות.‏
זמלה – מסגרת מוחלקת סביב הקפה של אבן בניה מסותתת.‏
זרבובית- צינורית לניקוז מים מגגון או ממרפסת.‏

זיז [גם:קונזול]‏
חלק מתקרת הבניין או מן הקורה, הנמשך כלפי חוץ, עם ריתום במוצאו, וחופשי ללא עיגון בקצה החיצוני

זכוכית בטיחות
זכוכית בעלת תכונות חוזק מיוחדות – עמידות גבוהה

זכוכית בידוד
שמשה כפולה (בין שתי שמשות כלוא אויר יבש/גז) שבידודה משופר

זכוכית שכבות [גם:זכוכית בטיחות-שכבות]‏
שכבות זכוכית מודבקות, עמידות גבוהה בהולם +יצירת מחסום נגד נפילה לאחר שבירתה

זמלה
המלבן המוחלק מסביב לאבן המסותתת

זקיף
מוט אנכי או באגד/מסבך

ח

חלון –פתח מזוגג, המאפשר תצפית, איורור,הגנה מרוח, מגשם ,מחום וקור ,מסינוור, מרעש ‏ומזיהום אויר. חלון טוב מקנה בטיחות ,קל לניקוי ולתחזוקה ,מחירו סביר והוא בעל קיים ארוך. ‏
חלוןאנגלי(מפרץ) – חלון הבולט כטרפז מחוץ לקיר ומאפשר מבט לשלושה כיוונים.‏
חצר אנגלית – פתח יצוק בפני הקרקע שתפקידו להכניס אור ואוויר למרתף.
חתך הזהב- פרופורציה של מלבן,שנוסחתה:‏m/M=M/m+M‏ .בעזרתה עיצבו חזיתות מבנים מימי ‏יוון העתיקה ועד ימינו.‏
חומרי בנין (סוגים עיקריים) – סלעים,חומרים אורגניים,מתכות,חומרים סינטטיים,חומרים ‏מורכבים.‏

חגורה
קורת ביטון אנכית,אופקית או אלכסונית (אלכסונית – למשל:בגג רעפים) בתווך הקירות, שאינה קונסטרוקטיבית

טובזה
סיתות אבן באופן של יצירת בליטה ביחס לשולי האבן הישרים [המהווים מלבן]‏

טופס 4‏
טופס לקראת סיום הבנייה המאפשר חיבור הבניין לתשתיות הנדסיות [חשמל תקשורת וכו'] וקבלת תעודת גמר ‏מהרשות המקומית

טופס 5 [גם:תעודת גמר (ג' ו - מ' סגולות)]‏
אישור רשות הרישוי כי הבניין גמור

חדר שירות
חלל בדירה המשמש כמזווה,חדר ארונות,חדר אמבטיה,חדר בית שימוש או חדר מקלחת

חתך הזהב
יחס בין צלעות המלבן כדלקמן: הרוחב מחולק לאורך שווה לאורך המחולק לסכום הרוחב והאורך, יחס זה היווה ‏בסיס לתכנון קדום

חימר [גם:חומר]‏
אדמה חרסיתית המשמשת לבנייה/קדרות

חישוב סטטי
דפי חישוב המהווים מסמך בתהליך הרישוי המוכיח את יציבות הבנייה [ראה: סטיסטיקה,קונסטרוקציה].‏

יסוד בודד
יסוד לעמוד בצורת פלטה מלבנית (תיבה) או בצורת פירמידה על תיבה, בעומק לא רב, מקובל בעיקר בחול ובקרקע ‏סלעית

חלון
פתח בקיר המשמש לתאורה ולאוורור

חלון אנגלי
חלון הבולט כלפי חוץ כמנסרה טרפזית בעלת דפנות אנכיים\ וכך יוצר 3 כיווני אויר

חלון צרפתי
חלון המותקן במסגרת מלבנית [או אחרת] הבולטת ממישור הקיר החיצוני, גם:חלון המוארך כמעט עד הרצפה

חלון קוקיה
חלון בחלל הגג המשופע [כגון:גג הרעפים]‏

חרס [גם:טרה-קוטה]‏
חומר שרוף לייצור כלים סניטריים,רעפים וכד'‏

חרסינה
אריחי חרס המשמשים לחיפוי קירות בחדרי שירות

ט

טופינג-תוספת יציקת שכבת בטון לא קונסטרוקציונית מעל תקרה או גג שטוח.‏
טיפחה- חגורת גג אלכסונית ,או קורה, במפלס העליון של הגמלון.‏
טראצו-תערובת מוחלקת ומלוטשת של צמנט ואגרגטים, ליצירת מרצפות או משטחי- ריצפה ‏ומדרגות.‏

טיח
חומר לכיסוי הבנייה, עשוי בהרכבים שונים – טיח צמנטי, טיח גבס, טיח אקרילי, ועוד

טיח צמנטי [גם:טיח]‏
תערובת של צמנט, חול וסיד לכיסוי פנימי של קירות ותקרות ולכיסוי חיצוני של קירות

טיט
‎ חומר חרסתי לבנייה

טברה
תבנית [ לרוב מעץ] ליציקת אלמנטי בטון

טופינג
תוספת יציקת ביטון על רצפה/תקרה שאינה קונסטרוקטיבית, מקובל לבצע על תקרות טרומיות
טפחה
חגורת הגג האלכסונית במפלס העליון של הגמלון

טפסנות [גם:טפסות]‏
ביצוע תמיכות זמניות ליציקות

טראצו
תערובת צמנטית הכוללת אגרגטים, מוחלקת ומלוטשת ליצירת אריחים, מדרגות, וכד'‏

טרקלין
סלון,חדר מגורים

י

יסודות (סוגים)- יסוד עובר, פלטה, דוברה , כלונסאות, מיקרופייל.‏

יסוד [גם:בסיס]‏
חלק משלד הבניין, המצוי מתחת לעמוד "הצומח" ממנו,והמקשר בין הבניין לבין הקרקע

יסוד בודד
יסוד לעמוד בצורת פלטה מלבנית (תיבה) או בצורת פירמידה על תיבה, בעומק לא רב, מקובל בעיקר בחול ובקרקע ‏סלעית

יסוד נמשך
שורת יסודות בודדים מחוברים זה לזה, או יסוד מתחת לקיר, לרוב בעומק לא רב,כיסוד הבודד

כ

כוחלה- טיח מילוי למישקים בבנית אבן.‏
כבש (רמפה משופעת) – מישור משופע למעבר בין מפלסים ,לנכים או עגלות – ילדים.‏
לבנים(סוגים) – מיובשות, שרופות,סיליקט,דקורטיביות.‏
כיור בהתקנה עליונה – כיור ששפתו העליונה מורמת מעל פני המשטח , שלתוכו הורכב. ‏כיור בהתקנה שטוחה – כיור ששפתו העליונה מצויה במישור המשטח , שלתוכו הורכב. ‏
כיור בהתקנה תחתית – כיור אשר שפתו העליונה מחופה במשטח ,שלתוכו הורכב.‏

כבש [גם:רמפה]‏
מישור משופע לגישור בין משטחים במפלסים שונים,לצורך מעבר נכים, או לצורך אחר

כוחלה
טיח-מילוי למישקים בבניית אבן

כלונס
יסוד בצורת עמוד המצוי באדמה לעומקה. הבור ליסוד נעשה על ידי קידוח, ויש גם שיטה של החדרת כלונסאות ‏לאדמה במכות פטיש

ל

לבנים
‎ אלמנט בנייה, מחומרים שונים: לבנים מיובשות מחימר, לבנים שרופות מחרס, לבני סיליקט, ועוד.‏

לקט [אבן לקט]‏
אבן פראית [לא מסותתת]‏

‏
מ

‏מרזב- תעלה או צינור, לניקוז אופקי של מי- גשם.‏
מבנים (סיווג)- על פי: תקופות, פונקציה, גובה, שיטת בניה, סגנון, חומרי בניה,מיקום ‏גאוגרפי,צורה גאומטרית (מורפולוגיה), התיחסות סביבתית (בניה ירוקה), מערכות בקרה( מבנה ‏חכם).‏
מישק (פוגה) – מרווח בין לבנים, בלוקים או אריחים ,המיועד למילוי בטיט.‏
מירווחונים (ספייסרים) –טריזי-עץ קשה או מתכת ,המוכנסים בין שורות האבן,בעת בנית הקיר, ‏להבטחת עובי מישק אחיד. הטריזים מוצאים לאחר התקשות הבטון בגב האבן. ‏
מכבר – מכסה נשלף, מרשת או מפח מחורר, המורכב מעל צלחת הפח של נקז הגג השטוח, ‏למניעת סתימתה של הגשמה. ‏
מזקף- ראש – המרחק האנכי בין מישור שלח המדרגה (או מישטח מרוצף), לבין החלק המוך ‏ביותר של המבנה המצוי מעליו. מזקף הראש בחדר מדרגות לא יפחת מ- 210 ס"מ.‏
מבנן
קבוצת בניינים סמוכים לרוב מותחמת על ידי כבישים / מעברים סביב בשטח עירוני

מדה
שכבת ביטון עם שיפועי ניקוז מעל גגות שטוחים

מוטבה
סיתות עדין של אבן בנייה, נעשה על ידי פטיש

מוסמסם
סיתות עדין ומחורץ של אבן בנייה

מזוזה
לוחות האנכיים של מלבן הדלת ‏

מזחילה [גם:מזחלת]‏
צינור פתוח אופקי להעברת מי הגשם בגגות משופעים [כגון:גגות רעפים] אל הגשמות

מישק [גם:פוגה]‏
המרווח שבין הלבנים,הבלוקים או האריחים, המיועד למילוי בטיט

מכבר
רשת-כברה המותקנת בראש הגשמה

מסבך
מערכת של מוטות אופקיים,אנכיים ואלכסונים שחיבורם יחדיו מהווה תחליף לקורה לשם תמיכת התקרה/הגג [ראה ‏גם:אגד]‏

מפתן [גם:סף]‏
החלק המהווה היטל המשקוף על הרצפה במישור הדלת

מקמרת [גם:ארקדה]‏
שדרה של קשתות

מריש
קורה משנית הנושאת את כיסוי הגג המשופע

מרקיזה
סוכך בד קשתי המותקן על קיר חיצוני מעל חלון/דלת

משקוף
החלק האופקי העליון של מלבן הדלת

נארי
אבן גיר רכה [בהרי יהודה,חשוב לעניין ביסוס מבנים]‏

נדבך
שורת בנייה [אבנים,לבנים או בלוקים]‏

נדבך ראש
השורה העליונה של קיר בנוי

סטטיקה
מערכת חישובי חוזק המבנה, "המתימטיקה" של הקונסטרוקציה

סטיו
מבנה [גג] מוארך שבשפתו שורת עמודים

סיד
חומר בנייה הנוצר משריפת אבני גיר, ומשמש לטיח ולשיפר חומרי בנייה

פאטיו
חצר פנימית בתוך מבנה

פודסט [גם:משטח אופקי]‏
משטח אופקי בגרם מדרגות – עליון או ביניים

פילר
אלמנט מבני המשמש לקיבול צנרת/שעונים וכיוצא בזה, של המבנה

פיר
חלל סגור סביב בקירות אנכיים, המהווה קירות מעלית בבניין, מעבר צנרת, או חלל אוורור

פלח
מוט ברזל שטוח

פרגולה
מערכת של קירות עץ,ביטון או חומר אחר, על מודים, ללא קירוי גג

פרופילי פלדה
אלמנטים מפלדה בעלי צורת חתך קבועה וידועה [ כגון:‏Z L‏ ‏I T‏ ]‏

פריקסט
אלמנט טרומי מביטון

צמנט ‏
אבקה מאדמת חרסית וסלעי גיר המשמשת למלט, ביטון ומוצריהם

צמר סלעים
חומר מסיבי מסלעים בעל תכונות בידוד גבוהות

פ

‏פטיו- חצר פנימית בתוך מבנה.‏
פרגולה-מערכת של קורות מצולבות, מעץ או מבטון,המוצבת לצורך הצללה במרפסת או בגן.‏
פריקסט- אלמנט טרומי מבטון.‏
פנל מקורי –פנל (ספין), אשר יוצר במפעל ותואם את דוגמת הריצוף. הוא בעל פאזה משופעת או ‏מעוגלת בחלקו העליון, למניעת הצטברות אבק וחיבור נקי לטיח.‏
פרופילי גמר – פרופילי מתכת, מאלומיניום, מפליז או מפלדה, המותקנים בקצה חופשי של ‏ריצוף (כגון בהפרשי מפלסים או בתפר התפשטות), להבטחת עמידות ושלמות הריצוף.‏
פוליסטירן מוקצף (קל-קר) – לוח בידוד תרמי מוקצף, בעובי משתנה(מ-2 ס"מ ומעלה), המשמש ‏לבידוד גגות וקירות.על גבי הלוח יותקן חיפוי בטקל (בגג), או אבן וכד' בקירות חוץ.‏

ק

קו בנין – קו תאורטי במגרש, המבטא את גבול פריסתו של הבנין, על פי התכנית המפורטת.‏
קיר חיצוני – קיר בניה במישור החיצוני של המבנה.‏
קיר מחיצה – קיר בתוך המבנה, התוחם חללים ואינו משתתף במערך הקונסטרוקציה .‏
קיר מסך – קיר חיצוני למבנה, מורכב מחומרים קלים (אלומיניום,זכוכית) ותלוי ע"ג השלד.‏
קיר מילואה – קיר התחום במסגרת קורות ועמודי השלד ונושא רק את משקלו העצמי.‏
קיר תומך- קיר המדרג את פני המדרון ועומד בעיקר בפני הכוחות האופקיים של הקרקע ‏שמאחוריו.‏
קרמיקה 1. שם כולל למוצרי חרס. 2.כינוי למוצרי חרס מזוגגים וצבועים.‏

קו בניין
קו תיאורטי במגרש המהווה תחום לבנייה המותרת על פי תוכניות המתאר

קו רחוב
הגבול בו מתוכננים שולי הרחוב

קולונדה
שדרת עמודים

קומת עמודים [ גם:קומה מפולשת]‏
קומה בבניין המותחמת בין שורת עמודים או בין קירות ושורות עמודים

קונסטרוקציה
תורת החוזק, מכלול התכנון המתייחס ליציבותו ולחוזקו של המבנה

קופינג
המשטח המהווה ציפוי עליון לנדבך-ראש

קורה
אלמנט קונסטרוקטיבי המקשר בין עמודים ונושא את התקרה

קיר חיצוני
קיר בנייה במישור החיצוני של המבנה

קיר מסך
קיר מחומרים קלים [אלומיניום,זכוכית] חיצוני למבנה בדמות מסך

קיר נושא
קיר אשר יש לו תפקיד קונסטרוקטיבי במבנה

קיר פנימי [גם:מחיצה]‏
קיר בתווך המבנה

קיר תומך
קיר במגרש, התומך אדמת מילוי

קמרון
גג אבנים המושתת על פעולות הקשת, בין בכיוון אחד [ג גליל] ובין בשני כיוונים [גג מצולב]‏

קרמיקה
מוצרי חרס

קרניז [גם:כרכוב]‏
חגורה בולטת כלפי מעלה ו/או כלפי חוץ, לעיתים בחתך דקורטיבי סביב הגג

strong>ר

רשויות תכנון – ועדה מקומית לתכנון ולבניה, ועדה מחוזית ,המועצה הארצית לתכנון ולבניה. ‏ביש"ע –מועצת התכנון העליונה. ועדת שרים להתישבות מחליטה על הקמת ישובים חדשים. ‏
רולקה – יצקת מלט מעוגלת בחיבור בין משטח הגג לכרכוב האנכי, מחופה בחומר איטום.‏
רום (רייזר) –גובה המדרגה. בבית מגורים יהיה הרום בתחום 15 ס"מ עד 17.5 ס"מ.‏

רובה [גם:רובע]‏
חומר על בסיס צמנטי או אחר למילוי משקי האריחים

רולקה
גימור שולי גג שטוח במפגש עם קיר/מעקה/קרניז בצורה מעגלית לשם שיפור האיטום

רום המדרגה [גם:רייזר]‏
‎ המרחק האנכי בין המשטחים האופקיים של שתי מדרגות סמוכות

רלס [גם:ריילס]‏
פרופיל פלדה

רצפה צפה [גם:רצפה מונחת, גם:רצפה על מילוי]‏
רצפה המבוצעת על אדמת מילוי,‏

רשת אקספנדית [גם:רשת רביץ]‏
רשת ברזל מטוייחת ובדרך כלל משמשת כתקרה מתחת לגג הרעפים, ובמקומות אחרים

ש

שטיכמוס- נקודת ייחוס הגובה בבנין, להשואת מפלס הרצפה לגובה שצוין במפת המדידה. נעשה ‏באמצעות צינור מלא במים.‏
שטרבה- חיבור ביציקת בטון ו"קוצים" מפלדה בין קיר מילואה לבין עמוד בטון.‏
שליכט – שכבת הטיח העליונה, דקה ועדינה.‏
שלח – רוחב מידרך המרגה. בבית מגורים לא יפחת השלח מ-25 ס"מ. מידה מומלצת: 29 ס"מ.‏
‏

שוחה
מבנה בדרך כלל תת קרקעי, מביטון או חומר אחר,לתכולת אביזרי תשתית או זרימת ביוב או מי גשם וכיוצא בזה

שטיכמוס
נקודות גובה בבניין

שטרבה [גם:חגורה אנכית]‏
חגורה אנכית בין קיר בנוי לעמוד ביטון

שיש
סלע משקע מטאמורפי

שלד הבניין
החלק הקונסטרוקטיבי של הבניין, הכולל את היסודות, העמודים, הקורות והתקרות, מקובל כי השלד כולל גם את ‏הקירות [פנים וחוץ] אף שאלה בדרך כלל לא מהווים אלמנטים תומכים, וכן גם גג הבניין הוא חלק מהשלד [ראה ‏גם:גמר]‏

שלח המדרגה
עומקה של המדרגה, המרחק האופקי בין קצות אפי שתי מדרגות סמוכות

שליכט
שכבת הטיח העליונה

שן מדלף [גם:אף- "אף מדרגה" או "אף מים"]‏
בליטה במדרגה לנוחיות העלייה והירידה, או בליטה במעקה או בקרניז עם חריץ לאורכה בתחתיתה, או אמצעי אחר ‏למניעת נזילת מים על הקיר

שנורגריסט [גם:מתווה יסודות]‏
סימון יסודות המבנה בשיטה מצטברת לשני כיוונים שזווית בת 90 מעלות ביניהם

ת
‏ ‏תכנית מתאר ארצית –תכנית הקובעת ברמה הארצית את יעדי התכנון בכל התחומים, ‏כגון:התישבות, דרכים ,יעור וגנים לאומיים ,בתי עלמין ,תחנות תידלוק, פיתוח חופים וכו'. לכל ‏יעד יש תכנית נפרדת. ‏
תכנית מתאר מחוזית – תכנית המציגה ע"ג תשריט משולב אחד את כל שימושי הקרקע ‏המתוכננים במחוז. ‏
תכנית מתאר מקומית – כנ"ל, אך עבור ישוב או אזור וברמת פרוט גבוהה. ‏
תכנית מפורטת (ת.ב.ע.) –תכנית הקובעת בפרוט רב את יעודי הקרקע ומגבלות הבניה של שכונה ‏או של אזור מוגדר בישוב,עד לרמת המגרש הבודד.‏
תכנית בינוי – תכנית המציגה במפורט תכנון של מערכות תשתית ובניה בשלושה ממדים, לרבות ‏גושי מבנים, נטיעות, בניני ציבור ,גינון,מתקנים הנדסיים וכו'.‏

תוכנית בינוי
תוכנית המתארת את המגרש והבנייה בו – עבודות תשתית ופיתוח

תוכנית היתר בנייה [גם:גרמושקה]‏
תוכנית רציפה המתארת את הבניין, מיקומו במגרש, מידותיו, ופרטיו לצרכי רישויי המבנה

רצפה תלויה
רצפה המנותקת מאדמת המילוי, כתקרה לכל דבר

תוכנית מדידה [גם:מפה מצבית]‏
תוכנית הערוכה על ידי מודד מוסמך, והמתארת את נתוני ופרטי המגרש

תוכנית מפורטת
תוכנית למתחם הנגזרת מתכנית המתאר ומכילה הוראות מפורטות לזכויות הבנייה ולמגבלותיה

תוכנית מתאר
התוכנית הכללית אשר בה מפורטים התנאים והמגבלות לתכנון ולבנייה ברמה כללית, עם דגש על צירי תנועה ויעודי ‏קרקע

תלטיש
סיתות אחיד של אבן בנייה המושתת על בליטו ושקעים

dugit להפעלת מצגת הבית בדוגית לחץ כאן!
מצגת "המשרד החכם"
דוד כהן סקאלי (ליצירת קשר-טל' 0505836800, scaly@013.net) :

*  בעל משרד עצמאי בתכנון ייעוץ , ניהול ופיקוח פרוייקטים באדריכלות ועיצוב פנים:
*  מרצה וראש המגמה לאדריכלות ועיצוב פנים במכללת ספיר – שער הנגב 
* אדריכל פנים – יו"ר א.א.מ אדריכלים ומעצבי פנים ע.ר,  לשעבר מזכ"ל א.א.פ אגודת אדריכלי הפנים בישראל.
* מנכ"ל פורטל הבנייה habniya.co.il ופורטל בנה ביתך bnebeytcha,co,il
* לימודים: אקדמיה לאמנות ועיצוב "בצלאל", "טכניון" חיפה ואריאל, 

[Show as slideshow]

[View with PicLens]

Start Slide Show with PicLens Lite

להפעלת מצגת המשרד ה"חכם" לחץ
כאן!
dugit להפעלת מצגת הבית בדוגית לחץ כאן!

[Show as slideshow]

[View with PicLens]

Start Slide Show with PicLens Lite

Start Slide Show with PicLens Lite ]]> http://habniya.co.il/scaly/?feed=rss2&p=693 0 http://habniya.co.il/scaly/?p=665 http://habniya.co.il/scaly/?p=665#comments Wed, 09 Dec 2009 16:28:59 +0000 ‫דוד כהן סקאלי‬ http://habniya.co.il/scaly/?p=665

Start Slide Show with PicLens Lite ]]> http://habniya.co.il/scaly/?feed=rss2&p=665 0 http://habniya.co.il/scaly/?p=660 http://habniya.co.il/scaly/?p=660#comments Wed, 09 Dec 2009 16:08:17 +0000 ‫דוד כהן סקאלי‬ http://habniya.co.il/scaly/?p=660

הבניין בז'בוטינסקי רמת גן ניצב מול מגדלי התאומים, מגדל מגורים גבוהה עם קומות מסחר. בחזיתו הקדמית של הבניין, קיר מסך מעוגל המשקף את המגדלים ממול .

Start Slide Show with PicLens Lite

מצגת משרד "חכם" להפעלת המצגת לחץ כאן!

הבית והמשרד החכם – עיצוב וטכנולוגיה

מאת: אדריכל פנים – דוד כהן סקאלי

הכותב בעל משרד עצמאי לתכנון ניהול ופיקוח פרוייקטים עתירי טכנולוגיה
ראש המגמה לאדריכלות ועיצוב פנים במכללת ספיר. יו"ר א.א.מ – אדריכלים ומעצבי פנים (ע.ר)‏
ומנכ"ל בפורטל הבנייה "בנה ביתך" – ‏www.bnebetcha.co.il/scaly‏ דוא"ל ‏scaly@013.net.il

בית "חכם ועתידני" המזכיר את סרטי וודי אלן ומשרד בעיצוב "מודרני" שנראה ‏כלקוח מסרטי אימה ומדע בדיוני‎- ‎‏ חלל פסיכודלי, רהוט בעיצוב מתכתי, קר ‏ומתעתע, חללים פתוחים ורעשניים, ופרט ההולך בהם לאיבוד – אלו כבר מזמן ‏מאחורינו. ‏
‏ ‏
העשור האחרון למילניום התאפיין בהצהרת כוונות ובפרויקטים עתירי טכנולוגיה ‏ועתירי בעיות , תיאום בין מערכות, פרוטוקולים שלא "מבינים" האחד את השני ו ‏‏"צאוורי בקבוק" – "פקקים" בתעבורה של מידע שהאטו ולעיתים אף פעלו לאחר ‏שכבר לא היה בהם צורך.‏

משרדי חברות הפרסום למשל התהדרו בשיגיונות עיצוב ריקים מתוכן ממשי ‏כאשר, בניגוד לעיצוב, התחכום הפונקציונאלי וכלי העבודה במשרד היו במקרה ‏הטוב טלפון לחצנים פשוט, מרכזייה עם מספר שלוחות ומחשב עם כמה תוכנות ‏קשות לשימוש ויעילות ככוסות רוח . העיצוב תאם להצהרות תיאורטיות ‏שהתממשו רק לאחר עשור.‏

הופעתם של מוצרים חדשים כציוד ל"ועידת וידיאו" ("וידיאו קונפרנס") ורשתות ‏תקשורת לטלפוניה ומחשבים נחשבו כחידושים מבטיחים ומנהל המשרד ‏המודרני כבר דמיין את עצמו משתלב במערך קבלת החלטות בזמן אמת תוך שהוא ‏לוגם ממשקה אקזוטי אי שם בעיירת נופש טרופית.‏

הבית "החכם" במקרה הטוב היה קולנוע ביתי מסונכרן עם שלט לתריסים, ‏תאורה ווילונות.‏

כיום, האפשרות של בעלי עסקים לנהל את משרדם המקומי מכל מקום בעולם לא ‏רק שאינה בגדר חלום אלא אף הפכה זה מכבר לצורך הנחוץ כברירת מחדל רק ‏כשהשתתפותם הפיסית / וירטואלית מחויבת המציאות.‏

הבית "החכם" מעוצב בחמימות מאופקת משהו והטכנולוגיה השולטת בכל ‏המערכות האלקטרומיכאניות מוצנעת בקירות ברצפות ובתקרות וביטויה הגלוי ‏מתבטא במסך שליטה במגע, מסך מהודר הקבוע כתמונה בקיר או מונח כשלט ‏צנוע במקום נגיש.‏

בבית "החכם" : כל המערכות נשלטות מכל מקום עם חיווי לוודא ביצוע ‏והתראות לנורה שכשלה , תריס שלא ניגף או דלת שנשארה פתוחה. ב"בית ‏החכם" ניתן להפעיל תרחישים קבועים מראש, למשל כשמישהו מצלצל בשער ‏הכניסה לחצר, נדלקים אורות הגן לאורך השביל, מחדר השינה פותחים את הדלת ‏ומקבלים את פניו בתאורת פנים נעימה. ב"בית החכם" מערכות מיגון המפעילות ‏תרחישים מתוכננים מראש למצב של פריצה כגון הבהוב תאורה, אזעקה, נעילה ‏מוגברת של כל הפתחים בתריסים וסורגים, התראה למוקד חירום ולטלפון של ‏בעל הבית כולל צילום והעברת נתוני וידיאו וקול לאירוע המתרחש.‏
כמובן שיש עוד מערכות מסקרנות ויעילות רבות כיד הדמיון הטובה, מקרר ‏המזמין עצמאית מוצרים שחסר, וילונות ותריסים, מוסיקה ותאורה המופעלים ‏ללא מגע כלל ומתאימים את עצמם למצב הרוח הנדרש לפי תרחיש ספונטאני ‏בפקודה קולית או תרחיש מוגדר מראש לשעות מסוימות ביום למשל או כשאורח ‏צפוי מגיע למשל. התאורה תהפוך לחמה רומנטית ואינטימית, התריסים יוגפו ‏חלקית, הוילונות יוסטו, מוסיקת רקע שלווה תושמע במקומות רצויים וכ"ו. ‏וכשמבשלים במטבח למשל, התאורה תהפוך לקרה בהירה וללא צללים ותותאם ‏למצב עבודה נוח. כמעט כל העולה על הדעת ניתן ליישום, הכול עניין של יחס בין ‏עלות לתועלת או עד כמה שבא לנו להתפנק.‏

המשרד המתוחכם: מאפשר בקרה, בטחון, שליטה, מעקב, חיווי קולי וחזותי בכל ‏רגע נתון, הפעלה פיסית מרחוק של כל המערכות לרבות הפעלת העובדים במשרד ‏קבלת החלטות בזמן אמת בשילוב ושיתוף כל הגורמים באשר הם.‏

באשר לעיצוב המשרד היום, שוב בניגוד לקדמה הטכנולוגית, קיימת נטייה ‏עיצובית להצניע את הטכנולוגיות באריזות עיצוב מאופקות, מעודנות המדגישות ‏את הקשר האישי והחם בעיצוב החלל והריהוט , בתפקוד וייעוד הפונקציות ‏השונות ובבחירת המרקם, הצבעים והחומרים.‏

תמונה מס'0066‏

מבואת הכניסה ‏

‏ משרדי חברת "אור – סוכנות ‏לביטוח"‏

חלום "הכפר הגלובלי" ו"סינדרום האח הגדול" כבר אינם מדע בדיוני אלא ‏שגרה המקלה על חיינו ומשחררת לנו זמן פנוי לרוב אך בו זמנית מאיימת בחדירה ‏מתמדת לפרטיותינו ופרטיות הסובבים אותנו.‏

אנו נוסעים לחו"ל וכבר מרחוק הרכב מפעיל את המזגן, נפתח מעצמו, מברך אותנו ‏לשלום, מניע ללא מגע יד, מציג לנו את מצב התנועה , מציע דרך עוקפת, ‏הטלוויזיה הלווינית משדרת לנו חדשות על ארץ היעד ובמטוס הטלפון מברך ‏אותנו לשלום" ברוכים הבאים לרומא", ב"פאלם" מתקבלת הודעה אלקטרונית – ‏‏"היו"ר עומד לבקר במשרד במפתיע" , אנו פותחים את המחשב הסלולארי ‏ומוודאים דרך האינטרנט שהכל תקין ואף רואים ומשוחחים איתו ישירות.‏

אלו רק דוגמיות ממערך טכנולוגי מתוחכם המשתלט על חיינו בבית, בחוץ ‏ובמשרד.‏
‏"הבית החכם", "המלחמה החכמה" ועוד "חוכמות" רבות אחרות שגורים בפינו ‏מזה זמן ולא כחלום אלא לעיתים אף כמציאות עגומה ומאיימת.‏

ובענייננו, "המשרד החכם", לא נפוץ דיו לטעמי, אך גם בו ואולי בעיקר בו חלה ‏התקדמות מדהימה, המשרד המודרני מתוחכם, פונקציונלי, יעיל, חסכוני ומצויד ‏במערכות אלקטרוניות ומכניות אוטומטיות הפועלות ברקע "שקופות למשתמש", ‏ללא מגע יד ומשחררות אותנו לעבודה יצרנית נטו.‏

כמודל להמחשת הכתבה, בחרתי להציג את משרדי חברת "אור –סוכנות לביטוח ‏בע"מ" שניהלתי ופיקחתי צמוד על אפיונם, תכנונם והקמתם.‏
משרדי החברה הוקמו ב"בית גיבור ספורט", מגדל משרדים מפואר במתחם ‏הבורסה ברמת גן, באמצעות סוללת יועצים מקצועיים ובעלי חזון, אדריכלית ‏הפנים אורלי שרם וספקים וקבלנים שפתרו כל צורך. הצילום בכתבה זו ע"י "עד- ‏שרותי צילום".‏

כפי שמובן מראשית דבריי, אני מתייחס לקשר בין הטכנולוגיה לבין העיצוב:‏

א. הטכנולוגיה ‏

המונח הטכני ” ‏FIBER TO THE DESK‏ “‏‎ ‎הנו הלהיט החם במשרד החכם ‏ומעיד על העיקר, סיב אופטי המגיע עד עמדת העבודה השולחנית ומאפשר מעבר ‏מאסה אדירה של נתונים דיגיטליים, וידיאו – קול – ונתוני מחשב במהירות ‏האור.‏

במשרדים בעלי רשת "‏I.P TELEPHONY ‎‏ " רשת תקשורת נתונים מאוחדת ‏העוברת בפרוטוקול אינטרנט , ניתן להעביר מידע זה בזמן אמת לכל מקום בעולם ‏התומך בשיטה זו. ‏

שיטה זו הופכת ליעילה וחסכונית במיוחד למשרדים עתירי תקשורת כגון ‏משרדים בעלי שלוחות רבות אם במקום פיסי אחד ואם כאלו המפוזרות בארץ ‏ובעולם .‏
השיטה מיעלת את העבודה השוטפת, את מערך קבלת ההחלטות ויוצרת תחושת ‏קרבה פיסית של כל המעורבים לרבות קשרי לקוח-עובד-מנהל- בעלים .‏

כיום ניתן על בסיס שיטה זו לרכוש על בסיס חודשי קבוע ובעלויות שוטפות קטנות ‏יחסית, פס תקשורת רחב, המאפשר מעבר פתוח 24 שעות ביממה לתקשורת ‏נתונים
ובכך מתייעלת התקשורת בין הסניפים, בין העמדות השולחניות והמשתמשים ‏בעלי עמדות הקצה המתאימות , הנהנים מתקשורת שוטפת בכל שעות היממה ‏ללא הגבלת זמן, כמות משתמשים, מספר פעימות מונה וכ"ו.‏

דוגמה להמחשה: לקוח תל אביבי מתקשר למשרד ביטוח בתל אביב לסוכן מסוים ‏הנמצא באותו זמן בסניף בחיפה, השיחה תעבור אוטומטית לסוכן באשר הוא ‏ובאם אינו נגיש משום מה, השיחה תעבור לממלא מקומו העובד בבאר שבע. ‏מבחינת הלקוח הוא ביצע שיחה מקומית ואינו מודע כלל למיקום הסוכן או ‏מחליפו.‏
נתוני השיחה לרבות הקלטת הקול, התמונה , הגדרות הפעולה, החלטות , ‏המלצות וכ"ו נשמרות במחשב המרכזי ונגישות בכל עת רק למורשים לכך.‏
מחיר שיחה "משוטטת" מעין זו – תל אביב – חיפה – באר שבע , אינה עולה ‏למשרד מעבר לעלות הפס הרחב.‏
דוגמה נוספת לחסכון הכספי, שיחה שתצא מהסניף בתל אביב ללקוח הגר בבאר ‏שבע, תצא כשיחה מקומית מהסניף בבאר שבע.‏
במשרד המודרני , קיימת מערכת בקרה מרכזית אוטומטית המבקרת ושולטת על ‏כל מערכות הקצה במשרד ברמה של אבחון מצב הפעולה שלהם והפעלה ‏אוטומטית בתרחישים שונים ו/או על פי הנחייה מגורם מורשה.‏
מערכת זו, באמצעות מד אור פוטואלקטרי למשל, מבקרת את עוצמת התאורה ‏בחלקי המשרד השונים ו"יודעת" להגביר את האור כשחולף ענן או כשמחשיך, ‏‏"יודעת" להדליק/ לכבות/ לעמעם קבוצות אור ע"פ תרחיש שנבחר בכל רגע נתון או ‏ע"פ תרחישים שקבענו מראש, כמו למשל, להחליף את האור מאור קר/מפוזר של ‏תאורת עבודה לאור חם / רך אינטימי יותר המתאים לאירועים שונים כמו רגעי ‏מנוחה, אסיפת עובדים חגיגית או אירוע עסקי לא פורמלי מבלי שיהיה צורך ‏לעבור או להקצות חלל מיוחד לשם כך. המערכת גם "תדע" לכבות אוטומטית את ‏האור כשנצא מהמשרד ולהדליקו כשנשוב ועוד.‏

תמונה מס' 0067‏

גוף תאורה "חכם" בלובי ‏
מעט גופי תאורה ושליטה מירבית באור .‏

המשרד החכם מאובטח, מגביל, מדרג ומרשה רק למורשים על ידינו ליהנות ‏מאמצעיו ושירותיו. אנו נקבל אוטומטית נתונים לכל מקום בו נשהה בעולם על ‏המתרחש במשרד לרבות באם פרצה שריפה, פרץ גנב או נפרצה תוכנה, נדע בכל ‏זמן נתון היכן כל עובד נמצא ומה הפעילות המתבצעת.‏

ניתן לראות במחשב האישי את העובדים והלקוחות במשרדים השונים, ניתן ‏לדבר איתם ולהשתתף כאמור ב"ועידת וידיאו" כמשתתף פעיל בזמן אמת ‏בישיבה חשובה המתנהלת בכל מקום בעל ציוד מתאים על פני הגלובוס.‏

תמונה מס' 0118‏

חדר הבקרה, "המוח" השולט בטכנולוגיה

במשרד המודרני, גם אם איננו רחוקים, אלא נמצאים במשרד עצמו, הקידמה ‏נוגעת בכל ועל כולם "מנצחת" מערכת הבקרה והשליטה המרכזית.‏

באמצעות מסך שליטה – " ‏‎ TOUCH PANEL‏", ניתן לבקר ולשלוט על כל ‏המתרחש פיסית במשרדנו גדול ככל שיהיה, אגב גם מרחוק, כמו גם לקבוע ‏תרחישי פעולה , בקרה וקבלת סטטיסטיקות- למשל לקבל כמות שיחות פרטיות ‏שניהל עובד, זמן היעדרותו מעמדתו וכ"ו.‏

‏ באמצעות מסך השליטה הקטן והנייד, ניתן להסיט וילונות, לסגור תריס, להפעיל ‏מקרן, מחשב, טלוויזיה, מערכת וידיאו/אודיו, לווסט את המיזוג, לראות ולדבר ‏עם העובדים והלקוחות גם בסניפים המרוחקים ועוד פעולות רבות כיד הדמיון ‏הטובה.‏
לפעולות מורכבות אלו, לרוב, יש תרחישים מתוכנתים מראש ע"פ דרישותינו ‏ופועלות ברקע מבלי להפריע לפעילות השוטפת.‏

‏ ‏

תמונה מס' 0068‏

‏ חדר הישיבות
‏ המערכות סמויות בתקרה, מסך השליטה על השולחן.‏

‏ ‏
‏ ‏

תמונה מס' 0069‏

רגע לאחר מכן ‏
מופעל "תרחיש מצגת בחדר הישיבות", המסך והמקרן יורדים אוטומטית, הוילונות מוסטים, ‏התאורה מתעמעמת ומחיצת "הזכוכית הכימית" השקופה עדיין, "תאטם" אוטומטית. ‏

מערכת הבקרה המרכזית "יודעת" לשדרג את עצמה, לדווח על תקלות ולהתמסר ‏לטכנאי ה"מתקן" אותה מרחוק. המערכת "יודעת" גם לשלוט על כל מכשיר או ‏ציוד בעל פרוטוקול תקשורת והפעלה הנתמך על ידה. פרוטוקולים אלו הפכו ‏בשנים האחרונות לסטנדרט שמרבית היצרנים תומכים בו.‏

לסיכום הנושא הטכנולוגי, אם החלטנו להשקיע במשרד "חכם" , יש הכרח לתכנן ‏ולנהל פרוייקט כזה ע"י אנשי מקצוע מובילים בתחום, שכן תהליך התכנון ‏והביצוע מורכב, מרובה מומחים ויועצים שגם להם הטכנולוגיה חדשה ומעת לעת ‏אף מהפכנית.‏
‏ לעיתים נשלב בטכנולוגיות חדשות קיימות גם טכנולוגיות קצה שיגיעו רק עם ‏התקדמות הביצוע לנוכח ההתפתחות הטכנולוגית המהירה ( שלא נמצא את ‏עצמנו ב"פתיחה" עם ציוד מיושן ) ולשם כך נדרש גם לעבודת סופר פוזיציה של ‏המערכות השונות.‏
‏ יש לוודא שהנחות היסוד שלנו תואמות את התוצר הסופי אם ביכולות הציוד ‏והטכנולוגיה ואם בהתאמתם לנתונים הסביבתיים למשל, מה הטעם במערכת ‏החוסכת בחשמל לצרכי מיזוג או תאורה בשעה שהמשרד קיים בבניין בו התשלום ‏נמדד לפי שטח המשרד כנהוג במגדלי המשרדים המוקמים לאחרונה.‏

ב. העיצוב

לא רק התחום האלקטרוני / דיגיטלי מתוחכם אלא גם תחומים קונוונציונאליים ‏ושמרנים יותר להם השפעה רחבה יותר על עיצוב המשרד והמערך הפונקציונאלי ‏שלו כגון:‏

‏1.‏ מחיצת זכוכית "כימית" ( גביש נוזלי הכלוא בין שכבות זכוכית המשנה ‏את כיוונו כתגובה לזרם חשמלי ) מחלקת את מרחב המשרד, בלחיצת ‏כפתור היא אטומה ובלחיצה נוספת שקופה לחלוטין, ניתן לראות דרכה ‏את הנוף או את הפעילות בחלל שמעבר או בפעילות אינטימית יותר כמו ‏בישיבה בעניין סודי, ניתן ל"אטום" אותה בלחיצת כפתור ולהקרין עליה ‏נוף וירטואלי, תמונה או תשדיר פרסום לשירותי המשרד.‏
‏2.‏ המשרד מתחלק לאזורי שליטה מוגדרים יותר, הדלתות נפתחות ‏אוטומטית רק למורשים לכך. במצבי חירום כשריפה למשל, אזורים ‏המוגדרים כאזורים בטוחים יהיו מוגנים מהתפשטות האש ויאפשרו ‏מילוט בטוח. במקביל יופעלו באזור השריפה כל מערכות ההזעקה / ‏התראה ו כיבויי אוטומטי. למערכות קריטיות אלו כמו גם לקודמות ‏שהוזכרו, יש מערכת
‏ גיבויי "קונוונציונאלית" במתכונת הישנה.‏

המשרד מחולק לאזורי שליטה ובקרה ונגיש רק למורשים לכך.‏

תמונה מס' 0136‏

אזור הכניסה: מבואת הקבלה ‏

תמונה מס' 0070‏

אזור העובדים: חדר "טלמרקטינג"‏
‏ ‏

תמונה מס' 0072‏

‏ ‏
אזור ההנהלה:‏
‏ מבואה ומזכירות הנהלה.‏
‏3.‏ במשרד החדש, הפלנום" החלל שבין התקרה האקוסטית ותקרת הבטון ‏דורש נפח רב, סופר פוזיציה של מערכות רבות אלקטרוניות ומכניות ‏ולכשעצמו דורש מערכות הגנה לגילויי / התראה וכיבויי כמו גם שצריך ‏לאפשר גמישות לשינויים עתידיים ולשדרוג מערכות מתמיד.‏

תמונה מס' 0071‏

‏ התקרה מרובת מערכות ‏ומצריכה "פלנום" מתאים. ‏

‏ ‏

תמונה מס' 0135‏

רגש פוטואלקטרי, גלאי נפח, מיזוג אויר ותאורה גלויה וסמויה בעמדת העובד. ‏

‏4.‏ אפילו הרצפה לא מה שהייתה פעם, הרצפה "צפה" , רצפה מוגבהת, ‏גמישה באפשרויותיה, אקוסטית, מונחת על קונסטרוקציה מודולרית ‏היוצרת "פלנום" תחתון המאפשר מעבר מערכות אלקטרו מכניות, מערכות ‏חשמל, תקשורת מחשבים, מולטימדיה, מים וגז הכל בכפיפה אחת כמובן ‏עם כל ההגנות הנדרשות. ‏

‏ גמישות רכיבי הרצפה וגמישות החיבורים אל המערכות תחתיה מאפשרות ‏
‏ גמישות בתכנון הריהוט והאוריינטציה של העמדות השולחניות במרחב ‏
‏ החדר עם כל הטכנולוגיה המגיעה אליהם ישירות דרך רגלי השולחן.‏

תמונה מס' 137‏

‏ ‏

‏ קופסת שקעים רצפתית מכילה את כל ‏החיבורים, תקשורת נתונים, חשמל, אודיו/וידיאו, טלפוניה, סיבים אופטיים, טלוויזיה ‏בכבלים ועוד.‏

‏5. עמדת העבודה כאמור גמישה יותר אך גם מצומצמת יותר, פחות ניירת, ‏פחות ‏
‏ מכשור מסורבל ( הטלפון והפקס הם חלק מהמחשב, מכונת הצילום, ‏הסורק ‏
‏ והמדפסת משותפות לכל המשרד ) ובכך מתפנה שטח יקר לטובת פעולות ‏
‏ פורמליות פחות כמנוחה ואירוח עסקי או לטובת עמדות נוספות בתנאי ‏
‏ עבודה חריגים כמו במבצעי מכירות וטלמרקטינג למשל.‏

‏ ‏
‏ ‏

תמונה 0119‏

‏ אזור הטלמרקטינג, ‏
‏ טכנולוגיה עתירת ידע ושימושים וכמעט לא מורגשת במשרד. ‏

תמונה 0109‏

‏ חדר ישיבות קטן
מרחב קטן, עם טכנולוגיה סמויה עתירת ידע : מסך פלסמה לוידיאו קונפרנס ומצגות, טלפון ‏חכם וחיבורי מחשב ותקשורת סמויים. ‏

לסיכום הנושא העיצובי, המשרד העכשווי צורך חלל מעל לתקרה ומתחת לרצפה ‏גדול אך מאידך השטח הריבועי הנדרש קטן יותר, הטכנולוגיה מאפשרת עבודה ‏עם עובדים, מנהלים ולקוחות באשר הם ולאו דווקא במשרד עצמו, ניתן לפנות ‏שטחים לצרכי שירות לימוד ופנאי. ‏
שימוש מושכל בטכנולוגיות החדשות יכל לייעל ולשפר את פעולת המשרד ותנאי ‏ניהולו השוטף, מפנה זמן לעבודה יצרנית וזמן להרחבת הידע המקצועי כמו גם ‏שחוסך במשאבי שטח ובמשאבים כספיים המפצים על השקעת היסוד הגדולה ‏הנדרשת עם הקמתו.‏

Start Slide Show with PicLens Lite

רישום מאת דוד כהן סקאלי, אחד מסדרת רישומים ששימשו מקור השראה לתכנון בית ספר לאדריכלות בנגב.

זכות יוצרים וזכות מוסרית באדריכלות- כולל החוק החדש התשס"ח 2007

מאת: דוד כהן סקאלי / דצמבר 2007

© כל הזכויות שמורות לדוד כהן סקאלי

אוקטובר 2009

סקיצה רעיונית לבית במבועים / תכנון אדריכלי ורישום – דוד כהן סקאלי©

חזית הבית במבועים / תכנון אדריכלי ורישום – דוד כהן סקאלי©

הבהרות:

* בתיזה זו משולבים סקיצות, רישומים, הדמיות, שרטוטים תמונות וכ"ו פרי יצירתו של דוד כהן סקאלי

כל הזכויות לתיזה וליצירות המוצגות בה שייכות לדוד כהן סקאלי בלבד

אין להעתיק, לצלם, לפרסם, או לעשות בהם כל שימוש אחר ללא אישור היוצר בכתב.

* הכותב אינו משפטן, עו"ד וכיו"ב – המסמך נכתב כעבודת מחקר אישית בשל חשיבות הנושא וכתיזה לצרכים אקדמאים בלבד, אין להסתמך על הכתוב בכל צורה שהיא ורצויי להשען בעניין זה על מומחים מתחום המשפט.

תוכן הענינים:

1. הקדמה

2. זכות יוצרים וזכות מוסרית – מקור החוק והחוק החדש

החוק האנגלי
א.

ב. החוק החדש

חלק א' – החוק "הישן".

3. זכות היוצרים לפי החוק "הישן"

א. הזכות המוסרית- החלק האישי

זכות היוצרים – החלק הכלכלי
ב.

ג. קניין גשמי – רישום מדגם, נכסים וכ"ו

ד. קניין רוחני – הקניין תעשייתי והקניין האינטלקטואלי

ה. "שימוש הוגן"

ו. נטל ההוכחה

ז. הגנה על רעיון / פטנט

ח. "אמנת ברן"

ט. הגנה על שרטוטים ותכניות והגנה על המבנה עצמו.

י. מהי "הפרה"

4."מעשה אמן אדריכלי"

- מקס לב נגד המשביר המרכזי 1960
א. מהי יצירה הזכאית להגנה

ב. מהי יצירה מקורית

ג. זכות היוצרים – אגד של זכויות
ד. יצירה מוגנת ומעשה אמן אדריכלי

ה. הבעלות על זכות היוצרים

ו. יצירה משותפת

5. תכנון אדריכלי במבנה קיים

א. העברת זכויות

ב. שמירת זכויות

6. הפרה של זכות יוצרים

א. נטילת חלק "מהותי" של היצירה

ב. הפרה ישירה, העתקה / פרסום

7. התקשרות עם מזמין / עובד שכיר / קבלן משנה

א. עובד שכיר

ב. עובד שהנו קבלן משנה

8. סעדים

א. מי בעל זכות לתבוע

ב. תרופות אזרחיות -סעדים

9. פיצויים

א. קביעת ערך היצירה והפחתת ערכה

ב. פגיעה ביכולת הפקת רווח

ג. המרה

ד.פיצויי סטטוטורי

10. הזכות המוסרית.

א. הפרדת סעדים

ב. מקור הזכות המוסרית

ג. פרשת עטיה והזכות להתנות על הזכות המוסרית

חלק ב' – "החוק החדש"

11. עקרי החוק החדש

12. אחרית דבר
13. בבליוגרפיה.

הקדמה

שמירת "זכויות היוצרים והזכות המוסרית" ליוצרים מתחומי היצירה השונים בכלל ולאדריכלים בפרט, הנה בעלת חשיבות מכרעת מבחינות רבות .

לא אחת נתקלים המתכננים במצבים בהם הם נדרשים לבצע שינויים כאלו או אחרים בתכניות האדריכליות או במהלך הביצוע , שינויים הפוגעים
במהות ובשלמות היצירה כמו גם בשמם הטוב . המזמין במצבים כאלו נוטה לרב לבצע את השינויים למרות ההתנגדות ולאדריכלים לא נותר אלא לבקש את הסעד הקבוע בחוק.

בנושא זה רב הסתום על הנסתר בעיני היוצרים, לקוחותיהם ואפילו בעיני המערכת המשפטית עצמה. החוק מורכב מסועף, בעל השלכות רבות בכל קנה מדה, חוצה גבולות ואף כרוך באמנות בינלאומיות. במערכת היחסים והאינטרסים בה מתקיימת היצירה האדריכלית מעורבים גורמים רבים לעיתים אף בעלי אינטרסים מנוגדים ומאחר ומדובר בד"כ גם בתקציבי ענק כמעט תמיד, ערכה האמנותי של היצירה נדחק לקרן זוית כשיקול מופשט ומשני ובכך יוצאים ערכי היצירה, ערכי התרבות לדורות וערכי האדריכל היוצר נפגעים.

האדריכלות מאז ומעולם עסקה בגשמי וברוחני כאחד וההגמוניה שלה כ"אם האמנויות" כדברי א.ה. גומבריך או "אב וראשון" כדברי פרופ' מ.מ.בובר היתה ברורה מאליה בשל היותה עוסקת לא רק בפתרון בעיות החומר, אלא גם ביצירה רוחנית עשירה. לא במקרה, גם בראי החוק מוגדרת האדריכלות כ"קניין רוחני" ומוגדרת כך ב"אמנת ברן" לפי אותן אמות מדה בה מוגנת יצירה ציורית, ספרותית וכ"ו ( אמנת ברן – אמנה המגנה על זכויות היוצרים והקניין הרוחני והמוסרי וחתומים עליה כמעט כל מדינות העולם הנאור ).

ובכל זאת, במהלך המאה העשרים ואף בדורנו חלה נסיגה עצומה בתפיסתה של האדריכלות כתחום יצירה משמעותי באמנות, נסיגה שנוצרה על רקע התפתחות הסגנון המודרניסטי ושלוחותיו ולפיו האדריכלות הנה תחום העוסק בפתרון בעיות השעה, בעיות הנדסיות, פונקציונאליות, טכניות, טכנולוגיות, חברתיות, סוציאליות אורבאניות וכ"ו ומקום האמנות שבאדריכלות נדחק לקרן זוית.

אמנם, עם ירידת קרנה של התפיסה המודרניסטית ודעיכת השפעתו של הסגנון הבינלאומי, המגמה של האדריכלות להתרחק ממקורותיה האמנותיים קבלה תפנית חיובית לקראת סוף המאה העשרים.

גאוני דור כדוגמת זהה חדיד, באק מיניסטר פולר, פיליפ ג'ונסון, נורמן פוסטר, פרנק גרי, טדאו אנדו, איי אם פיי, רנצו פיאנו, קלטראווה ורבים אחרים וטובים, אדריכלים מדהימים בהישגיהם האדריכליים והאמנותיים, אדריכלים כדוגמתם הנם הסיבה העיקרית לכך שרק הציבור העממי עדיין מנותק ואדיש לערכה האמנותי של האדריכלות ואילו הציבור המשכיל והקוסמופוליטי, זה היושב מן הסתם בעמדות מפתח בתחום התכנון הציבורי, ציבור זה מכיר בערכי האדריכלות כאמנות ומבטא את הערכתו בתחרויות ובמונומנטים אדריכליים רבים שקמים מידי יום ובכך תורם להחזרת האדריכלות למקומה הטבעי כתחום בולט באמנות ותחום המשקף נאמנה את המסורת והתרבות בה נוצר.

לחוק העוסק בזכויות היוצרים והזכות המוסרית השלכות רבות על תהליכי היצירה, על שימור ערכיה, ועל שמירת האינטרסים של החברה בכלל ושל יוצריה בפרט. חשיבות חברתית ותרבותית מכרעת וקריטית יש לנושא זה שכן במדה והחברה לא תגן על זכויות יוצרי האמנות ותהיה היא פרוצה להעתקה, שינויי וגניבת דעת, הרי בכך יעלם הרצון והעניין של היוצרים ליצור ולחדש שכן יצירתם תהה פרוצה לכל ולא תביא להם כל הישג חומרי או ערכי ואף לא יראו בתפקידם כל אחריות לייצג את ערכי תקופתם לדורות. בחברה כזו בה אין חדשנות, אין יצירה ואף אין בה השתקפות של ערכיה אם לצורך מחקר והתפתחות ואם לתיעוד היסטורי וגיבוש זהותה וערכיה כעם ואומה , בחברה כזובה נותרו שיקלי תועלת חומרית בלבד, בחברה כזו תחול הדרדרות ערכית ותרבותית שתבטל את ייחודה וזהותה ותביא לבסוף להתפרקותה לעד.

סוגיות רבות ושונות עולות בהתייחס לנושא זה.

חשוב לדעת להבחין מתי המזמין עבר את הגבול והפר את זכות היוצרים ו/או זכותם המוסרית של המתכננים ומה הם הסעדים והתרופות העומדים לרשותם כדי לאכוף עליו את זכויות אלו ולקבל את הפצוי המגיע להם עקב כך.

חשוב לדעת במה נבדלת היצירה האדריכלית משאר תחומי היצירה בהקשר זה ומה הזכויות והחובות של הגורמים המעורבים בתהליכי יצירתה.

חשוב להבין את מקור החוק, נוסח החוק הפרשנות לחוק ואת השלכותיהן של פסיקות משמעותיות שנתנו בתחום בדוגמאות מתחומי יצירה שונים בכלל ומתחום האדריכלות בפרט.

חשוב להבין את השפעת ההתפתחות הטכנולוגית והתכנון הממוחשב בתהליכי היצירה והשלכותיהן על חוק זה מדוגמאות בארץ ובעולם.

וחשוב גם להבין את השלכות החוק בנושאים איזוטריים יותר כדוגמת יחסי אדריכל ועובדיו, יחסיו מול הלקוח, יחסו למבצעים ועוד.

מאחר ותחום הידע העוסק בזכויות היוצרים והזכות המוסרית באדריכלות כאמור אינו נחלת הכלל ומאחר ובחוק יש סעדים היכולים לחזק את ידי האדריכלים היוצרים בתחום בשמירה שלמות יצירתם, על ערכיה האמנותיים של יצירתם ובשמירה עליה מפני העתקה, שינויי או פגיעה בשמם כיוצריה, בחרתי בנושא זה כנושא ראוי וחשוב לעיון ומחקר ובהמשך להעבירו לידיעת העוסקים בו לשימושם במאבקם היום יומי לשימור ערכי האמנות שביצירתם האדריכלית לדורות.

2. מקור החוק וחוק החדש

חוק זכויות היוצרים שחל בארץ עד לכניסת החוק החדש לתוקף ( במחצית 2008 ) הינו חוק אנגלי משנת 1911 חוק מנדטורי ישן שיובא לארץ מאנגליה כחלק מהמנדט הבריטי וכמו יין ישן וטוב הוא נתן פתרונות לסוגיות שאיש לא חלם באותה תקופה לתת להם מענה. על המדוכה של הכנת חוק זכויות יוצרים חדש, יושבו משפטנים שנים רבות ובשעה טובה ביום שני, 19.11.2007, התקבל, שניה בקריאה שניה ושלישית בכנסת החוק החדש "חוק זכות יוצרים התשס"ח 2007".

החוק הישראלי נובע מהחוק האנגלי – תאונה היסטורית שהנחילה לנו את המנדט הבריטי ואת
"Common Law" ה

שהוא גוף הפסיקה של היודיקטורה האנגלית שנוצר כתוצאה ממאות שנים של פסיקה שעל פיה נחקקו חוקי זכויות היוצרים האנגליים, לרבות חוק זכות היוצרים מ 1911 .

גוף הפסיקה האנגלית המתיחס לחוק זה, משמש כלי פרשני גם בבתי המשפט בארץ .
גם הדין האמריקני בתחום זה מקורו ביודיקטורה האנגלית, בתי המשפט בישראל נוטים ללמוד ולהקיש גם ממנו לגבי סוגיות שטרם נדונו אצלנו.

-
Common Law" לעומת ה -

של היודיקטורה האנגלו-אמריקנית העוסקת יותר באספקט הכלכלי של זכות היוצרים, ניצבת היודיקטורה הקונטיננטלית של מרכז אירופה – גרמניה וצרפת העוסקת באספקטים האישיים והמוסריים של היוצר. העובדה שבחוק מ1911 אין אזכור של הזכות המוסרית רק מעידה על האורינטציה הכלכלית של החוק האנגלי ובעקבותיו של החוק בישראל . הזכות המוסרית נחקקה מאוחר יותר רק כתיקון בפקודת זכויות יוצרים .

"חוק זכות יוצרים התשס"ח 2007" – החוק החדש כאמור אושר בכנסת באמצע נובמבר 2007 , ייכנס לתוקף באמצע 2008 ועל כן בחרתי להתייחס בדבריי גם לחוק החדש על מרכיביו והשלכותיו.

החוק החדש מבטל את החוק המנדטורי מ1911 אך תשתית הפסיקה, פקודת זכויות יוצרים ותיקונים שונים חלים עדיין בשינויים כאלו או אחרים ומאחר ובמקרים מסויימים יצירות אדריכליות נופלות בין הכסאות מבחינת חלות החוק והסעדים בחרתי לתאר את הנושא בהקשריו הרחבים כפי שהיה טרם החוק החדש ולבסוף כפי שהדברים צפויים לחול אחרי כניסתו לתוקף בהקשר האדריכלי בעיקר. מכיוון שאינני משפטן בחרתי שלא להתייחס לתחומים האפורים שבין 2 החוקים – הישן והחדש ועל כן אני ממליץ לאדריכלים, יוצרים וכל מי שנושאים אלו קרובים לליבו להתייעץ עם משפטנים מומחים ומנוסים בכל עניין הנוגע לזכות היוצרים ולזכות המוסרית ולא להסתמך על כתב זה אלא לצורך הכרה ראשונית ושטחית בלבד של הנושא שכן כל השכלתי בתחום נובעת אלא מתוך לימוד עצמי של הנושא כתחום עניין בעל חשיבות מכרעת למי ששלמות היצירה האדריכלית ושמירת אופיה האמנותי קרוב לליבו.

3. זכות היוצרים לפי החוק "הישן"

לדיני זכות יוצרים יש שני חלקים המוכרים כיום בחוק הישראלי :
זכות היוצרים – החלק הכלכלי , והזכות המוסרית – החלק האישי

א. הזכות המוסרית- החלק האישי

באשר לזכות המוסרית- החלק האישי -קיים ויכוח משפטי באים ניתן כלל לוותר על זכות זו, כמו למשל למחוק את שמו של פיקסו מתמונתו ולהציגה בשם אחר, או לשנות קטע ממנה כפי שיראה לנכון הבעלים של התמונה. החוק הקונטיננטלי מתייחס לכך ברמה של אי מוסריות, כלומר הציבור צריך לדעת מיהו היוצר ולתת ליצירה כבוד כיצירה אינטלקטואלית שיוצרה זכאי לכך שתשאר כפי שיצר אותה – כפרי רוחו – כקניינו הרוחני .

אדריכלות הבניין ועיצוב הפנים בבניין זה תוכננו ע"י:

" דוד כהן סקאלי – אדריכלות ועיצוב פנים "
אתר:
habniya.co.il/scaly
, דוא"ל:
scaly@013.net
טל' (דוד): 050-5836800

© כל הזכויות שמורות למתכנן – אוקטובר 2009.

ב. זכות היוצרים – החלק הכלכלי

באשר ל זכות היוצרים -החלק הכלכלי, חלק זה נתון למשא ומתן, להסכמות, להבהרות וכל מה שרשום בחוזים הקשורים בכך הוא לפי אומד דעתם של הצדדים . ניתן לוותר על הזכויות הכלכליות שביצירה, דהיינו ניתן יהיה להעתיק, לצלם וכ"ו את התכנית, אך עדיין אין משמעות הדבר שניתן לשנות את היצירה שכן זכות זו הינה חלק מהזכות המוסרית והיא הזכות שהיצירה תישא את שמו של יוצרה ותשאר כפי שיצר אותה .

הסוגיה של אדריכל עטייה בהקשר עם פרוייקט השלום בתל אביב למשל היא בדיוק הסוגייה העוסקת בשני האספקטים והדברים היו בערך כך: עפ"י טענתו המרכזית של היזם, האדריכל קיבל כסף בעבור שרותיו ובעבור ביצוע שינויים בתכניות ובכך ויתר על זכותו המוסרית וזכותו של היזם לפיכך לעשות ביצירה כל שינויי העולה בדעתו. בית המשפט העליון לא נכנס לעובי הקורה בעניין זה עד שנדרש לכך בעקבות תביעתו של אדריכל עטייה שהעלה את השאלה באים ניתן כלל לוותר על הזכות המוסרית. שאלה זו כמובן מאוד משמעותית למקצוע האדריכלות, והדרך לפתרון סוגייה זו מצויי בהבנת סוגיית הזכות המוסרית כפי שיוסבר בהרחבה בהמשך .

ג. קניין גשמי – רישום מדגם, נכסים וכ"ו

ניתן להפריד בין יצירה אדריכלית לבין יצירה של מוצר, כרהיט למשל, הניתן להגן עליו בשיטה אפקטיבית יותר באמצעות רישום מדגם . רהיט חדשני או ייחודי מסוגו ניתן לרשום כמדגם אצל רשם המדגמים המקנה לו בכך הגנה של 15 שנה בפני העתקות עם כל הסעדים הדרושים כדי לאכוף זכות זו.

ד. קניין רוחני – הקניין תעשייתי והקניין האינטלקטואלי

הקניין הרוחני כפי שכבר הוזכר, נבדל מקניין גשמי או סתם קניין ,כמו קניין בחפצים או דברים גשמיים אחרים, בכך שהוא נמצא באינטלקט , בפיתוחים שאדם עושה מבחינה אינטלקטואלית .ספר מהווה דוגמה טובה לכך- ההבדל שבין הספר כחפץ כדבר גשמי לבין התוכן האינטלקטואלי שבו כדבר רוחני.

הקניין הרוחני מתחלק לתחום הקניין התעשייתי ( המצאות, פטנטים, מדגמים וכ"ו ) ולתחום הקניין האינטלקטואלי המוגדר כזכות יוצרים. ישנם יצירות מסוגים שונים כגון יצירות מוסיקליות, יצירות ספרותיות, דרמתיות , אודיו-ויזואליות, תוכנות, זכויות מבצעים, משדרים וכ"ו ובמסגרת זו נכללת היצירה האדריכלית המוגדרת כקניין רוחני-אינטלקטואלי.

לקניין הרוחני האינטלקטואלי -"INDUSTRIAL PROPERTY" ההבדל המרכזי בין הקניין
"INTELECTUAL PROPERTY"

הוא בצורך של רישום בראשון ובהעדר הצורך ברישום בשני.

הקניין הרוחני אינטלקטואלי מקנה ליוצר זכויות ללא כל צורך פורמלי ברישום, גם אם במדינות מסויימות קיים צורך בצעדים פורמליים כלשהם, לצעדים אלו אין ערך קונסטיטוטיבי, דהיינו ערך מהותי היוצר את הזכות, אלא רק לצורך הוכחתי וכמובן גם אם לא בוצעו צעדים פורמליים אלו עדיין נותרת ליוצר הזכות לקניין אינטלקטואלי.

הבדל נוסף וחשוב הוא שלקניין הרוחני התעשיתי יש הגנה פוזיטיבית דהיינו-הראשון שהגיש בקשה לרישום פטנט מוציא את כל האחרים גם אם חשבו או יצרו את אותו הדבר, לעומת זאת ההגנה על זכות יוצרים נחשבת להגנה שלילית דהיינו שעקרון ההגנה הוא באיסור העתקה. בעיקרון אם קרה הדבר ויוצרים שונים יצרו יצירה זהה, לשניהם יש זכות יוצרים .

דוגמה לשוני שבין הקניין הרוחני לקניין הגשמי הינה למשל ספר שכתב מחבר מסויים, הספר הוא קניין של מי שקנה אותו, חפץ שמותר לו למכור אותו, להעבירו או להשמידו אולם אסור לו להעתיק אותו. בנקודה זו נפגש הקניין הגשמי בזה הרוחני .

ה. "שימוש הוגן"

בחוק יש מספר פטורים לגבי שימוש ביצירות כשהרקע לכך הוא שימוש הוגן ומטפל בבעיות הפרה של זכות יוצרים מבחינת היקף , איכות וכ"ו…דברים קשים מאוד להגדרה.

הפרת זכות יוצרים, היא נטילה של "חלק מהותי" מהיצירה המוגנת.

כיצד ניתן להגדיר נטילה של "חלק מהותי" מהיצירה ?! לפי נסיבות של היקף , של מידה, לפי אמת מידה של שופט, של מומחה שהעיד וכ"ו…שאלות נזילות מאוד שקשה להגדירם. למשל, אם מישהו העתיק קטע מיצירה, השאלה היא האים זה המוטיב המרכזי של היצירה , כלומר מה חשיבותו היחסית ביצירה ונבחנת גם השאלה לאיזה שימוש זה נלקח – להדגמה , להוראה וכ"ו …ולשם כך באו הפטורים האלה , כדי להבחין במידת השימוש ההוגן.

ו. נטל ההוכחה

בתביעות להפרת זכויות יוצרים, נשאלות לרוב שאלות כגון מי העתיק ממי, ונטל ההוכחה הוא על התובע היוצא ידי חובתו בראיות נסיבתיות , כלומר עליו להראות כי קיים דמיון כזה בין היצירות שלא ניתן לתת לו הסבר אלא בהעתקה ובנוסף עליו גם להוכיח שלמעתיק היתה נגישות ליצירה המועתקת.

בנוסף לזאת קיימת האפשרות שאכן היצירות נוצרו זהות ע"י אנשים שונים ואם יוכח שכך ,לכל אחד     מהם תעמוד זכות יוצרים בנפרד, תופעה שלא תיתכן בתחום התעשייתי שבו הראשון להרשם מוציא את השאר.

לגבי ריהוט קיימת האפשרות הנדירה שיראו בו יצירה מוגנת עפ"י זכות יוצרים וזה רק במקרה שיוכח שאינו רהיט שתוכנן לשכפול תעשייתי וכ"ו אלא נוצר מראש כיצירה אינטלקטואלית – אמנותית- כיצירת פיסול עצמאית ובכך ניתן יהיה להגן עליה בזכות יוצרים. בכל מקרה ניתן לרשום אותו כמדגם, אלא שאז נאבד את הגנת זכות יוצרים.

הכסא בכחול ואדום :

גריט רייטוולד 1917-1918 – תוכנן ברוח גישתה האמנותית של תנועת "דה סטיל" שנוסדה ע"י פיאט מונדריאן ותיאו ואן דוסברג – גריט רייטוולד (אדריכל) הצטרף לתנועה והיה לאחד מבכירי נושאי הדגל של עקרונותיה שעקריה יצירה מופשטת, אלמנטרית ושימוש בצורות יסוד וצבעי יסוד.

כיסא בכחול אדום, סקיצה מבנית ופרט

גריט רייטוולד 1917/18

כיסא בכחול אדום, גריט רייטוולד 1918 הכיסא של רייטוולד בגרסתו המוקדמת 1917

ז. הגנה על רעיון / פטנט

יש לשים לב כי רשם המדגמים אינו בודק מי הראשון שיצר את הרהיט ומשאיר את נטל ההוכחה לצדדים, לעומת זאת בהליך של רישום פטנט נערכת בדיקה מקיפה שהפטנט לא נרשם כבר בעבר.

רעיון אינו מוגן בזכות יוצרים אלא רק הגשמתו בפועל! לעומת זאת לפטנט יש הגנה רעיונית מסויימת בפטנט כאשר אתה רושם את המצאתך, אתה מגן על העיקרון ( עיקרון מכני או נוסחא מסויימת לתרופה וכ"ו…) ולאו דווקא על דבר ספציפי ומוחשי. בפטנט לרוב צריך לציין גם הצעה לביצוע ממשי. תוכנה מוכרת כיצירה ספרותית ומוגנת כקניין רוחני במסגרת זכות יוצרים.

השופט אליהו וינוגרד שהתמחה בנושא הקניין הרוחני קבע בת"א 331/85

פס"מ מ"ו (2), עמ' 410: interlego a/s ושות' נגדexin line bros s.a

"אני סבור שהמחוקק בכל דיני הקניין הרוחני , הביע את מגמתו לצמצם ככל האפשר את זכויות היוצרים השונים, רק באי רצון מעניק המחוקק הגנה ליוצר שכן המגמה הבסיסית של המחוקק היא שמה שאדם יצר או המציא, צריך להיות נחלת הכלל ולא מונופול של היוצר. אולם המחוקק הבין שכדי לדרבן את היוצרים להמציא, לחבר, לפתח, יש צורך בתמריץ וזה ניתן להם ע"י מונופול מוגבל המוענק להם בתנאי ובתום התקופה של המונופול יעמדו היצירה , הפטנט , המדגם לרשות הציבור שיהיה רשאי להשתמש בו ללא כל הגבלה"..

דהיינו עולם הקניין הרוחני אמור לחשוף בפני אנשים רעיונות ודברים חדשים, וכדי שאנשים ימציאו, ישקיעו ויפתחו הם זקוקים להגנה כלשהיא על מנת שיהיה בידם פרי מסויים שישמש כתמריץ לפתח ולהמציא. הדבר מתייחס כמובן גם לנושא זכויות יוצרים, הגיעו לידי תובנה שיש מידה של אי מוסריות כלפי אנשים המשקיעים הרבה מאוד בפיתוח וברגע שהיצירה נחשפת לציבור היא תועתק או שמישהו אחר יהפוך אותה לשלו.

אנו לא חיים בחלל ריק, לרוב – המצאותינו , הרעיונות והפתרונות שלנו ביצירות החדשות, נשענות על גבי המצאות ויצירות קודמות, נדבך ע"ג נידבך ובשילוב הדברים והוספת חדשים מתפתחת היצירה האנושית. הגלגל איפשר את המכונה וזו את המטוס וכך הלאה. חברות התרופות למשל משקיעות הון עתק בפיתוח ומובן שלו לא יכלו להגן על השקעתם לא היו נכנסים כלל לפיתוח.

ח. "אמנת ברן"

קיימות אמנות בין לאומיות להגנה על זכויות יוצרים, פטנטים וכ"ו , כאשר בכל מדינה המצטרפת לאמנה מאשררים את האמנה במידה כזו או אחרת וכל מדינה מבצעת התאמת חוקים בכדי לא לעמוד בסתירה לאמנה. האמנה הבסיסית והשלטת הנוגעת לזכות יוצרים היא אמנת ברן שישראל חברה בה מ 1953 (הנוסח האחרון המקובל
של האמנה הוא נוסח פריס מ 1971 ).

היוזמים הראשונים של אמנה זו היו מחברי יצירות ספרותיות ואמנותיות בינהם אגודה ספרותית שבראשה עמד הסופר הידוע ויקטור הוגו ואגודה ספרותית גרמנית נוספת שיזמו את הרעיון שצריך שיתוף פעולה בין לאומי בנושא הגנת זכויות כשהרעיון הבסיסי היה שיהיה שוויון של הגנות על זכויות היוצרים במדינות שונות מבלי שהדבר יצריך רישום או כל דרישה פורמלית אחרת.

האמנה נחתמה לראשונה בספטמבר 1886 ע"י המדינות צרפת גרמניה איטליה ואנגליה וכבר ניתן לראות כיצד התקבצו למסגרת אחת קטגוריות שונות כגון צרפת וגרמניה בעלי האוריינטציה הקונטיננטלית לעומת אנגליה עם ה האוריינטציה הכלכלית . באמנה זו נעשה השילוב של-

הזכות המוסרית האישית בזכות היוצרים – הזכות הכלכלית .
תוך זמן קצר התקבצו מדינות נוספות לאמנה כגון : בלגיה ,ספרד, שוויץ, הולנד, פורטוגל ואחרות, כיום חתומות על אמנה זו כ 84 מדינות ועד היום אף מדינה לא פרשה ממנה. ישראל הצטרפה כאמור ב 1953 וארה"ב רק ב 1989 (בעיקר משום שיש לה פורמליסטיקה מורכבת ברישום זכויות יוצרים). גם היום אם יוצר ישראלי מעוניין שישמרו לו זכויות היוצרים בארה"ב עליו לציין ע"ג היצירה את האות ©, את שם היוצר ושנת היצירה, ללא כל הכרח ברישום נוסף, למרות שבעלות נמוכה ניתן לרשום את היצירה בהליך האמריקאי המקובל.

בית אושר

אדריכלות ועיצוב פנים – דוד כהן סקאלי
© כל הזכויות שמורות לדוד כהן סקאלי 2008

ט. הגנה על שרטוטים ותכניות והגנה על המבנה עצמו.

ליצירה האדריכלית יש הגנה יחודית באמנה המחולקת לשני סוגי הגנות – האחת מתייחסת לשירטוטים ולתכניות והאחרת למבנה עצמו. אין הבחנה בחוק בין קוי דמות חיצוניים לבין פנימיים – אדריכלות חוץ ופנים נתפסים זהים מבחינה זו.

אמנת ברן קובעת בן היתר שיש צורך בהגנה על יצירות מסוגים שונים יצירות שירטוט, תרשימים, סקיצות, ציור,פיסול, אלוסטרציות ויצירות תלת מימדיות בתחומי גיאוגרפיה טופוגרפיה ואדריכלות וכולן מוגנות בין כיצירות אמנותיות ובין כיצירות ספרותיות לפי העניין
כאשר באמנת ברן אין כל הבחנה לגבי אדריכלות בין אים זו יצירה אמנותית או בין אם היא ספרותית אך מציינת כמובן ששתיהן ראויות להגנת החוק.

"בית הפסנתר"

אדריכלות ועיצוב פנים – דוד כהן סקאלי
© כל הזכויות שמורות לדוד כהן סקאלי 2007

בית הפסנתר הנו בית מגורים שנבנה בחדרה – תכנונו ייחודי בכך שהבית יוצר נוף לעצמו בשל היותו בסביבה צפופה ונעדרת נוף – הבית מפנה "גב" לשכנים ומתכנס לנוף בחצר פנימית – שלוחת גן טרופית חוצה את הבית באלכסון ומחלקת אותו ל 2 איזורים המחוברים בגשר מקורה המרחף מעל הבריכה הטרופית. הבית תוכנן בשילוב צורות חומרים וצבעים "קרים" וגיאומטריים ( בטון/ קובייה/גריד/אפור צדפה) עם צורות חומרים וצבעים "חמים" ואמורפיים באזורים הטבעיים בשלוחת הגן ( קירות אבן עקלתוניים בשלוחת הגן הטרופי).

החוק האנגלי מ 1911 שהוחל בישראל המנדטורית ב 1924 ( בתוקף עד לכניסת החוק החדש ) מתייחס גם אל ההגנה על השירטוטים ועל היצירה האדריכלית בנפרד.

סעיף 1 לחוק זכות יוצרים ( נכתב ב 1911 במקור באנגלית ותורגם לעברית ) קובע:

" בכפיפות להוראות חוק זה תהיה זכות יוצרים קיימת בכל מושבות המלך שחל עליהם, חוק זה למשך המועד הנזכר להלן לגבי כל יצירה מקורית ספרותית דרמתית מוזיקלית ואמנותית".

לפי הפסיקה למילה " מקורית" יש רק משמעות אחת והיא שהיצירה לא הועתקה ממישהו אחר לפיכך היצירה אינה צריכה להיות יוצאת דופן או בעלת חידוש מדהים בתחום האומנות אלא רק שאינה נובעת מאף אחד אחר אלא מעצמך.

בפסק דין אנגלי מ1916 נאמר בתרגום חופשי

university of london press ltd.- university :tutorial press ltd.(1916) 2 ch.601

" כל שנדרש מיוצר שלא להעתיק את היצירה אלא ליצור אותה מפרי רוחו. על היצירה להיות מפרי כשרונו, עבודתו וביטויו של היוצר כלומר שמקור היצירה הוא ביוצר ולא בזולתו "

וכפי שנאמר קודם אנו לא חיים בחלל ריק כך שגם כשיוצרים יצירה חדשה מאוסף של ציטוטים אדריכליים – פוסטמודרניזם למשל , גם היצירה החדשה ברת הגנה מבחינת זכויות יוצרים.

הקיצוניות השניה היא כאשר אדם מעתיק יצירה בדיוק כמו שהיא, ובין קיצוניות זו לבין אי העתקה מוחלטת יש הרבה מאוד שטח אפור שדורש פרשנות ונבחן בכל מקרה לגופו.

סקיצה פרספקטיבית – הצעת תכנון למוזיאון הנגב – ב"ש
תכנון: דוד כהן סקאלי

© כל הזכויות שמורות לדוד כהן סקאלי 2008

בתכנון המוזיאון הושם דגש על "כיבוד" העבר מבלי לבטל את ערכי זמננו זאת ע"י חידוש ושמירת העיצוב והמבנה של קירות המעטפת של המבנה לשימור כפי תוכנן במקור – "ניתוק" החלל הפנימי ( קירות פנים תקרות ורצפות) מקירות המעטפת כאשר הפנים מעוצב ומחולק בתפיסה עכשווית כיאה למוזיאון לאומנות מודרנית. אלמנט פנים ראויי לשימור בודד והודגש כמוקד פנימי .

י. מהי "הפרה"

יוצר רשאי ביצירתו להשתמש בחומרים של אחרים , בתנאי שאינו מפר את היצירות של אחרים, וב"הפרה" הכוונה , נטילת חלק מהותי של היצירה. "מהותי" לאו דוקא מבחינת כמות אלא יותר מבחינת איכות – הדבר שהוא המוטיב המרכזי של היצירה או דבר המסמל אותה - הפרשנות לעניין זה הינה"קאוזלית" דהיינו בכל מקרה לגופו, מומחים ופרשנויות משפטיות יקבעו בסופו של דבר מה הוא חלק "מהותי" ביצירה ומה לא.

4."מעשה אמן אדריכלי"

מקס לב נגד המשביר המרכזי
1960 -א.מהי יצירה הזכאית להגנה

בערעור אזרחי 448/60 מקס לב נגד המשביר המרכזי 1960" פ"ד טז 2 ,688 :

נקבע כי, כדי להחליט האם ישנה הפרה של זכות יוצרים, יש לבדוק ראשית האם היצירה זכאית להגנה ע"פי מבחני החוק. דהיינו ראשית יש להחליט האם בכלל זו יצירה השופט זילברג במשפט זה הגיע למסקנה שאי אפשר להגדיר את האמנות בכלל ואת האדריכלות בפרט "מכאן לא ניתן להגדיר האם זו יצירה.

ב. מהי יצירה מקורית

באותו משפט פוסק השופט אגרנט:

"המונח מקורי אין כוונתו כי הביטוי של הרעיון הנדון חייב להיות חדש או המצאתי ובודאי לא מהפכני כי אם די בכך כי הוא מפרי מחשבתו של בעל היצירה ואינו מהווה העתקה מיצירה אחרת, הזכות המוקנית לבעל היצירה, הזכות הבלעדית להעתיקה מחדש היא זכות בעד הכושר והעבודה המקוריים שהשקיע היוצר בהמחשת הרעיון , וזאת אפילו אם הרעיון הוא עצמו לא היה מקורי והוא שאב אותו מתוך מעיין הידיעות של אנשים אחרים שהם מומחים למקצוע ",

ועוד ממשיך ואומר:

" כפי שנרמז אינו שונה הדין האמור באשר ליצירה ארכיטקטונית. אין כל מניעה שיעשה שימוש ברעיון מאחרי הקו גם על ידי אמנים אחרים ובתנאי שדרך ביטויו בחומר לא יועתק. זאת אומרת מותר להעביר גם את הקו החדש לבניין אחר אך אסור שדרך שילובו באותו בניין, מהרושם הכללי שהבניין בעל הקו הזה יצור, יהיו זהים לשילוב ולאפקט הכללי של הבניין המקורי".

אחר כך עוד ממשיך ואומר:

"מוצא אני כי רק יצירה ארכיטקטונית שהיא בעלת רמה אמנותית ראויה להגנת החוק"

וממשיך:

"מכאן ועד למבחן המחייב שרק יצירה ארכיטקטונית שיש בה חידוש אמנותי כביר, המרחק רב "

ומוסיף :

" למה התכוונתי באומרי כי הוראת החוק דורשת שהיצירה הארכיטקטונית הנדונה תהיה בעלת רמה אמנותית, כונתי היתה ליצירה שהיא ממן היצירות הגורמות הנאה אסתתית ומשקפות את היפה, אלא שמודה אני כי גם הגדרה זו מעוררת קשיים על דרך החלתה ואינה מכילה מבחן שהוא מוחשי ומסויים די הצורך. עיקר הקושי נעוץ בעובדה כי בתחום השיפוט האסתתי ממלאה הרגשה סוביקטיבית תפקיד נכבד למדי"

וממשיך:

"הכרחי ליחס למחוקק את ההבנה שעה שקבע את ההגדרה של יצירה אמנות אדריכלית, שמן הנמנע לפחות ברוב המכריע של המקרים כי השופט ההדיוט ידון ויכריע בענינים מסוג זה על סמך הרגשתו והערכתו הסוביקטיבית שלו. המסקנה שמן הדין להסיק היא איפוא שכל אשר דרוש מן השופט להוציא משפט על אופיה האמנותי של היצירה הנדונה על סמך חוות דעתם וטעמם של מומחים לדבר שהם בעלי עמדה תוך הביאו בחשבון כי מטבע הדברים הוא שלא תמיד שוררת אחידות הדעות בתחום השיפוט האסתתי ולפיכך העובדה כי לעומת המומחים המחייבים את ערכה האמנותי של היצירה הארכ' ישנם אחרים השוללים אותה אינה בהכרח קובעת את הדין לרעת בעל היצירה, לשון אחר, איזו ההכרעה בשאלה איזו היא חוות דעת המומחים שיש לבחור בה נתונה לשיקול דעתו של השופט היושב לדין בערכאה הראשונה. ואיך מנחים את השופט איך לבחור, הנחיה זו היא אם השתכנע השופט על סמך חוות דעת המומחים שיש לה משקל כי הבניין הנדון או חלק מסויים ממנו משקף את שילוב המטרה התועלתית שלשמה נועד עם אפקט אסתתי בצורה מקורית כי אז חייב הוא לזכות את האדריכל התובע בהגנת החוק בגין אותו בניין או חלק , דהיינו אם בנוסף לפוקציונליות של המבנה יש חלק אסתתי אז ניתן להגן עליו מבחינת הזכויות".

ג. זכות היוצרים – אגד של זכויות

זכות היוצרים היא אגד של זכויות ומאפשרת מעשים שונים ומשונים ביצירות. ספר למשל – ניתן לתרגם – זו זכות יוצרים, ניתן להפיק יצירה דרמתית – זו זכות יוצרים, ניתן להפיק סדרה טלויזיונית – זו זכות יוצרים. יש אגד שלם של זכויות ביצירה וניתן לפצל או לתת רק חלק מהזכות כמו להגביל שימוש לתקופה מסויימת וכ"ו.

החוק יצר מציאות שזכות היוצרים ע"פי רוב היא של היוצר אלא אם הוסכם אחרת. על המזמין חלה חובת ההוכחה שזכות היוצרים היא שלו. לקוח המשלם עבור שרטוט מקבל אותו כמו שקיבל ספר – פיסית, הוא רשאי להעבירו למישהו אחר אך מותר לאחר לעיין בזה בלבד ואין לו כל זכות לעשות בזה כל שימוש אחר למעט השימושים שמאפשר לו האדריכל.

לבית המשפט מגוון של סעדים להעניק לבעל הזכויות ביצירה המוגנת, בהפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית, פקודת זכות יוצרים מכירה בהפרה של הזכות המוסרית כעוולת נזיקין דהיינו כעוולה שמחייבת פיצויי נזיקי כפי שקיים בפקודת הנזיקין עם כל הסעדים הנתונים בפקודה.

ד. יצירה מוגנת ומעשה אמן אדריכלי

החוק קובע מלכתחילה מה נחשב כיצירה מוגנת.

"יצירה מוגנת היא יצירה שיש בה מעשה אמן אדריכלי"

ולפי החוק , מי שהנו בעל היצירה מוגנת הנו היחיד שמותר לו לעשות בה מעשים למשל לבנות בניין מזה או לשכפל את השרטוטים או להעביר את זה למזמין אחר ושהוא יבנה ע"פי זה ואם משהו אחר עושה ביצירה מעשים שלא ברשיון הרי שהוא מפר את זכות היוצרים .

יש מספר יוצאים מן הכלל המוגדרים בחוק כ "טיפול הוגן" כמו למשל שימוש לצרכי לימוד, לעבודת מחקר וכ"ו אולם ברגע שהיצירה משמשת לצורך מסחרי, השימוש יוצא מגדר " טיפול הוגן " .

הגבלה מיוחדת המתייחסת לשירטוטים אדריכליים היא הגבלה מס' 3 (רומי) /1 קובעת כך:

" עשייתם או פירסומם של ציורים שירטוטים פיתוחים או צילומים של יצירת פיסול או מלאכת

אומנות, אם דברים אלה נמצאים באופן קבוע במקום או בבנין ציבורי, או עשייתם או פירסומים של ציורים שירטוטים פיתוחים או צילומים ) שאינם מסוג שירטוטים או תרשימים אדריכליים ( של כל יצירה אדריכלית אמנותית".

דהיינו אם למשל רושמים רישום של בניין קיים מותר לעשות שימוש ברישום אולם אסור לקחת שירטוטים או תכנית של אותו בניין ולעשות בהם שימוש שכן זה כבר אינו "טיפול הוגן" .

הבית בדוגית – תכנית גג

תכנון אדריכלי ועיצוב פנים: דוד כהן סקאלי
© כל הזכויות שמורות לדוד כהן סקאלי 2003

© כל הזכויות שמורות לדוד כהן סקאלי 2003

© כל הזכויות שמורות לדוד כהן סקאלי 2003

© כל הזכויות שמורות לדוד כהן סקאלי 2003

הבית בדוגית תוכנן כספירלה בנויה החודרת קוביית זכוכית עם סקיילייט במרכזה הניגוד בין הצורות ביטא את המאבק בין צורות חומרים ותכנים שאפיין תכנון זה

ה. הבעלות על זכות היוצרים

מיהו הבעלים של זכות היוצרים . סעיף 5 (1) לחוק קובע כך:

" ע"פי הוראות חוק זה יהא מחברה של יצירה הבעל הראשון של זכות היוצרים בה"

יש מספר חריגים לכך למשל: פיתוח צילום או תמונה או קלישאה ( לוח שממנו ניתן להדפיס שכפולים או הנגטיב של הצילום ) או העתקה מתמונה מקורית אחרת, אם אלה הוזמנו ע"י אדם אחר תמורת דבר בעל ערך בהתאם לאותה הזמנה הרי, אם אין הסכם הקובע את ההפך, יהיה האיש המזמין את הקלישאה או את ההעתקה המקורית האחרת הבעלים הראשון של זכות היוצרים אולם אלו הם חריגים שכן באדריכלות ההנחה היא שמי שתכנן – שרטט את התכניות הוא בעל זכות היוצרים אלא אם קיים הסכם מפורש שבו המתכנן מוותר למזמין על זכות היוצרים .

יש להזהר מאוד בעניין זה שכן משמעות הדבר כי המזמין יהפוך לבעל זכות היוצרים על התכניות ועל המבנה ותעמוד לו הזכות לבצע גם מאה בנינים כאלה על בסיס אותן תכניות, בשעה שהמתכנן לא יוכל לתכנן אף לא אחד כזה ואפילו לא להשתמש בחלקים המהותיים של התכנית, שכן הדבר עוד עלול להחשב כהעתקה.

אין הגדרה בחוק לגבי מי נחשב ליוצר ובעניננו לבעל זכות היוצרים הראשונה יש חזקות מסוימות הנמצאות בחוק

סעיף 6 (3) לחוק זכות יוצרים אומר כך:

" בכל משפט נגד הפרת זכות יוצרים מוחזק התובע כבעל זכות יוצרים חוץ אם חולק הנתבע על קיומה של זכות יוצרים הכל לפי הענין על זכות הקניין של התובע , ובמקום ששאלה כזו שנויה במחלוקת הרי: א. אם שם הנראה להיות שמו של מחבר היצירה מודפס או מסומן בצורה אחרת על היצירה בדרך הרגילה מניחים שהשם הוא שמו של מחבר היצירה עד שלא הוכח ההפך"

לכן רצוי לודא שעל גבי השירטוטים יופיע שם האדריכל. בהתדיינות משפטית יש חשיבות גדולה לשאלה על מי חל עול ההוכחה וברגע שהחוק מכיר בחזקה מסויימת הרי שנטל זה עובר לצד שאומר את ההיפך.

אפשרות אחרת , גם לגבי "פסיאודונים" (שם עט או שם מושאל כשהמחבר לא רוצה שיזהו את שמו) נאמר:

" אם לא סומן או לא הודפס כל שם כאמור בזה או אם השם שהודפס או סומן כך אינו שמו הנכון של המחבר או אינו השם שבו ידוע המחבר ברבים ועל היצירה מודפס או מסומן בצורה אחרת ובדרך הרגילה שם הנראה להיות שמו של המו"ל או של בעל היצירה הרי עד שלא הוכח ההיפך מניחים שאדם ששמו הודפס או סומן כך הוא בעל זכות היוצרים ביצירה לצורך הגשת משפט ".

דהיינו החוק יוצא מהנחה ש – מי ששמו הופיע ע"ג היצירה הוא היוצר
.

ו. יצירה משותפת

יצירה משותפת ע"פי החוק סעיף 16 (2) :

" אם היתה היצירה משותפת למחברים אחדים ואחד מהם או כמה מהם אינם ממלאים אחרי התנאים הקבועים בחוק להקניית זכות יוצרים יהא דינה של היצירה לצורך זה כאילו חוברה ע"י המחבר האחר או ע" המחברים האחרים " ועוד מוגדר כיצירה משותפת " לצרכי חוק זה יהה פרושו של הביטוי יצירה משותפת למחברים אחדים, יצירה שחוברה מתוך שיתוף פעולה של שני מחברים או יותר ושאין להבחין בה בין חלקו של מחבר אחד לבין חלקו של המחבר האחר"

יש לשים לב לכך שזה שנתן רעיונות אינו בעל כל זכות יוצרים אפילו לא כשותף ביצירה. כמו כן יש לשים לב לכך, שאם אדריכל קיבל עבודת תכנון ואדריכל אחר רשם את התכניות בפועל אפילו אם היו שם רעיונות משותפים, זכות היוצרים שייכת לאדריכל האחר אלא אם ויתר עליה בכתב או הסכים להשתתף איתו בזכות זו.

ובאשר לזכות המוסרית כאמור לא ברור בחוק הישן האם ניתן כלל לוותר או להתחלק בזכות זו, שכן כפי שצויין בראשית דברים אלו – הציבור צריך לדעת מיהו היוצר ולתת כבוד ליצירה כיצירה אינטלקטואלית שיוצרה זכאי לכך שתשאר כפי שיצר אותה – כפרי רוחו – כקניינו הרוחני . בחוק החדש נושא זה הוסדר ומתואר בחלקו השני של כתב זה.

5. תכנון אדריכלי במבנה קיים

א. העברת זכויות

כאשר מבצעים עבודת אדריכלות במבנה קיים רצויי לקבל הסכמה בכתב מבעל זכות היוצרים דהיינו לרוב מהאדריכל הקודם או לפחות חשוב לציין בהסכם עם המזמין ש – המזמין אחראי לכל התנגדות של בעל זכות היוצרים של מבנה קיים והוא ישפה ( ישלם ) למתכנן על כל נזק שיגרם לו בעקבות כל תביעה של בעל הזכות הקודם כנגד האדריכל החדש שבגין הפרת זכות יוצרים של אחר בהקשר למבנה.

ובאשר ל העברת זכויות בחוק שם נאמר:

" יכל בעליה של זכות יוצרים ביצירה להעביר כולה או מקצתה אם בדרך כלל בצורה גורפת או בהגבלות מסויימות"

ובהמשך:

" אם למשך כל תקופת זכות היוצרים או לחלק ממנה ( לכל חיי היוצר + 70שנה ) ויכל הוא ליתן כל טובת הנאה בזכות ע"פי רשיון "

דהיינו רשיון להשתמש בחלק זה או אחר של זכות היוצרים במגבלות קבועות מראש ברישיון.

" ואולם כל העברה או נתינה כאלה לא יהיה כוחן יפה אלא אם כן נעשו בכתב ונחתמו ע"י בעל הזכות שחלו בה ההעברה או הנתינה או ע"י בא כוחו המורשה כהלכה"

מכאן שכדי להעביר זכות יוצרים דרוש מסמך בכתב ,למסמך יש ערך ראייתי. ומספיק מסמך פשוט המציין כי :

"בתמורה להעברת כל זכויות היוצרים בשרטוטים בתכניות ובמסמכים השונים שילמת לי כך וכך…"

ב. שמירת זכויות

ורצוי ליתר ביטחון שעל גבי כל התכניות יהיה כתוב ש:

" כל הזכויות שמורות לאדריכל "

( מספיקה לעניין זה שעל גבי התכניות תהיה חתימה של בעל הזכות – אין צורך שתופיע גם חתימה של המזמין ).

6. הפרה של זכות יוצרים

א. טילת חלק "מהותי" של היצירה

מה זאת הפרה של זכות יוצרים , כפי שכבר אמרנו, נטילת חלק "מהותי" של היצירה ובנוסף סעיף 2 (1) לחוק מגדיר זאת כך:

" רואים זכות יוצרים ביצירה כאילו שהופרה ע" אדם אם שלא בהסכמת בעל זכות היוצרים הוא עושה מעשה שהזכות היחידה לעשייתו נתונה בחוק לבעל זכות היוצרים"

וכפי שכבר נאמר, בעל זכות היוצרים או מי שקיבל את רשותו לכך בכתב הינם היחידים הרשאים לעשות ביצירה מעשים.

ב. הפרה ישירה, העתקה / פרסום

יש שני סוגים של הפרה- הפרה ישירה -ביצוע המעשה עצמו, או העתקה של היצירה או פירסומה למשל המבצע בפועל את ההפרה או זה שהרשה אותה נחשב למפר ישיר .

סעיף 8 לחוק זכויות יוצרים המשמש כסעיף ההגנה למפרים ישירים אומר שיש הגנה למפר ישיר תמים אם לא חשב או לא היתה לו סיבה לחשוב שביצירה יש זכות יוצרים. המפרסם יצירה למשל שסביר היה שידע שביצירה יש זכות יוצרים אך הוטעה או לא ידע למי היא שייכת יוצא בכל מקרה אחראי מבחינת החוק.

7. התקשרות עם מזמין / עובד שכיר / קבלן משנה

א. עובד שכיר

למזמין תכניות מאדריכל אין זכות יוצרים בעצם ההזמנה ואפילו אם הוא זה שנתן את כל או את רוב הרעיונות, זכות היוצרים שייכת למי שמבצע את התכנון, השירטוט וכ"ו. אלא אם כן המזמין יכול להוכיח שיש לו הסכם שזכויות היוצרים הן שלו. בחוזי התקשרות עם המזמין, יש צורך להקפיד שזכות היוצרים לא תעבור למזמין.

בנוגע לעובד שכיר, אם היה המחבר עובד אצל אדם אחר, קיימות שתי דילמות מרכזיות ,האחת נוגעת לקרדיט על פרוייקט של עובד שכיר שתכנן פרוייקט במשרד דהיינו לזכות המוסרית והאחרת לבעלות על זכות היוצרים.

באשר לקרדיט, הרי שעובד שכיר שעבד במשרד אדריכלים ומעורבותו כמתכנן הפרוייקט היתה מכרעת הרי שזכותו ששמו יופיע בכל המקומות כגון ע"ג התכניות ועל גבי שלטים פרסומים וכ"ו כמקובל כמתכנן הפרוייקט והחוק לא קבע סופית עדיין אם ניתן בכלל לוותר על זכות זו. במדה ומעורבות העובד אינה מכרעת ומהותית הרי שסביר שהחוק יתייחס בעניין זה לנהוג או מקובל בענף.

ב. עובד שהנו קבלן משנה

בנוגע לעבודה מול עובד שהוא קבלן משנה, אם כל מה שהשרטט קיבל מהמתכנן זה רק רעיונות, לשרטט הזה יש זכויות יוצרים כאשר הוא מעלה זאת על הנייר אך אם השרטט קיבל סקיצות מפורטות המבטאות את מהות הפרוייקט והשרטט רק מעלה זאת ע"ג השרטוטים או ממחשב אותם הרי שאין לו כל זכות יוצרים בשירטוטים, אולם בין קיצונויות אלו יש הרבה שטח אפור שיש להסדירו מראש וכדי למנוע תקלות.

8. סעדים:

א. מי בעל זכות לתבוע

למי יש את הזכות לתבוע ? – החוק קובע – לבעל זכות היוצרים הזכות לתבוע.

יש לשים לב שלא למחבר הכוונה, אלא לבעל הזכות. במדה וזכות היוצרים מפוצלת למספר בעלים הרי שלכל אחד מהם זכות תביעה משלו. במקרה של יצירות משותפות, לכל אחד מהם זכות עצמאית לתבוע כמו שיוכלו לתבוע אחד את השני.

ב. תרופות אזרחיות -סעדים

סעיף 6 (1) לחוק קובע:

"אם הופרה זכות יוצרים באיזו יצירה הרי אם לא נקבעה הוראה אחרת בחוק זה יהיה בעל זכות היוצרים ביצירה זכאי לכל התרופות האזרחיות 1. בדרך צו מניעה , צו איסור, תביעת דמי נזק, חשבונות ובכל דרך אחרת הכל לפי שמקנה או שיקנה החוק בשל הפרת זכות 2.עניין הטלת ההוצאות המשפטיות של כל הצדדים בכל משא ומתן משפטי בעצם בהליך משפטי בקשר עם הפרת זכות יוצרים יהיה מסור להכרעת דעתו המוחלטת של בית המשפט" .

"ישנו סייג לכך בסעיף 9 (1) לחוק האומר:

"אם הוחל בבניתו של בנין או של כל מבנה אחר, המפר או שיהיה מפר לכשיושלם את זכות היוצרים ביצירה אחרת לא יהיה בעל זכות היוצרים זכאי לקבל צו מניעה או צו איסור למניעת בניתו של הבנין או המבנה או לקבל צו להריסת הבנין או המבנה"

9. פיצויים

א. קביעת ערך היצירה והפחתת ערכה

ישנן אפשרויות שונות למדוד את הנזק ואת שיעור הפיצויים לפי צורות שונות -למשל יש הפחתה שנגרמה לערך של זכות היוצרים כלומר נצטרך להוכיח מה היה הערך של זכות היוצרים וכיצד הופחת ערכה למשל מרווח שניתן היה להפיק מהיצירה לו לא נפגם ערכה.

ב. פגיעה ביכולת הפקת רווח

אפשרות אחרת לבדוק פגיעה ביכולת הפקת רווח, למשל לפי מס' עותקים שנמכרו שבעצם מכירתם נפגעה היכולתשל בעל זכות היוצרים למכור את אותם עותקים ואז הרווח של המפר הוא הרווח של בעל הזכויות.

ג. המרה

אפשרות נוספת היא לבצע המרה, כלומר שכל ספר או כל יצירה שהמפר הפיק אותה או יצר אותה היא שייכת לבעל הזכויות והוא גם מקבל את זה פיזית אולם לפי סעיף 9 (2) לחוק סעד ההמרה אינו חל על הפרה של יצירה אדריכלית.

ד.פיצויי סטטוטורי

יש גם פיצויי סטטוטורי שנקבע מכוח פקודת זכות יוצרים סעיף 3/א רבתי הקובע כך:

"אם לא הוכח הנזק שנגרם בהפרת זכות יוצרים רשאי בית משפט לפי בקשת התובע לפסוק לו לכל הפרה פיצויים בשיעור שלא יפחת מ 10,000ש"ח ולא יעלה על 20,000 ש"ח וניתן יהיה לשנות סכום זה מעת לעת "

כל הפרה משמעותה כל סוג של הפרה, דהיינו כל פעם שמבוצעת הפרה השונה מקודמתה זו הפרה נוספת, הפרה של כל שירטוט זו הפרה עצמאית והבניה עצמה מהווה גם הפרה עצמאית.

( בחוק החדש – יש התיחסות שונה לנושא ההפרות וגובה הפיצוי הסטטוטורי) .

10. הזכות המוסרית

א. הפרדת סעדים

המגבלה בקבלת צו מניעה לפי סעיף 9 (1) לחוק זכות יוצרים, מתייחסת לזכות יוצרים , ניסו לבצע הפרדה מסויימת בין סעדים

המתייחסים לזכות יוצרים ובין סעדים המתייחסים לזכות מוסרית, משום שהאחת מופיעה בחוק זכות יוצרים

והאחרת מופיעה בפקודה, אך ללא הצלחה.

באחד מהגלגולים של פרשת עטייה הוגשה תביעה בעילה של הפרת הזכות המוסרית, לבית המשפט המחוזי וניסו לקבל צו מניעה כנגד שינויים שהמבצע עשה בחזית הבניין והחלטת השופט בתביעה היתה כי אינו מקבל את ההבחנה שניתן להפריד בין הסעדים של זכות יוצרים לבין הסעדים לגבי הפרת הזכות המוסרית .

ב. מקור הזכות המוסרית

מקור הזכות המוסרית הוא ביודיקטורה הצרפתית. ד"ר יהושע וייסמן שעמד בראש ועדה היושבת מזה כ 15 שנה על מדוכת ניסוח החוק הזה סובר שהניסוח הזה אינו מוצלח ולדעתו זו אינה שאלת מוסריות אלא יותר כזכות אישית מפני שרואים בכל יצירה המוגנת בזכות יוצרים איזשהו ביטוי אישי של אדם שהשקיע כשרון מאמץ ידע וכ"ו ובכך נכנס אותו ביטוי אישי של היוצר הראוי להגנה נפרדת.

הזכות המוסרית כאמור צורפה לאמנת ברן לפי נוסח רומא מ 1928 ובישראל היא הוספה ב 1981

פגיעה בזכות המוסרית זאת פגיעה כאשר נעשה שינוי שיש בו משום גריעה מערך היצירה או פגיעה בכבוד או בשם או שינוי המשנה את הערך האסתתי של היצירה.

בפגיעה בזכות המוסרית קודם כל צריך להראות שהיה שינוי ושנוצרה פגיעה בערך היצירה או הפחתה או פגיעה בכבוד או בשם.

ג. פרשת עטייה והזכות להתנות על הזכות המוסרית

ב"פרשת עטייה" , היזם דרש ששמו יופיע כמתכנן ע"ג התכניות ובבנין כנראה שהדרישה שלו נבעה מזה שהוא נתן רעיונות. האדריכל , יותר מעניין הכבוד כנראה חשש שעם מתן הקרדיט הנ"ל היזם יוכל לעשות בתכניות כרצונו – בסוף השניים הגיעו לבוררות אצל השופטת בדימוס הדסה בן עיתו, שניהלה אותה באופן שהצדדים יגיעו לידי פשרה ביחס לפסק הבוררות.

הפשרה שהתקבלה :

א. ראשית שהיזם יבצע את הפרוייקט לפי התכניות.

ב.שהבוררות תפסוק פיצויי כספי לעטייה ללא נמוקים

ג. שעטייה ימנע לאחר שיקבל את הפיצויי מכל פעולה ומכל נקיטת הליכים ומכל דבר שיפגע באיזושהי צורה בביצוע הפרוייקט ושכל התכניות ימסרו ליזם.

בפסק הבוררות נקבע, שלעטייה מגיע מליון וחצי דולר והיזם רשאי להשתמש בכל התכניות של עטייה לביצוע הפרוייקט כפי שעטייה תכנן אותן לרבות הכנסת שינויים והתאמות במהלך הביצוע הכל במסגרת המכרז.

הכסף שולם והתכניות נמסרו ליזם וכאשר נודע סיכסוך זה לחברה שהגיעה למקום השני במכרז ושהיזם זכה במכרז עקב כך שאנשי עריית תל אביב חשבו שעטייה הוא המתכנן והמפקח בפרוייקט ובכך שיצא מהפרויקט, צריך לפסול את ההצעה הזו ועוד בנימוק שמהועדה ששקלה למי לתת את המכרז הוסתר הסכסוך הזה ובעצם לא ידעה שעטייה עומד לפרוש או פוטר, ובכך ראתה חברה זו הזדמנות לנסות ולהוציא את הפרוייקט מידי היזם ואף הצהירו שהם יקחו את עטייה ויבצעו אתו את אותה תכנית משום שהינו בעל זכויות היוצרים.

השופט שטרוזמן פסק במשפט זה כי עטייה רשאי להתנגד לכל נסיון לבטל את הבניה לפי התכנית שלו או שינויים בה כיוון שהזכות האישית המוסרית נשארה לו. על הבסיס הזה עטייה הגיש תביעה בבית משפט ובה טען:

"לפי צו הבוררות הוגבלתי מלהפריע לבנייה כל עוד שהיזם בונה לפי התכניות, אולם ברגע שהוא מבצע ע"פי דעתו שינויים, הרי אין שום מניעה שאלך למשפט".

גם השופט שטרוזמן קיבל טענה זאת ואמר:

"הבוררות לא שללה מעטייה את זכויות היוצרים בתכניות " ועוד אמר ש " הבוררות קבעה שהשם של עזריאלי יופיע ע"ג התכניות אבל זה לא התיר לו לבצע שינויים מהותיים מבלי הסכמתו של עטייה"

עוד קבע ש:

" ההתחייבות לא לפעול נגד הבניה רק אם הבניה היא לא ע"פי התכנית של עטייה, אם היא פוגעת, אם היא מפרה את זכויות היוצרים של עטייה, הוא יכל לתבוע "

( ראה ת.א. ( ת"א ) 513/94 מגדלי השלום בע"מ נגד: 1. עיריית ת"א, 2. בנית השלום השקעות בע"מ

3. דוד עזריאלי 4. אלי עטייה) .

לאור העובדה שלדעת עטייה נעשו שינויים שמעבר למותר בפסק הבוררות הוא ניגש לתביעה שוב וראשית תבע צו מניעה על בסיס ההפרה של הזכות המוסרית משום שנעשו שינויים. בית המשפט לא נתן לו צו מניעה בגלל סעיף 9 (1) לחוק, והשופט קלינג אמר:

"מבחינתי פסק הבוררות מאוד מפורש ומאפשר לעזריאלי לעשות כל שינוי"

ובעצם אומר קלינג כי ניתן לוותר על הזכות המוסרית. עטייה ערער לבית המשפט העליון שנתן פסק דין קצר של מספר עמודים האומר שפסק הבוררות הוא מאוד מפורש ומנומק ניתן להבין שעטייה נתן להם אפשרות לבצע כל שינוי שהם רוצים ומכאן שהתוצאה הפשוטה היא שניתן להתנות על הזכות המוסרית.

( ראה ע"א 2965/9.6 אלי עטייה נ' 1. עיריית ת"א 2. בנית השלום השקעות בע"מ.)

משמעות העניין היא שהזכות המוסרית פרוצה לכל עבר וכל מזמין יכל לבוא ולהחתים את האדריכל שמותר לו לבצע כל שינוי שהוא רוצה . גם חלק זה העוסק בזכות המוסרית שונה בחוק החדש .

חלק ב' – "החוק החדש"

11. עקרי החוק החדש

12. אחרית דבר

בבליוגרפיה מומלצת :

"דיני זכויות יוצרים " מאת עו"ד שרה פרזנטי משנת 1990

ספר באנגלית הנקרא "קופינג'ר" ספרות התקיפה לפחות לאותו חלק המתיחס לחוק של 1911 ובעצם עד לתיקון הראשון של החוק האנגלי ב1956 וכאשר נבדקת כל סוגיה ניתן למצוא ולבחון את ההתפתחות של אותה סוגייה במשפט האנגלי , ספר זה משמש כ"תנך" של המשפטנים בנושא זה.

מאמרו של ד"ר יהושע וייסמן בנושא " הזכות האישית בדיני זכות יוצרים".

ע"א 448/60 מקס לב נגד המשביר המרכזי וערעור נגדי, פ"ד טז, עמ'2,688 – פרשנות "מעשה אמן אדריכלי" .

ת.א ( חיפה ) 977/86 פרופ' אבשלום טאו נגד הטכניון ואחרים, פ"מ, תשנ"ב (3) עמ' 89-פרשנות "מעשה אמן אדריכלי", האים שינוי מהווה הפרת זכות יוצרים .

ע"א 606/76 סי.בי.אל. נגד צבי לישר, פ"ד ל"א (3), עמ' 333 – פרשנות "מעשה אמן אדריכלי" .

ע"א 782/87 אבא אלחנני ואחרים נגד ע' תל אביב , פ"ד מ"ו (3 ), עמ' 607 – שינוי בתכנית ע"י אדריכל אחר לאחר שחלק כבר נבנה והזכות המוסרית.

MEIKLE END OTHERS V. MAUFE AND OTHERS' C.D. 194

ע"א 144/77 סעדיה מנדל אדריכלים נגד החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי, פ"ד ל"א (3) עמ' 449 – ביצוע שינויים ע"י המזמין.

Start Slide Show with PicLens Lite ]]> http://habniya.co.il/scaly/?feed=rss2&p=556 0 http://habniya.co.il/scaly/?p=358 http://habniya.co.il/scaly/?p=358#comments Tue, 01 Dec 2009 22:58:21 +0000 ‫דוד כהן סקאלי‬ http://habniya.co.il/scaly/?p=358

 

בית דפנה – מבט לפינת האוכל ובר משקאות דו צדדי

תכנון אדריכלי עיצוב פנים – דוד כהן סקאלי

לא אחת פונים אלי דיירים, קורבנות התפיסה הזו בבקשה לרפא את הנגע- באדריכלות יחודית ואישית יותר שתתאים לצרכיהם ולטעמם הפרטי ולרוב הדבר דורש הריסת קירות שזה עתה נבנו או פירוק מתקנים ומערכות שלא הופעלו כלל כשבכל התהליך הזה אובדים זמן יקר וכסף רב.

משום יחודו של בטאון זה הפונה לקהל המתכננים והבונים, אנצל הזדמנות זו כדי להביע את דעתי בנושא, להציע פתרון פרגמטי ולהמחיש בדירה לדוגמא כיצד ניתן לשנות ולהפוך אפילו בית קבלני טיפוסי לבית אסתטיי וייחודי המתאים לדייריו:
ראשית – אין חיה כזו "דייר ישראלי ממוצע" והנה באורח פלא קבלנים שעניינם למכור ולהרוויח, בונים בתים לקהל דמיוני שלא קיים. לכל אדם ייחוד משלו בצרכים, בטעם, במנטליות, במבנה הנפשי ועוד.. ובמשפחה המצב מורכב אף שבעתיים, אולם המסקנה המתבקשת אינה למצוא פתרון ממוצע, אלא למצוא דרך בהליכי התכנון, הבנייה והשיווק בה תינתן האפשרות לדייר הקונה לרוב את הדירה "על הנייר" להתאימה לצרכיו המיוחדים ולהיעזר לשם כך במתכנן מטעמו ובפתרונות אישיים המיוחדים לו.

בית איריס היה במקור בית פינתי עם חצר קטנה ולא רגולרית ששיטחה העיקרי אינו נצפה כלל מהבית. בחלקה העיקרי של החצר תיכננתי בריכת נוי אמורפית החובקת את הבית ומשולבת בספא לרחצה ובגזיבו פינתי. קומת המגורים מפולשת וכללה במקור סלון עם חלונות מאורכים צרים הפונים לשום מקום משמעותי וגבוהים מכדי שיאפשרו צפייה בישיבה, על כן- הונמכו החלונות הקיימים בבסיסם הורחבו ונפערו חלונות נוספים שהציפו את הבית באור ואיפשרו צפייה לבריכת הנוי ולשיטחו העיקרי של הגן.

 

 

 

בית דפנה – ריצוף וחיפויי

תכנון אדריכלי עיצוב פנים – דוד כהן סקאלי

בבית כלו שמרנו על חללים פתוחים ומורכבים, על אוירה נעימה של בית גדול ומואר המשלב פנים עם חוץ וישן עם חדש- בחללים, בחומרים, ברהיטים, הטקסטורות ובגוונים.

מניסיוני האישי הכל ניתן לביצוע אם הצדדים מעוניינים בכך – אל תתפתו לקנות דירות ללא אפשרות התאמה לצרכים המיוחדים לכם וקחו לכם אדריכל פנים שבעלות קטנה יחסית יבחן את האפשרות הגלומות במבנה הבית, רצוי עוד בטרם רכישתו כך שמראש תוכלו להעריך כמה יעלה הבית בסיכום הסופי והאם מבנה הבית מאפשר מענה הולם לצרכים המיוחדים לכם.

Start Slide Show with PicLens Lite ]]> http://habniya.co.il/scaly/?feed=rss2&p=358 0 http://habniya.co.il/scaly/?p=347 http://habniya.co.il/scaly/?p=347#comments Tue, 01 Dec 2009 22:32:17 +0000 ‫דוד כהן סקאלי‬ http://habniya.co.il/scaly/?p=347

מבית רגב מבט מהרחוב

בית רגב

חדר מגורים

Start Slide Show with PicLens Lite

Start Slide Show

הבית בדוגית

תכנון אדריכלות ועיצוב פנים – דוד כהן סקאלי

את "הבית בדוגית" לא ניתן להציג מבלי להציג את הקשרו, בחרתי לספר מעט מקורותיו כבסיס להבנת מראהו ותפקודו.

"הבית בדוגית" הוקם בצפון חבל עזה, בחבל ארץ שבתחילת תכנונו לא ידע אלא אחווה ושיתוף בין  דייגים ישראלים וערבים, בית ראשון שהוקם ביישוב דוגית והגשים חלום  חלוצי למגורים בחבל ארץ בתולי, קסום ומרגש, על חוף הים התיכון, בתפר בין אשקלון לעיר עזה. תושבי דוגית, בחרו ליישב חבל ארץ שמאז ומתמיד היה  בקונזנסוס הלאומי, תכנית המתאר של דוגית אושרה עוד בממשלת האחדות שעודדה את הקמת היישוב. ההתיישבות הוקמה בשל יופיו הראשוני של המקום, בגלל הים והדגה ובזכות יחסי השכנות הטובים עם תושבי עזה.

להפעלת המצגת ב3d לחץ כאן!dugit

אך, למרות הכל, בעודי לומד להכיר את הנוף, המקום ואנשיו, אני זוכר את עצמי בסירת דייג, יהודים וערבים צוחקים ונהנים בלב הים, אני מביט אל הגבעה בה אמור להבנות הבית, משמאלי אשקלון ומימין עזה, חרדה וספק הציפו אותי, הנוף והמצב יפה מכדי להיות אמיתי, הרגשתי את המתח ואת הסימנים לתחילת המאבק, סימנים הניכרים בעיצוב חוץ ופנים הבית בכל רמח איבריו.

עיצובו האדריכלי הפנימי והחיצוני של   "הבית בדוגית" משקף את מורכבות סביבתו, את הכוחות הפועלים עליו ברבדים שונים, צרכים פונקציונאליים הייחודיים למגורים בסביבה מבודדת, צרכים מנטאליים מסועפים – אוריינטליות, אותנטיות, ומזרחיות מחד מערביות ומודרניות מאדך וקשר אמיץ לנוף הייחודי, לקולות ולנופה של העיר עזה.

משנקף הזמן והתעוררה ה אינתיפאדה, הפך "הבית בדוגית" סמל לכאב ההתנתקות.

הבית בדוגית" חרג הרבה מעבר למשמעותו העיצובית "נטו" אל משמעות תרבותית, חברתית, מדינית ואמנותית. הבית הוצג לעיתים קרובות במדיה התקשורתית, בכתבות בנושאי אדריכלות במגזינים מקצועיים, בכתבות בנושאים חברתיים ומדיניים בערוצי הטלוויזיה השונים ( ערוץ 10, ערוץ, 2 וערוץ 1 ) בחדשות ובעיתונות כגון בידיעות אחרונות . הבית הוצג כנושא דגל של אדריכלות יפה וייחודית, יצירה אדריכלית המועדת להריסה או פינויי כחלק מתכנית ההתנתקות מחבל עזה.

הבית בדוגית בשער גיליון 24 שעות של ידיעות אחרונות – 24/10/04

פרסומים אלו ואחרים חשפו רק טפח מסיפורו האדריכלי של בית זה ובמגזין "בית ונוי" פורסמה כתבה על הבית ועל היוצר מנקודת מבט של יצירה אדריכלית אומנותית. 

"רב שיח זה של צורות ותכנים, של חומר ורוח, הוא סיפורו של תכנון שתורגם לקומפוזיציה צורנית יצירתית ועשירה- לבית המאחד אדריכלות ותכנים אמנותיים לכדי שלמות אחת".

ציטוט מהכתבה בית בדוגית / מאת: מיה אור

מגזין בית ונוי /  גיליון מאי – יוני 2004.

כיום, כל השקט, השלווה והיופי בה החל תכנונו של "הבית בדוגית" הפכו לסיר רותח של רגשות .

"הבית בדוגית" נפגע לאחרונה מפגז מרגמה (תמונה מצורפת ) ולמזל כולם ללא נפגעים בנפש. הבית נפגע קלות בחזיתו הדרומית אך בפנים הבית נפגע קשה מרסיסים שפגעו בריהוט האותנטי  ובחומרי הגמר שמשהו מהיופי שלהם נותר בצילומים שתועדו  ובבניין עצמו .

ברור לי שמדובר בתחרות מקצועית על ערכים מקצועיים, ערכים שאינם זרים לי כלל,  אני מתכנן ובעל משרד תכנון עצמאי וותיק, מלמד אדריכלות שנים רבות, מייסד וראש המגמה לאדריכלות ועיצוב פנים במכללה האקדמית "ספיר", פעיל מקצועית וציבורית, כותב ספרות מקצועית ומאמרים, פועל במישורים חוקיים להשגת תקדימים משפטיים לשיפור אפשרויות תכנון איכותי,  ממייסדי ומנכ"ל בפורטל "בנה ביתך " ו "פורטל הבנייה " , תכננתי עד כה פרוייקטים רבים ציבוריים ופרטיים, בהיקפים "גדולים" ו"קטנים", פרוייקטים פשוטים או מורכבים, פרוייקטים קונוונציונאליים "טיפשים" או  "חכמים" , מודרניים ועתירי טכנולוגיה, בחלקם אף זכו לחשיפה והערכה רבה בעיתונות המקצועית כבמגזין מהנדסים ואדריכלים  ובעתונות הכללית כבעיתונים ידיעות, מעריב ועוד,  אך, בשום פעילות מקצועית או בתכנון פרוייקט מן הפרוייקטים הנ"ל לא חוויתי את האדריכלות במלוא עוצמתה כפי שנתגבשה בבית זה וכפי שניכר בביטויו האדריכלי הפנימי והחיצוני ובהערכה הרבה לה זכה.

ה "הבית בדוגית" משמש סמל וראי של תקופה אחת מן הקשות שהחברה שלנו חווה וככזה אני מוצא שהנו ראויי להערכה מקצועית התואמת את השפעתו והשיגיו במישורים האחרים .

בחרתי להציג את הפרוייקט כפי שפורסם ותואר במגזין "בית ונוי" במקור למעט השינויים שנדרשו לפי בקשתכם שלא יזוהה שם המתכנן. במקומות בהם הוזכר שמי בכתבה שיניתי זאת  ל- "המתכנן",  הוספתי גם מעט תרשימים ותמונות כיאות לתחרות מקצועית.

בית בדוגית
מאת: מיה אור

צילום: יונתן רשליין

( כפי שפורסם בגיליון מאי – יוני 2004 במגזין בית ונוי )

תחושת הקונפליקט המלווה את אזור מיקומו קבלה בבית שתכנן אדריכל הפנים דוד כהן סקאלי ביישוב דוגית ביטוי צורני עז. מול נופו השלו של הים מגלם המבנה דיאלוג דינאמי בין קוים גיאומטריים חדים לבין קווים אמורפיים, רכים וזורמים, בין מזרח ומערב, בין הגלוי לסמוי.

מבנה חלל הפנים ( תמונת השער ) נשען על מפגש בין

ספיראלה בנויה וקוביית זכוכית שמורכבות המפגש ביניהם

יוצרות צורניות מלאת עניין.

הבית בדוגית, יישוב קטן ופסטורלי השוכן לחוף הים בין אשקלון וחופה הצפוני של עזה, היה הבית הראשון שנבנה ביישוב, ובתקופה בה החל תכנונו ניהלו תושביו יחסים הרמוניים עם שכניהם הדייגים המקומיים. שבויים ביופייה של הסביבה, החליטו סוניה וגבי לממש את חלומם לבנות בית במקום האהוב בו גדלו ילדיהם ועבודת התכנון הופקדה בידיו של אדריכל הפנים דוד כהן סקאלי, לו הגדירו השניים את חלומם: בית שיחשוף את נופו השלו של הים ויענה על צורכיהם, בית מסביר פנים שיאפשר להם לארח את חבריהם ומשפחתם הגדולה, שעיצובו, כמתבקש ממיקומו המורכב, יהיה אוריינטלי מחד, ומודרני מאידך.
גבי, קבלן במקצועו ( בנה את הבית ) לא חשש מאתגרים ביצועיים והמפגש בינו ובין המעוף והתעוזה של סקאלי זרם כדיאלוג פורה. במסגרת פרוגראמה יסודית ומקיפה, שקדמה לתכנון, הרבה סקאלי לשהות באזור, לטייל בחופיו, להתרועע עם הדייגים על מנת לעמוד מקרוב על תרבות המקום וללמוד את מנהגיו. כבר אז, הוא מספר, הפנים את תחושת הקונפליקט, שקבלה ביטויי עז בתכנון.

מכלול ההיבטים הפיזיים והאנושיים עמדו בבסיס תכנונו של הבית, אשר מבנהו מגלם את הווייתו המורכבת של האזור בו הוא ממוקם: קווים גיאומטריים חדים וקוים אמורפיים – זורמים משתלבים אלה באלה, מתפרצים ונסוגים חליפות, כמו מקיימים ביניהם מאבק ארכיטקטוני. ואכן המאבק, הקונפליקט שנולד מהמיקום המיוחד – עדיין ללא קשר לאשר התרחש מאוחר יותר – הוא הרעיון המוביל השזור בכל רובדי התכנון בצורה, בתוכן, בחומר ובצבע: קונפליקט צורני בין מזרח ומערב, בין קווים מאופקים לסוערים, בין חומרים וצבעים חמים וקרים, בין מבניות גלויה ונסתרת, בין צרכים גשמיים לצרכי הרוח.

מבנה הבית נשען על מוטיב המפגש בין ספיראלה בנויה וקוביית זכוכית, שמורכבות המפגש ביניהם יוצרת צורניות יוצאת דופן המזמנת התרחשויות ויזואליות מפתיעות. ואמנם, הבית אינו מתגלה באחת,

מרחוק הבית מזרחי, פסטורלי ( צילום דוד כהן סקאלי ).

חזיתו הקדמית, הפונה אל הרחוב ומאופיינת בקו מתון המתמזג עם נוף היישוב, אינה מסגירה כלל את "הסערה" הנחשפת בחזית האחורית הפונה לים, בה מתקיים ספק דיאלוג דינאמי ספק עימות בין גיאומטריה אכספרסיבית חדה לבין רכות הרמונית זורמת ומעוגלת.

חזות הבית: קומפוזיציה צורנית עשירה הנשענת על

מפגש בין קוים גיאומטריים חדים וקוים רכים ומעוגלים בין חומרים וגוונים חמים וקרים.

מבנהו המשופע של המגרש נוצל ליצירת בית בין שלוש קומות, שנבנה בעיקרון מבני של ספיראלה, ללא צורך בעמודים, למעט עמוד יחיד התומך את קורת הסלון שנבנה ליתר בטחון ואחד נוסף מולו שנבנה ליצירת איזון אסתטי- ויזואלי

דרישת הפרוגראמה לחבור ככל הניתן לנוף הים קיבלה ביטוי מעניין באמצעות סיפון רחב ( המשמש כמרפסת) המקיף את הסלון ומטפס למרפסת חדר האוכל שבקומת הכניסה, משקיף אל רצועת החוף ומהווה גורם דומיננטי מאוד בנופו הארכיטקטוני של הבית. הסיפון זורם בקו מעוגל, הרמוני ורך, ורק במפגש עם קיר אנכי ומרפסת חדר האוכל, הוא נשבר למעין "רסיסים" – אלמנטים משוננים המפרים את הזרימה.

מרפסת סיפון מעוגלת ממנה ניתן להשקיף אל נוף הים מלווה את חזיתו האחורית של הבית ומהווה גורם דומיננטי מאוד בחזותו.

המרפסת זורמת בקו רציף והרמוני עד מפגשה עם קיר אנכי ומרפסת חדר האוכל שם היא "נשברת" לאלמנטים חדים ומשוננים כמעין רסיסים.

חיזוק נוסף לקונפליקט הרעיוני – צורני מתקבל מחומריות חזית הבית המשלבת זכוכית שקופה ואוורירית לצד טיח דקורטיבי במרקם גס בצבעי חול ואפור – כחלחל חמים וקרים ( צילום דוד כהן סקאלי ).

הצביעה וחיפוי הטיח בוצעו בטכניקה שפותחה ע"י סקאלי בשיתוף חברת "דקור אלפא" תוך שימוש בצבעי ,אוייקוס" הידידותיים לסביבה, והיא אומצה ע"י החברה בפרויקטים רבים אחרים.

מפגש הספיראלה והקובייה של מעטפת המבנה יצר חלל פנים מלא עניין זוויות מבט משתנות וממדים שונים: קובייה סטטית אופקית, ספיראלה דינאמית המטפסת במתינות רומזת כלפי מעלה, ומימד אנכי המתקבל מחלל מרכזי פתוח, שמתנשא עד רום תקרת הבית ומסתיים בכיפת הזכוכית.

בקוויה המעוגלים משלימה הכיפה את זרימת הספיראלה המלווה את החלל, ומהווה מקור להחדרת אור יום ותחושת פתיחות המתקבלת ממראה השמיים הנגלים דרכה. בחזותו החיצונית של הבית יוצקת הכיפה מוטיב אוריינטאלי אותנטי החובר לסביבה.

מוטיב הספיראלה של התכנון יצר במרכז הבית ( מעל החלל המזרחי ) חלל פתוח המתנשא עד רום תקרתו ומסתיים בכיפת סקיילייט. בתמונה כיפת סקיילייט מחפה את החלל המשותף במפלס העליון בו ממוקמים יחידת ההורים ושני חדרי ילדים.

.

חזיתו הקדמית של הבית מתונה ומתמזגת עם נוף היישוב

שביל הכניסה מהרחוב מוביל אל מבואה חיצונית מזמינה

שקורת המבנה משמשת בה כקרוי.

חלוקת החלל, בהתאם לפונקציות המבוקשות, נעשתה כך, שמרוב חללי הבית מתגלה חוף הים:

קומת מרתף בה מוקמו חדרי הילדים הגדולים והיא תוכננה עם כל התשתיות הנדרשות, כך שתוכל להוות להם יחידת מגורים עצמאית בעתיד.

קומת הכניסה, הקומה הציבורית, היא קומה פתוחה בעיקרה, בת שני מפלסים: מפלס עליון הכולל מבואה רחבה, מטבח, פינת אוכל יומית, חדר אוכל עם מרפסת הפונה לים, שרותי אורחים מוצנעים וגרם מדרגות המוביל מטה אל קומת המרתף ומעלה אל הקומה העליונה.

המפלס התחתון כולל סלון לאירוח וחלל מזרחי המשמש כחדר משפחה ופינת טלוויזיה תחומה ברהיט-בר דו צדדי, אשר באזור המטבח מהווה דלפק אכילה יום יומי ובעברו השני גומחה לטלוויזיה.

הקומה העליונה כוללת יחידת הורים עצמאית ושני חדרי ילדים החולקים חדר רחצה משותף.

חלל המטבח, כמו חלל הבית כולו, משלב קווים ישרים ומעוגלים. המטבח עשויי עץ אגוז כהה

עם שילוב נירוסטה וכולל יחידות תחתונות, יחידות ייעודיות לאכלוס מכשירי חשמל ויחידת

דלפק דו-צדדי אשר בצד המטבח משמשת כדלפק- בר אכילה יום יומי ובצידה הפונה אל

החלל המזרחי כיחידת אכסון לטלוויזיה... ביצוע המטבח: "פנל מטבחים".

חומריות הפנים רגועה ומהווה פלטפורמה ראויה לצורניות הרב גונית של החלל: קירות שנצבעו בגוון שמנת עם שילוב של חיפוי טיח בצבע אפור כחלחל בצבע מסגרת חלונות האלומיניום ( דמויי בלגי – אפור במרקם מגורען ) , וריצוף באבן רמון צהובה שהונחה ללא פוגות ליצירת פני שטח אחידים בגון קרם צהבהב. אבן רמון מופיעה גם במשטחי העבודה במטבח, בכיורים ובמשטחי יחידות חדר הרחצה.

חדר הרחצה מפנק ומעוצב בקפידה שעיצובו מגלם היטב את

המוטיב המעוגל של שפת הבית.

שפת הפנים קוהרנטית לתכנון הארכיטקטוני, משלבת מאפיינים אוריינטליים עם מאפיינים "מערביים", שברובם ככולם ניכר המוטיב המוביל של ניגודים ומפגשי חומרים, דוגמת שילוב עץ אגוז כהה וחם עם נירוסטה, בצורת היסוד של ספיראלה וקובייה, דוגמת שולחן אוכל ייצוגי מעוצב כמלבן גיאומטרי לצד דלפק אכילה מעוגל ואמורפי, ועוד.

פינת האוכל הרשמית הפונה אל מרפסת הסיפון. השולחן משלב

מעמד מתכת ומשטח זכוכית עבה, וחיפויי הקיר שלצידו זהה

לחיפוי החוץ ויוצר תחושת המשכיות.

ניגוד הגלוי והנרמז מודגש במיוחד בקומת הכניסה הפתוחה כביכול, אך למעשה זורמת כחוויה מתמשכת שמכל פינה בה מתגלה תמונה שונה. כך, למשל, נהנית הקומה כולה מכיפת הזכוכית הצובעת אותה בגווני אור קסומים, אך רק בעת ישיבה בחלל המזרחי ניתן לחוות את מלוא הדרה.

יחידות הריהוט הקבוע תוכננו ע"י האדריכל והם שולבו עם פריטי ריהוט ונוי שמרביתם בוצעו בהזמנה ועיצובם משקף זיקה לסגנון אתני – מרוקני: גופי תאורה דקורטיביים עשויים תחרת מתכת וחרוזים שהותאמו לגוני הבית, ריפודים ססגוניים, שפע של כריות מסוגננות, פריטי נוי מנחושת ועוד, היוצרים אוירה חמימה ומארג צבעוני עשיר ומוקפד.

תכנית גגות

רב שיח זה של צורות ותכנים, של חומר ורוח, הוא סיפורו של תכנון שתורגם לקומפוזיציה צורנית יצירתית ועשירה- לבית המאחד אדריכלות ותכנים אמנותיים לכדי שלמות אחת.

הבית בדוגית / תכנית קומת כניסה

הבית בדוגית / תכנית קומה א'

דוד
כהן
סקאלי

במקביל לעבודות התכנון שהוא מבצע כבעליו של משרד לאדריכלות ועיצוב פנים במרכז הארץ, מנהל אדריכל הפנים דוד כהן סקאלי סדר יום מקצועי מגוון: סקאלי משמש כמרצה וכראש מגמת אדריכלות ועיצוב פנים שיסד במכללת "ספיר", כמייסד ומנכ"ל בפורטלי הבניה: "בנה ביתך" ופורטל " הבניה ", וכיו"ר תאגיד המתכננים א.א.מ (ע.ר) . בנוסף עוסק בכתיבת מאמרים וספרות מקצועית.

דוד כהן סקאלי למד במגמה לעיצוב סביבה באקדמיה לאומנות ועיצוב "בצלאל" בירושלים ולימודי הסמכה בתכנון אורבאני במסגרת תכנון כולל בטכניון חיפה. בעודו תלמיד ב"בצלאל" זכה בפרס קרן תרבות אמריקה – ישראל על יצירה באומנות פלסטית ובהמשך יצירותיו אף הוצגו במסגרות מוזיאליות שונות בארץ ובחו"ל.

חיבור זה בין אדריכלות ואומנות מלווה את כל דרכו המקצועית. "אדריכלות"
אומר סקאלי "היא יצירה במשמעות רחבה, תפיסה אסתטית מקיפה, יצירה אומנותית שימושית המכילה את הרוח והחומר יחדיו, יצירה בה צורה תוכן ומשמעות חוברים לבית ולשגרת החיים".

יש לו לסקאלי אני מאמין מוצק ומגובש מאד של תפיסת תכנון הקשורה קשר הדוק לתפיסתו את הווית הבית, וגישתו האסתטית מעוגנת, לדבריו, בנוף ילדותו: " איני משלים עם תרבות ההגירה שאפיינה כל חלקה טובה בארץ הזו. גדלתי בתחילה בצריף ולאחר מכן בבית צנוע מוקף בשיכונים ופשע,תפיסת עולם סוכנותית של דלות הצורה החומר והרוח. מאסתי בעליבות הזאת ובמסגרת עיסוקי באדריכלות, אני משתדל לעשות למען עיצוב חיים יפים והרמוניים יותר. גבית עבורי הוא משכן לערכים הגדולים משגרת היום, מעין "מיקרו" עולם ממנו אנו יוצאים אל העולם שבחוץ, וממנו שואבים כוחות להתמודד עם מורכבות הקיום והחיים. שום מגבלת תקציב לא מצדיקה תכנון דל. הפרויקטים היפים ביותר שלי תוכננו עם תקציב צנוע יחסית לאנשים עם חזון ושאיפות".

בהתייחסו לבית בדוגית ולמורכבות הצורנית המאפיינת אותו, הוא אומר: " בבית בדוגית, כבכל תכנון בית אחר ברחבי הארץ, בקשתי לחבור למקום ולנסיבות המייחדות אותו, לגילויי הרקמה הסביבתית, הפיסית והאנושית, לתרבות ולמנטאליות ובמקראה זה גם לקשת רגשות מורכבת מאוד הכרוכה בו.

היצירה שלי אינה מבחינה בין חומר לרוח, כי אם משלבת אותם למקשה אחת. זהו ביטוי פיזי המעניק פתרון לצרכים ובו בזמן משקף רבדים רגשיים. הבית" הוא מוסיף ומסביר " צמח מתוך סביבתו, ומגיב אליה. ככלל, להבדיל מיצירה בתחומים אחרים, האדריכלות נטועה עמוק בקרקע, משתמשת בטכנולוגיה כחומר ביד היוצר לחיבור תכנים פיזיים ורוחניים. בית הוא מקום למוחשי ולמופשט, משכן לגוף ולנשמה וככזה ביטויו הפיזי הוא עשיר ומורכב".

פרטים ופרויקטים נוספים על דוד כהן סקאלי ניתן למצוא באתר:

http://habniya.co.il/scaly/?page_id=2

Start Slide Show with PicLens Lite

מאת: דוד כהן סקאלי

הבית בדוגית – תכנון דוד כהן סקאלי

שאלת מעמדה של האדריכלות כתחום ביצירה האמנותית אינה רלוונטית כלל לדורות קודמים, ידוע יחסו של מכלאנג'לו לציור כתחום נחות ביחס לפיסול ולאדריכלות ולולא כשרונו של רפאל שקרא תיגר על מעמדו של מכאלאנג'לו כגאון הדור ולולא התערבות האפיפיור שהכריח את מיכלאנג'לו לצייר את תקרת
הקפלה הסיקסטינית לא היינו עדים לכשרונו העצום בתחום זה ועדים לחיבור המסורתי המתמשך של האדריכלות עם תחומי הציור והפיסול.
היצירה האדריכלית עד לסוף המאה ה 19 עדיין הייתה מחוברת בטבורה לתחומי היצירה הפלסטית המסורתיים ורק בראשית המאה העשרים, לאור התפתחות התנועות המודרניות והכיוונים הפונקציונליים הטכניים והטכנולוגיים נתחדדה שאלת הקשר והמעמד של האדריכלות כתחום באמנות.

"Playing again with Mondrian"
Photo by Christine Lebrasseur's

בית שרודר: אדר' גריט טומס רייטוולד (1888-1964)

"בית שרודר" הנו בית מגורים קטן באוטרכט / הולנד, תוכנן ב 1924 ע"י אדריכל גריט ט. רייטוולד ונבנה בקיר משותף לבניין מגורים טורי. בית זה תוכנן בהשראת סגנון "דה סטיל", סגנון ניאו פלסטיציסטי שצמח בתחילת המאה העשרים בהולנד.

"בית שרודר" / אוטרכט/ הולנד ( 1924)

קומפוזיציה באדום, צהוב וכחול, 1921

צייר פיט מונדריאן

סגנון "דה סטיל" שאף ליצירה מנותקת מכל הקשר של זמן, מקום, אובייקט או סובייקט, מעין אומנות אבסולטית וטהורה המשתמשת ליצירתה במרכיבי יסוד הכרחיים בלבד כגון וצורות ומישורי יסוד ( מאונך ומאוזן ) בלבד וצבעי יסוד (אדום, צהוב, כחול ו "א-צבע" לבן, שחור ואפור).

בית שרודר / אדר' גריט ט. רייטוולד 1924

קבוצת "דה סטיל" כללה ציירים, פסלים מעצבים ואדריכלים שהתרחקו מהגישה האינדיוידואלית (הסובייקטיבית), מההבעה האימפרסיוניסטית או האקספרסיוניסטית ודגלו באמנות אוניברסאלית, מופשטת אלמנטרית וגיאומטרית שהשפיעה על סגנונות רבים לאחריה לרבות על סגנון הבאוהאוס באדריכלות.

בתכנונו של "בית שרודר" מתעלם האדריכל גריט ט.רייטוולד כמעט כליל משיקולים אדריכליים קונקרטיים, העמיד את שאלת רלוונטיות הקשר שבין האמנות לאדריכלות כשאלת יסוד עיקרית ולהשפעת עבודתו במבחן המציאות והזמן מתייחס מאמרי זה.

האומנות הפלסטית משחר בריאתה מחפשת דרכים להבעה חזותית נטורליסטית, מחפשת להביע את נושאי היצירה בדייקנות מירבית, מחפשת כלים מתוחכמים להבעה אסתתית מפתחת תורות של צורה, צבע ואור, טכסטורה, פרופורציות, פרספקטיבה ועוד באמצעים דו ותלת מימדיים כשבמקביל האדריכלות מתעלה ונותנת במקביל גם מענה לצרכים גשמיים.

הקולוסוס" פרנצ'סקו גויה

פורטרט עצמי – רמברנט

שאלת מעמדה של האדריכלות כתחום ביצירה האמנותית אינה רלוונטית כלל לדורות קודמים, ידוע יחסו של מכלאנג'לו לציור כתחום נחות ביחס לפיסול ולאדריכלות ולולא כשרונו של רפאל שקרא תיגר על מעמדו של מכאלאנג'לו כגאון הדור ולולא התערבות האפיפיור שהכריח את מיכלאנג'לו לצייר את תקרת
הקפלה הסיקסטינית לא היינו עדים לכשרונו העצום בתחום זה ועדים לחיבור המסורתי המתמשך של האדריכלות עם תחומי הציור והפיסול.

הקפלה הסיסטינית / מכלאנג'לו אמצע המאה ה16

פרט ציור מתוך "יום הדין" שצייר מכלאנג'לו בתקרת הקפלה

היצירה האדריכלית עד לסוף המאה ה 19 עדיין הייתה מחוברת בטבורה לתחומי היצירה הפלסטית המסורתיים ורק בראשית המאה העשרים, לאור התפתחות התנועות המודרניות והכיוונים הפונקציונליים הטכניים והטכנולוגיים נתחדדה שאלת הקשר והמעמד של האדריכלות כתחום באמנות.

לגמרי באקראי גיליתי שב "בויקיפדיה" ( אנציקלופדיה חופשית באינטרנט) – האדריכלות אינה אומנות.

ידועה גם התפיסה העממית הרווחת בציבור ש "תפקידה של האדריכלות לתת מענה לרצונות וצרכי המשתמשים ותו לא" ואיך קרה שמאיגרא רמה בה משלה האדריכלות משחר היצירה האנושית באומנות, הגיעה בדורנו לתחתית הבור בו לאדריכלות אין מעמד אמנותי כלל וכלל.

במאמרי זה אסקור בהקשר זה את התמורות והתהליכים באדריכלות ובאמנות שלפני סגנון "דה סטיל" שהביאו לירידת קרנה של האדריכלות בעיני החברה והתרבות של שלהי המאה העשרים ( מצב שלימים, השתנה לראת סוף המאה העשרים מקצה לקצה ). אציג את שאלות היסוד בהתפתחות סגנון זה אשר "בית שרודר" מייצגן בקיצוניות ובהמשך אציג את תכונות היסוד של האדריכלות המייחדות אותה משאר האמנויות
ותכונותיה המשותפות לה ובהקשר זה את דעתי לרלוונטיות הקשר של האדריכלות למקורותיה האומנותיים.

הציירים פייט מונדריאן ותיאו ואן דוסברג הקימו את תנועת "דה סטיל" אליה הצטרף באותה תקופה גריט רייטוולד, אדריכל צעיר בראשית דרכו. לתנועה היה מגזין באותו שם שנשא את דברה והסביר את עקרונות הסגנון והדגים בו עבודות ויצירות.

פייט מונדריאן, צייר מוכשר מבית משכיל ומבוסס, לאחר שצייר תקופה מסויימת ציורים פיגורטיביים מרשימים, החל ביצירתו לעבור תהליך איטי ומובנה של הפשטה, תהליך שנמשך כ20 שנה ושיאו ב 1930ביצירתו המגובשת ביותר, קומפוזיציה באדום, כחול צהוב.

גריט תומס רייטוולד – Gerrit Thomas Rietveld

מעצב רהיטים ואדריכל, יליד 24 ליוני , 1888

אוטרכט, הולנד.

נפטר


באוטרכט, הולנד. 1964 June 26 בגיל76 .

עבודותיו הידועות ביותר, כיסא בכחול אדום ( 1917), בית שרודר (1924), כיסא "זיג זג" (1932) ואותה שנה החל בתכנון מוזיאון ואן גוך באמסטרדם .

ב 1911, בעודו לומד אדריכלות, מקים רייטוולד מפעל ריהוט. ב 1917 מעצב את האב טיפוס לכיסא בכחול אדום אך רק ב 1918 לאחר שנחשף לסגנון קבוצת "דה סטיל" הוא מגבש את צבעיו לפי עקרונות גישה זו.

ב 1919 רייטוולד מצטרף כחבר בקבוצת "דה סטיל", בשנה זו הוא גם מסיים את לימודי האדריכלות.

ב1924רייטוולד מתכנן את בית שרודר כשהוא מונחה ע"י צורות אסימטריות גיאומטריות בסיסיות.

ב1928, פורש רייטוולד מתנועת דה סטיל ובהמשך חובר לתנועת "באוהאוס".

בשנת 2000 , בית שרודר באוטרכט הוכרז ע"י אונסקו כאתר מורשת עולמית.

הכסא בכחול ואדום ובית שרודר שעיצב גריט רייטוולד הובילו לשינויי רדיקלי בתיאוריה של האדריכלות והביאו לנטית האדריכלות לעיצוב ניאו פלסיציסטי לעיצוב חופשי של חלל לשימוש מגוון משתנה ודינמי.

הכסא בכחול ואדום

כיסא בכחול אדום, סקיצה מבנית ופרט – גריט רייטוולד 1917/18

כיסא בכחול אדום, גריט רייטוולד 1918 הכיסא של רייטוולד בגרסתו המוקדמת 1917

בטרם אתעמק ב"בית שרודר" – יצירתו האדריכלית של אדריכל גריט רייטוולד הכרחי להבינה על רקע התמורות ותהליכי ההתפתחות של תנועת דה סטיל בכלל ושל פיט מונדריאן אביה הרוחני בפרט.

בראשית המאה העשרים, חלו תמורות רבות שהביאו לשינוי התפיסה הנטורליסטית באמנות לתפיסה בה האמנות נבחנת בערכים של מושגיות, הפשטה פירוק ובניה מחדש.

פיט קורנליוס מונדריאן ( 1872-1944 ) , ממיסדי תנועת דה סטיל , אביה הרוחני והיוצר הפעיל והידוע ביותר בה, עבר תהליך מובנה וברור מאוד בהתפתחות כאמן. מונדריאן החל בגישה נטורליסטית לצייר את הטבע בכישרון ודיוק רב

פורטרט עצמי / פיט מונדריאן 1900

תוך שהוא נשאב לדילמות שפתחו האימפרסיוניסטים ובמיוחד סיזן, פוסט אימפרסיוניסט שהשפיע רבות על התנועות המודרניסטיות של אותה תקופה כגון הקוביזם ותנועות האבסטרקט על גוניו.

פול סזאן, הר סן-ויקטואר, 1904-6

בתחילה מונדריאן צייר אובייקטים ונתן לנושאיו שם אך החל בהליך של פירוק והפשטת האובייקטים עד כדי יצירה של ציורים ללא אובייקט כלל, ציורים שניסו למצות את היסודות החזותיים לדרגתם המופשטת והאלמנטרית ביותר. בתחילה הצורות פורקו למבנים גיאומטריים עם אזכור כזה או אחר של מקורם אך לבסוף מונדריאן התנער מהקשר לאובייקט כלשהו או לדעה סובייקטיבית כזו או אחרת ועבר לצייר קומפוזיציות אותם קטלג במספור טכני בלבד.

פיאט מונדריאן Evolution Triptych
1911

ביצירה נכרת הבניה הגיאומטרית והגישה הסמבולית

מונדריאן, מגדל כנסיית דומבורג 1910/11

המקור והציור, גם כאן ניכר הצורך בפירוק והשארת רושם שטחי בלבד של המקור.

בציורי העצים של מונדריאן ניכר התהליך העקבי של פירוק צורות חזותיות מורכבות לכדי הפשטה מוחלטת ששיאה ביצירה קומפוזיציה באדום, כחול וצהוב משנת 1930.

מונדריאן 1909"העץ האדום"
מונדריאן 1912 "עץ התפוח"

מונדריאן
1912"העץ האפור"
.

העץ האדום האמיתי

מונדריאן "עץ"
. 1912

.

מונדריאן, "קומפוזיציה"
1914.
מונדריאן, קומפוזיציה באדום כחול צהוב 1930

תמורות אלו באו לידי ביטוי בכל תחומי היצירה ובין היתר גם באדריכלות ברם, להבדיל משאר תחומי היצירה האמנותית, האדריכלות התפתחה במשך עשורים רבים בוריאציות כאלו או אחרות של סגנון "מודרניסטי", סגנון שתחילתו הבטיח רבות משום שעסק בלב ליבם של שאלות אדריכליות קונקרטיות כגון אורגניות התכנון, פונקציונאליות, תכנון להמונים, תיעוש התכנון וכ"ו אך התשובות לשאלות אלו הובילו לרוב לפתרונות אורבניסטיים ותיאורטיים לאנשים חסרי זהות, פתרונות בהם האדם הפשוט, זה שיש לו גם צרכים מנטליים, לא מצא עצמו בהם. בסופה של המאה העשרים, הסגנון המודרני מצא עצמו מבודד מן האמנות תוך שהוא מותיר אחריו "פילי מורשת לבנים" רבים, מונומנטים זרים לסביבתם ולכל הקשר ערכי או תרבותי רלוונטי – כדוגמת העיר "ברזיליה" בברזיל שתוכננה ע"י האדריכלים אוסקר נימאייר ולוסיו קוסטה והוכרזה כאתר מורשת עולמית – העיר תוכננה בתפיסה מודרניסטית, התפרשה על פני שטחים עצומים עם כבישים רחבי ידיים תכנון שהגביל מאוד את הנגישות לחלקי העיר השונים לאוכלוסייתה הענייה של העיר ולכך היו השלכות חברתיות מרחיקות לכת שפגעו באיכות חיי התושבים בעיר ( אגב, לאדריכל אוסקר נימייר יד ורגל גם בתכנון מגדל אשכול , "פיל לבן" ידוע בחיפה שתוכנן ע"י פרופ' שלמה גלעד לפי תכנית אב שהגה בשיתוף עם אדר' נימייר ) .

"העיר הלבנה" בשיאה – כיכר צינה ת"א המקורית כיכר "קינטית" של אש ומים / יעקב אגם

גם העיר ת"א שסובלת רבות מהתרבות האוניברסלית הזרה שיובאה אליה בהשפעת המודרניזם בכלל והבאוהאוס בפרט, הזדקנה מאוד ולא מצליחה להתחדש, השפעת הבאו האוס ניכרת בה בכל וככזו הוכרזה גם היא לאחרונה כאתר מורשת עולמית .

"בית שרודר" עומד כמוצג אדריכלי, מנותק מכל הקשר סביבתי או מנטלי ומעמיד את שאלות היסוד בהם עסקו אמני קבוצת "דה סטיל" במבחן התקופה והמציאות.

בית שרודר / אוטרכט, הולנד / גריט רייטוולד 1924

ל"בית שרודר" חלק לא מבוטל בהשפעה על כיווני היצירה האדריכלית של אותה תקופה והבאות אחריה כדוגמת ה"באוהאוס", השאלות הכנות שבהן עסק אדריכל גריט רייטוולד בתכנונו של בית שרודר, דווקא משום כנותם וחופשיותם כיאה לאמנות חוקרת את נושאיה, בודדו בסופו של דבר את האדריכלות ממעמדה כ"אם האמנויות" . בטויין האדריכלי המופשט, הגיאומטרי והאלמנטרי בידל אותה מתחומי האמנות הפלסטית ששינתה כעבור זמן קצר את כיוונה בעוד האדריכלות המשיכה לצעוד בנתיב המודרניזם והאבסטרקט האלמנטרי כדי עשורים שלמים ובכך התרחקה מלב ההמון ומערכיו והפכה עצמה ללא רלונטית לאמנות בת זמנה ( הקוביזם למשל נמשך שנים בודדות ואפילו מונדריאן "העקשן", זה שפירק את תנועת "דה סטיל על רקע ויכוח אם לצרף את הקו האלכסון ליסודותיה החזותיים, אפילו הוא החל לאחר 1930 לבנות נושאים באמצעות כליו המופשטים ואף חזר בערוב ימיו לתת ליצירותיו שמות כגון "בוגי ווגי ברודוויי" ועוד).

מונדריאן, "בוגי ווגי ברודווי" 1942.

כעת אתייחס ל"בית שרודר" – יצירתו האדריכלית של אדריכל גריט רייטוולד

בית שרודר

מיקום: אוטרכט / הולנד

תוכנן ב 1924 – 1925

בית מקורות ועמודי מתכת, עץ ובטון.

ממוקם ברובע מגורים

עוצב בסגנון "דה סטיל" סגנון מודרני מוקדם, קופוזיציה של מישורים אבסטרקטיים עם גגות ומרפסות שטוחים.

בית שרודר, אדר' גריט רייטוולד 1924/25 אוטרכט הולנד

גריט רייטוולד תכנן את הבית בשיתוף עם מזמין העבודה, הבית עוצב ברוח ציוריו של מונדריאן כשהוא מהווה מעין "רהיט" גדול מימדים שהפך לבית. מעין רהיט מודולרי שחללו העליון יכל להשתנות מחלל גדול אחד לסדרת חללים קטנים ויחד עם חלונותיו הניצבים מחזקים את התיאוריה הניאופלסיציסטי.

ע24בספר:

David Dunster. Key Buildings of the Twentieth Century Volume 1: Houses 1900-1944.

אומר רייטוולד "
האתר היה נטוש, פעם היה חווה קטנה ולימים קירותיו הנטושים הפכו למשתנה ציבורית, מקום עזוב ודווקא ככזה אמרנו שזה נכון לבנות את בית שרודר דווקא כאן, ונהפוך את המקום העזוב למקום עם נוכחות משלו…ומטרתי כתמיד היתה לתת לחלל לא מוגדר משמעות ייחודית לו".

ע 52., ע 73.בספר:—Gerrit Rietveld. from Paul Overy, Lenneke BŸller, Frank den Oudsten, Bertus Mulder. The Rietveld Schroder House.

אומר ריטוולד : "
לא מנענו סגנונות קודמים משום שהיו מכוערים או משום שלא יכלנו לשחזר אותם אלא משום שזמננו אנו מבקשים צורות מוצהרות משלהם. היה קשה מאוד להגיע לזאת לנוכח אילוצי הבניין וזו גם הסיבה שהעיצוב הפנימי של של חלל הקומה התחתונה הנו שמרני יחסית הכוונה עם קירות קונונציונאליים קבועים אבל למעלה, פשוט קראנו לזאת עליית גג, גלריה ושם תכננו את הבית שרצינו".

"בית שרודר" תוכנן ברוח המופשט הגיאומטרי האלמנטרי של קבוצת "דה סטיל", מרכיבי מעטפת הבניין בנויים משטחים עצמאיים שלא נפגשים זה בזה, מנותקים זה מזה, השטחים צבועים בצבעי יסוד ובינהם קוים אנכיים ואופקיים בא-צבע לבן אפור ושחור, החללים גמישים וקושרים את המרחב הפנימי והחיצוני ובקומתו העליונה מאפשרים חלוקה דינמית של חללים.

בית שרודר, חלל קומה עליונה מרפסת קומה עליונה

* תכונות היסוד של האדריכלות המייחדות אותה משאר האמנויות ותכונותיה המשותפות לה

לאחר שראינו בכשלונה של תנועת "דה סטיל" למסד תפיסת עולם ערכית אלמנטרית לפיה תיווצר היצירה האמנותית בכלל והיצירה האדריכלית בפרט כשלון הניכר במיעוט היצירות האדריכליות שנוצרו בהשפעתה ובפרט בשל כשלונה של היצירה בית שרודר הנושאת את הדגל של סגנון זה, בית הניצב עירום בודד וגלמוד כאמור מנותק מכל הקשר אדריכלי או סביבתי, לאחר שראינו בכך לא נותר אלא לתהות מה תכונות היסוד של האדריכלות המייחדות אותה משאר האמנויות ומה תכונותיה המשותפות לה וכיצד זה שדווקא בצל המהפכה הטכנולוגית, התעשייתית והקונספטואלית לא הצליחה האדריכלות בראשית המאה להתרומם מעבר לשלביה התיאורטיים למחוזות הומניים טבעיים ומקובלים.

בפתח דבר לספר בחללה של אדריכלות מאת פרופסור ברונו צבי, כותב פרופסור מ.מ. בובר :

" עיקרה של אדריכלות אינה אלא כעין הומניזציה של החלל. האדם הקדמוני היה הופך וחוזר והופך את החלל האכזר והאיום ונותן בו רוח ידידות על ידי בנינים, שבנה בו לעצמו ולאלים שלו: בתים, קוביות מוצקות ונועזות: לא חיקה את המערות שמצא סביבו, אלא בדה והעמיד קוביות שלא ראה כדוגמתן, יצירי רוח האדם היו, בניניו היו. ומי שייתן דעתו על בנייה קדמונית יראה שאין בקתת טיט אחת דומה לחברתה".

בכך פתח מ. בובר את דבריו ובמילים אלו החצובות בסלע לא נותר אלא להבין את כשלון תנועת "דה סטיל" והרעיונות שבאמתחתה. המושגים: "הומניזציה של החלל", "רוח ידידות"
ו"יצירה שאינה דומה לחברתה" הם בבחינת עיסוק בחומר האסור, האמנות של ראשית המאה, הקוביזם, האבסטרקט ושאר הסגנונות של המודרניזם המתהווה ראו בסובייקט חטא קדמון ואף את האובייקט הפשיטו מהקשרו – מונדריאן קרא ליצירותיו בתחילה בשמות העצמים אותם צייר, עץ, כנסייה אך עם בשלות סגנון "דה סטיל" ועקרונותיו, ציוריו קבלו חזות ושם אנונימי כדוגמת " קומפוזיציה מס' 2 בכחול אדום צהוב "

עוד מייחד פרופ' מ.בובר את האדריכלות ואומר:

" מכל האמנויות הפלסטיות, האדריכלות היא אב וראשון היא המבשרת את ביאת חברותיה לעולם ובילתה הן חיות.." בכך חוזר פרופ' מ.בובר על גישתם של לא מעט מבקרי אדריכלות ואמנות כדוגמת פרופ' גומבריך ואחרים הרואים באדריכלות את אם האמנויות בשל תכונתה להביא לכדי יישום חומרי וגשמי של רעיונות מופשטים מושגיים ורוחניים שבלב עיסוקה של האמנות.

עוד ממשיך פרופ' מ.בובר לייחד את האדריכלות באומרו:

" מכל האמנויות הפלסטיות האדריכלות לבדה מוסיפה לעמוד בתוך המציאות הגמורה של חיי אדם בצוותא. ודבר זה כרוך בגופו של טבעה, שאינו כשל חברותיה, שהרי שלא כמותן אין היא עושה כתבנית עצמים שבחלל, אלא מפלשת היא את החלל עצמו וצרה בו צורה".

בהקדמה לספרו כותב פרופ' ברונו צבי :

"ספר זה תכליתו להראות שייחודה של האדריכלות הוא החלל, המקומות הריקים האצורים במבנים ובאיזורים העירוניים, שחללים אלו משקפים את חייה החברתיים של תקופה מסויימת, את אורח חייה ושאיפותיה ולסוף שבחללים אלו מתגלמת אישיותם היוצרת של האדריכלים".

אוסיף אומר, שהאדריכל בעמו יושב, ובאישיותו היוצרת טבועים אלפי שנות תרבות ויצירה בבחינת מחוזות ילדות ומקורות השראה ואלו בראייה רגישה ובוחנת של הקשר תרבותי, מנטלי ופונקציונלי ובנסיבות ובמגבלות השונות בהן נוצרת יצירתו האדריכלית הכנה לא יכל הוא לטעות אלא אם חיפש עבודה זרה או קרדום לחפור בו . כל חיפוש אחר תורה אוניברסאלית או רעיון גלובלי או עקרון קבוע סופו להציב את היצירה בעולם לא לה זרה ומנוכרת כדוגמת בית שרודר.

פרופ' ברונו צבי מתייחס בספרו לקשר שבין אדריכלות ואמנות ולתודעת האדריכלות בקרב ההמון:

" הקהל מגלה עניין בציור ובמוסיקה, בפיסול ובספרות אבל לא באדריכלות.." וממשיך:

" אולם חוסר התעניינותו של הקהל באדריכלות אין לראות בו גזירה משמיים, משהו הטבוע בטבעו של האדם או בטבעה של מלאכת הבינויי…" וממשיך:

" השכלתו של האדריכל בין זמננו מצטמצמת לעיתים קרובות מדי בפולמוס ובמחלוקת שאינם פוסקים . תוך מלחמתם נגד האקדמיזם המסלף והמחקה, הצהירו האדריכלים החדשים לא פעם, ואם גם שלא מדעת, כי אין להם עניין ביצירות המשובחות של העבר, ועל ידי כך ויתרו על ההזדמנות למצוא ביצירות אלה קו מנחה ומתווה דרך, שבלעדיו לא תוכל שום תנועה חלוצית להתפשט ולהיות לתרבות".

ממשיך פרופ' ברונו צבי באותו נושא ואומר:

" תפקידו של הדור השני לאדריכלים בני זמננו, לאחר שנתאחה הקרע הפסיכולוגי שנתהווה בשעת צמיחתה של התנועה הפונקציונאלית, הוא להשיב את הסדר התרבותי על כנו. עבר זמנה של ההתרברבות בחידושים חדשים לבקרים ובהצהרות על חלוציות מהפכנית, והגיעה שעתה של האדריכלות החדישה שתשלב עצמה בתוך כלל התרבות האדריכלית, ותציע קודם כל סקר בקורתי של אותה תרבות עצמה".

עוד ממשיך בעניין זה ואומר:

"אם המהנדסים מוסיפים לכתוב ספרי הסטוריה של האדריכלות, שאינם אלא ספרי תולדות הטכניקה של מבנים , כיצד נוכל לדרוש מן הקהל שיהה הולך ונוהה אחריהם?".

תכלית ספרו של פרופ' ברונו צבי להראות שייחודה של האדריכלות הוא החלל כאמור, אך מהוא וכמה מימדים לו? בעיסוק בשאלה זו מתייחס פרופ' ברונו צבי לתכונות המייחדות את האדריכלות, תכונות שלא ניתן להגבילן למשמעות צרה כזו או אחרת:

" ארבע החזיתות של בית, של כנסייה, או של ארמון, ויהיו יפות כפי שיהיו, אינן מהוות אלא את התיבה שבה אצור התכשיט האדריכלי…אפשר לה לתיבה שתהה בנוייה בנייה דקה ועדינה, שתהה עשויה מעשה פיסול נועז, שתהה חרורה ונקובה בטעם רב, שתהה כולה מלאכת מחשבת: אבל עם זאת אינה אלא תיבה". ומוסיף:

"אך כלום יעלה על דעת האדם להחליף את ערכה של התיבה בערכו של החפץ הכלול בה? בכל בניין ובניין המיכל הוא תיבת החומות, הכלול הוא החלל הפנימי.". ומוסיף:

כשנתגלת הפרספקטיבה, כלומר, הדרך לתאר תיאור גרפי את שלושת המימדים – גובה, עומק ורוחב – דומה היה להם לאמני המאה החמש עשרה, כי הנה מצאו לבסוף את ממדי האדריכלות ואף את הדרך לתארם" אך ממשיך ומסביר את כשלונם בכך שניסו להסתפק בכך וניכר היה הנסיון הגרוטסקי של ג'וטו לצייר רקעים אדריכליים בפרסקאות שלו.

"עם שפורטו ונוסחו חוקי הפרספקטיבה, דומה היה שהבעיה נפתרה: האדריכלות נאמר אז, יש לה מימדים: זו הדרך לכל אדם לצייר אותה. …המוני ציירים מלווים את המשרטטים ואת האדריכלים בהצגה פרספקטיבית של יצירות אדריכליות…בעשור האחרון של המאה התשע עשרה נתפס מקומם של המשרטטים ע"י הצלמים…ואולם דווקא בשעה שהכל נראה ברור מן הבחינה הבקורתית ומושלם מן הבחינה הטכנית, גילתה רוחו של האדם , כי מלבד שלושת ממדי הפרספקטיבה, קיים עוד מימד רביעי. זו היתה המהפיכה הקוביסטית בהשגת החלל, סמוך לפרוץ מלחמת העולם הראשונה… אותו צייר פריסאי משנת 1912 חשב מחשבה זו בקירוב: אני רואה ומצייר איזה עצם, תיבה למשל או שולחן. אני רואה מזוית מסויימת …או הרי זוית ראותי משתנית עם כל צעד ושעל, ובשביל להציג אותו עצם מכל זוית ראות חדשה עלי לתאר בכל פעם פרספקטיבה חדשה. ממשותו של העצם אינו מתמצה איפוא על ידי תיאורו בשלושת מימדי הפרספקטיבה: כדי ליתן את כל ממשותו, הייתי צריך לתאר מספר אינסופי של פרספקטיבות ממספר אינסופי של זויות ראות…יש איפוא יסוד נוסף על שלושת המימדים המסורתיים, והוא העתקתה בזו אחר זו של זווית הראות. באופן כזה נקרא הזמן בשם "המימד הרביעי"…הקוביסטים השתלטו על המימד הרביעיבבחינת צופה שאינו נדרש להשתתפות פיסית:

"ואילו באדריכלות התופעה שונה כולה, היא קונקרטית: כאן האדם הנע בפנים הבניין וחוקר אותו מזויות ראות שונות בזו אחר זו, הוא הוא, אם אפשר לומר כך, המחולל את המימד הרביעי והמקנה לחלל את ממשותו הגמורה" מבחין פרופ' ברונו צבי בין המימד הרביעי כמגדיר את הנפח האדריכלי ולא את החלל עצמו שאותו מחולל האדם החווה אותו.

אם כך שואל "כמה מימדים יש לאותו "ריק" אדריכלי, הוא החלל? חמיש, עשרה, אוליי מס' אינסופי. אבל לצורך ענייננו דיי אם נקבע , כי החלל אינו ניתן להגדרה במונחים של ממדי הציור והפיסול. הוא תופעה המתגשמת רק באדריכלות, ומשום כך קובע את סגולתה המיוחדת"

ממשיך ותוהה פרופ' ברונו צבי:

" … ואולם העיקר הוא לקבוע כי כל מה שאין בו חלל פנימי אינו אדריכלות". ..בחווייה של חלל, שציינו אותה כאופיינית לאדריכלות, אנו מתנסים לא רק בפנימו של הבניין אלא גם מחוצה לו, : בעיר, ברחובות ובכיכרות, במשעולים ובבוסתנים, באיצטדיונים ובגנים, ובקיצור בכל מקום ששם הגביל האדם מקומות ריקים, כלומר יצר חללים סגורים".

פרופ' ברונו צבי אינו נופל בפח הקונספציה ומוסיף:

"…לומר כי החלל הפנימי הוא מהותה של האדריכלות, אין פירושו בשום פנים שערכה של יצירה אדריכלית מתמצה כולו בערכה החללי. כל בניין ניכר בו ריבויי של ערכים : כלכליים, חברתיים, טכניים, פונקציואליים, אמנותיים, חלליים וקישוטיים….ואולם ממשותו של בניין היא תוצאה של כל הגורמים כולם והיסטוריה אמיתית אינה רשאית לפסוח אף לא על אחד מהם".

בגישתו מצדד פרופ' ברונו צבי בדעה כי האדריכלות אינ ה יכולה להתהוות או להתפרש בצורה אנכרוניסטית מנותקת מהקשרה החברתי, התרבותי, הכלכלי וכ"ו בכך היא אמנות על אשר לא רק שעוסקת בערכי האמנות אלא אף מיישמת אותם וחולקת אותם בחיים בצוותא, בחיי היום יום.

* רלוונטיות הקשר של של האדריכלות למקורותיה האומנותיים

בבית שרודר ניכרת הגישה האבסטרקטית המושלמת, גישה המנותקת משאלות אדריכליות קונקרטיות כדוגמת ההקשר המנטלי, , הפונקצויונלי הסביבתי והאורבני ואוליי בכך חטאה של גישה זו. בית שרודר עומד לעד כאתר מורשת עולמית אך ככזה עומד הוא זר ומנוכר באופן מוחלט לסביבתו ומזכיר בכך לא מעט מונומנטים מסגנונות אדריכליים מן המאה העשרים כדוגמת הבאו האוס שאין להם יד או רגל לתרבות או לסביבה בה נטעו ומעידים על עצמם ותו לא.

ואם כך, לגבי שאלת היסוד, מה יחס האדריכלות לאמנות, הם אחת היא והרי בבית שרודר ניכר כשלון הקשר בין האמנות לאדריכלות במובן שאדריכלות שינקה באופן ושלם וטהור מן האמנות מצאה עצמה מבודדת מערכים אדריכליים אין ספור, החל כאלו הנטועים בערכי הסביבה כאמור, אלו האורגניים או אלו הנובעים משיקולים אורבניים וכלה בשיקולי פונקציונאליות של חלל והתאמתו לרוח הזמן והתקופה וצרכי המשתמשים בו .

לדעתי, כשלונו של גריט רייטוולד בבית שרודר וכשלונם של לא מעט מהתפיסות המודרניסטיות הטכניות והיומרניות בפרספקטיבה של זמן, הנם בבחינת החריג המעיד על הכלל. המהפיכה המודרניסטית הפשוטה המופשטת והפשטנית היתה וחשוב שהיתה כפתח לראקציה שהובילה לסגנונות המדהימים, החיוניים והמורכבים של גאונים בני זמנו כדוגמת, פוסטר, גרי, קלטראווה ועוד, סגנונות הרואים במורכבות כערך וברגישות לסביבהוצרכיה ונסיבותיה כבסיס לאדריכלות פורה וייחודית, אדריכלות המעשירה את נופי הבריאה במונומנטים אדריכליים התורמים לה ונושאים את ערך האדם בגאון למולה – בתחילת המאה העשרים עשה זאת בהצלחה יתרה פרנק לוייד רייט באדריכלות רגישה מורכבת ואורגנית אך הדור שפירק ובנה טעה בחלקה הראשון של המאה העשרים ורק לימים בחלקה המאוחר של המאה העשרים קמו זרמים וסגנונות כדוגמת הדה קונסטרוקטיביזם, הפוסטמודרניזם ורבים אחרים והובילו את האדריכלות העכשוית לשיאים שלא ידענו דורות רבים – טכנולוגיה חומר ורוח חוברים יחד ליצירה אנושית מורכבת ועשירה ולולא המלחמות המשחרות להרוס כל חלקה טובה אפשר היה לאמר שהאדריכלות צועדת על דרך המלך להחזיר עטרה ליושנה, להחזיר את כתר נושאת דגל האמנות בבחינת "אם האומנויות" כהגדרת גומבריך או "אב וראשון" כדברי מ.בובר.

אדריכלות כנה ואמיתית, כזו העוסקת בשאלות של חומר ורוח בעומק וברגישות סופה אף שתחזיר את העם להכרה בחיוניות הפנמת ערכי האמנות ביצירה האדריכלית.

מקורות:

Sources on Schroder House

"The History of Interior Design", by John Pile, ArchitectureWeek No. 65, 2001.0905, pC1.1.

Francis D. K. Ching. Architecture: Form, Space, and Order. New York: Van Nostrand Reinhold, 1979. ISBN 0-442-21535-5. LC 79-18045. NA2760.C46. exterior perspective drawing, p43.   A nice graphic introduction to architectural ideas. Expanded 1996 edition available at Amazon.com

David Dunster. Key Buildings of the Twentieth Century, Volume 1: Houses, 1900-1944. New York: Rizzoli International Publications, 1985. ISBN 0-8478-0642-1. LC 85-42945. NA680.D86 1985v.1. discussion, p24.

Muriel Emanuel, ed. Contemporary Architects. New York: St. Martin's Press, 1980. ISBN 0-312-16635-4. p669-671.

Edward Ford. The Details of Modern Architecture. Cambridge, MA: The MIT Press, 1990. exterior photos, construction section/anonmetric details, p278-281.   Highly recommended for serious observers, and available at Amazon.com

Yetsuh Frank, University of Oregon. Slide from photographer's collection, January 1994. exterior eye level view photo.

Johnson Architectural Images. Copyrighted slides in the Artifice Collection.

Udo Kultermann. Architecture in the 20th Century. New York: Van Nostrand Reinhold, 1993. ISBN 0-442-00942-9. LC 92-26734. NA680.K7913 1993. exterior photo, f57, interior photo, f58, p62.

Byron Mikellides, ed. Architecture for People. New York: Holt, Rinehart and Winston, 1980. ISBN 0-03-057489-7. LC 79-48067. exterior photo and comment, f8, p51.

John Julius Norwich, ed. Great Architecture of the World. London: Mitchell Beazley Publishers, 1975. exterior photo showing context, p234. Reprint edition: Da Capo Press, April 1991. ISBN 0-3068-0436-0. — An accessible, inspiring and informative overview of world architecture, with lots of full-color cutaway drawings, and clear explanations. Available at Amazon.com

Paul Overy, Lenneke BŸller, Frank den Oudsten, Bertus Mulder. The Rietveld Schroder House. Houten, The Netherlands: De Haan/Unieboek B.V., 1988. ISBN 90-269-4373-3. NA1153.R5R5413 1988b. discussion, p52.

Dennis Sharp. A Visual History of Twentieth-Century Architecture. Greenwich, Connecticut: William Heinemann Ltd/Secker and Warburg Ltd, 1972. NA680.S52. plan drawing of ground floor, p75.

Kevin Matthews. The Great Buildings Collection on CD-ROM. Artifice, 2001. ISBN 0-9667098-4-5.— Available at Amazon.com

Web Resources

GreatBuildings Links

Google Web Search

Links on Schroder House

Schroder House at Archiplanet — Find, add, and edit info at the all-buildings collaboration

מקורות:

Sources on Gerrit Rietveld

Marijke Kuper, Ida Van Ziji. Gerrit Thomas Rietveld : The Complete Works 1888 1964.

Paul Overy. The Rietveld Schroder House.

Search the RIBA architecture library catalog for more references on Gerrit Rietveld

Web Resources

Links on Gerrit Rietveld

Red Blue Chair — A site in Denmark with an illustrated homage to the famous Rietveld object.

Gerrit Rietveld at Archiplanet — Find, add, and edit info at the all-buildings collaboration

http://www.GreatBuildings.com/architects/Gerrit_Rietveld.html

GreatBuildings Page

Archiplanet Page

Schroder House

Great Buildings

Search  Advanced  Buildings  Architects  Types  Places  3D Models  Pix  Archiplanet   ArchitectureWeek

Start Slide Show with PicLens Lite