[[Show as slideshow]]

[View with PicLens]

Start Slide Show

מוזיאון הנגב

מלון שלמה המלך

הבית בדוגית – חזית כניסה

הבית בדוגית – חזית דרומית

הבית בדוגית – חזית אל הים

בית הפירמידה

בית הפירמידה

הבית במבועים

בית הפסנתר

בית ברמת פולג

בית חגית

בית אבות

בית "קלאסי"

בית "קלאסי"

בית הלר

בית גידי

בית גידי

בית גידי

בית גידי

מספרה

להפעלת מצגת לחץ כאן!

זכות יוצרים וזכות מוסרית באדריכלות- כולל החוק החדש התשס"ח 2007

מאת: דוד כהן סקאלי / דצמבר 2007

© כל הזכויות שמורות לדוד כהן סקאלי

אוקטובר 2009

סקיצה רעיונית לבית במבועים / תכנון אדריכלי ורישום – דוד כהן סקאלי©

חזית הבית במבועים / תכנון אדריכלי ורישום – דוד כהן סקאלי©

הבהרות:

* בתיזה זו משולבים סקיצות, רישומים, הדמיות, שרטוטים תמונות וכ"ו פרי יצירתו של דוד כהן סקאלי

כל הזכויות לתיזה וליצירות המוצגות בה שייכות לדוד כהן סקאלי בלבד

אין להעתיק, לצלם, לפרסם, או לעשות בהם כל שימוש אחר ללא אישור היוצר בכתב.

* הכותב אינו משפטן, עו"ד וכיו"ב – המסמך נכתב כעבודת מחקר אישית בשל חשיבות הנושא וכתיזה לצרכים אקדמאים בלבד, אין להסתמך על הכתוב בכל צורה שהיא ורצויי להשען בעניין זה על מומחים מתחום המשפט.

תוכן הענינים:

1. הקדמה

2. זכות יוצרים וזכות מוסרית – מקור החוק והחוק החדש

החוק האנגלי
א.

ב. החוק החדש

חלק א' – החוק "הישן".

3. זכות היוצרים לפי החוק "הישן"

א. הזכות המוסרית- החלק האישי

זכות היוצרים – החלק הכלכלי
ב.

ג. קניין גשמי – רישום מדגם, נכסים וכ"ו

ד. קניין רוחני – הקניין תעשייתי והקניין האינטלקטואלי

ה. "שימוש הוגן"

ו. נטל ההוכחה

ז. הגנה על רעיון / פטנט

ח. "אמנת ברן"

ט. הגנה על שרטוטים ותכניות והגנה על המבנה עצמו.

י. מהי "הפרה"

4."מעשה אמן אדריכלי"

- מקס לב נגד המשביר המרכזי 1960
א. מהי יצירה הזכאית להגנה

ב. מהי יצירה מקורית

ג. זכות היוצרים – אגד של זכויות
ד. יצירה מוגנת ומעשה אמן אדריכלי

ה. הבעלות על זכות היוצרים

ו. יצירה משותפת

5. תכנון אדריכלי במבנה קיים

א. העברת זכויות

ב. שמירת זכויות

6. הפרה של זכות יוצרים

א. נטילת חלק "מהותי" של היצירה

ב. הפרה ישירה, העתקה / פרסום

7. התקשרות עם מזמין / עובד שכיר / קבלן משנה

א. עובד שכיר

ב. עובד שהנו קבלן משנה

8. סעדים

א. מי בעל זכות לתבוע

ב. תרופות אזרחיות -סעדים

9. פיצויים

א. קביעת ערך היצירה והפחתת ערכה

ב. פגיעה ביכולת הפקת רווח

ג. המרה

ד.פיצויי סטטוטורי

10. הזכות המוסרית.

א. הפרדת סעדים

ב. מקור הזכות המוסרית

ג. פרשת עטיה והזכות להתנות על הזכות המוסרית

חלק ב' – "החוק החדש"

11. עקרי החוק החדש

12. אחרית דבר
13. בבליוגרפיה.

הקדמה

שמירת "זכויות היוצרים והזכות המוסרית" ליוצרים מתחומי היצירה השונים בכלל ולאדריכלים בפרט, הנה בעלת חשיבות מכרעת מבחינות רבות .

לא אחת נתקלים המתכננים במצבים בהם הם נדרשים לבצע שינויים כאלו או אחרים בתכניות האדריכליות או במהלך הביצוע , שינויים הפוגעים
במהות ובשלמות היצירה כמו גם בשמם הטוב . המזמין במצבים כאלו נוטה לרב לבצע את השינויים למרות ההתנגדות ולאדריכלים לא נותר אלא לבקש את הסעד הקבוע בחוק.

בנושא זה רב הסתום על הנסתר בעיני היוצרים, לקוחותיהם ואפילו בעיני המערכת המשפטית עצמה. החוק מורכב מסועף, בעל השלכות רבות בכל קנה מדה, חוצה גבולות ואף כרוך באמנות בינלאומיות. במערכת היחסים והאינטרסים בה מתקיימת היצירה האדריכלית מעורבים גורמים רבים לעיתים אף בעלי אינטרסים מנוגדים ומאחר ומדובר בד"כ גם בתקציבי ענק כמעט תמיד, ערכה האמנותי של היצירה נדחק לקרן זוית כשיקול מופשט ומשני ובכך יוצאים ערכי היצירה, ערכי התרבות לדורות וערכי האדריכל היוצר נפגעים.

האדריכלות מאז ומעולם עסקה בגשמי וברוחני כאחד וההגמוניה שלה כ"אם האמנויות" כדברי א.ה. גומבריך או "אב וראשון" כדברי פרופ' מ.מ.בובר היתה ברורה מאליה בשל היותה עוסקת לא רק בפתרון בעיות החומר, אלא גם ביצירה רוחנית עשירה. לא במקרה, גם בראי החוק מוגדרת האדריכלות כ"קניין רוחני" ומוגדרת כך ב"אמנת ברן" לפי אותן אמות מדה בה מוגנת יצירה ציורית, ספרותית וכ"ו ( אמנת ברן – אמנה המגנה על זכויות היוצרים והקניין הרוחני והמוסרי וחתומים עליה כמעט כל מדינות העולם הנאור ).

ובכל זאת, במהלך המאה העשרים ואף בדורנו חלה נסיגה עצומה בתפיסתה של האדריכלות כתחום יצירה משמעותי באמנות, נסיגה שנוצרה על רקע התפתחות הסגנון המודרניסטי ושלוחותיו ולפיו האדריכלות הנה תחום העוסק בפתרון בעיות השעה, בעיות הנדסיות, פונקציונאליות, טכניות, טכנולוגיות, חברתיות, סוציאליות אורבאניות וכ"ו ומקום האמנות שבאדריכלות נדחק לקרן זוית.

אמנם, עם ירידת קרנה של התפיסה המודרניסטית ודעיכת השפעתו של הסגנון הבינלאומי, המגמה של האדריכלות להתרחק ממקורותיה האמנותיים קבלה תפנית חיובית לקראת סוף המאה העשרים.

גאוני דור כדוגמת זהה חדיד, באק מיניסטר פולר, פיליפ ג'ונסון, נורמן פוסטר, פרנק גרי, טדאו אנדו, איי אם פיי, רנצו פיאנו, קלטראווה ורבים אחרים וטובים, אדריכלים מדהימים בהישגיהם האדריכליים והאמנותיים, אדריכלים כדוגמתם הנם הסיבה העיקרית לכך שרק הציבור העממי עדיין מנותק ואדיש לערכה האמנותי של האדריכלות ואילו הציבור המשכיל והקוסמופוליטי, זה היושב מן הסתם בעמדות מפתח בתחום התכנון הציבורי, ציבור זה מכיר בערכי האדריכלות כאמנות ומבטא את הערכתו בתחרויות ובמונומנטים אדריכליים רבים שקמים מידי יום ובכך תורם להחזרת האדריכלות למקומה הטבעי כתחום בולט באמנות ותחום המשקף נאמנה את המסורת והתרבות בה נוצר.

לחוק העוסק בזכויות היוצרים והזכות המוסרית השלכות רבות על תהליכי היצירה, על שימור ערכיה, ועל שמירת האינטרסים של החברה בכלל ושל יוצריה בפרט. חשיבות חברתית ותרבותית מכרעת וקריטית יש לנושא זה שכן במדה והחברה לא תגן על זכויות יוצרי האמנות ותהיה היא פרוצה להעתקה, שינויי וגניבת דעת, הרי בכך יעלם הרצון והעניין של היוצרים ליצור ולחדש שכן יצירתם תהה פרוצה לכל ולא תביא להם כל הישג חומרי או ערכי ואף לא יראו בתפקידם כל אחריות לייצג את ערכי תקופתם לדורות. בחברה כזו בה אין חדשנות, אין יצירה ואף אין בה השתקפות של ערכיה אם לצורך מחקר והתפתחות ואם לתיעוד היסטורי וגיבוש זהותה וערכיה כעם ואומה , בחברה כזובה נותרו שיקלי תועלת חומרית בלבד, בחברה כזו תחול הדרדרות ערכית ותרבותית שתבטל את ייחודה וזהותה ותביא לבסוף להתפרקותה לעד.

סוגיות רבות ושונות עולות בהתייחס לנושא זה.

חשוב לדעת להבחין מתי המזמין עבר את הגבול והפר את זכות היוצרים ו/או זכותם המוסרית של המתכננים ומה הם הסעדים והתרופות העומדים לרשותם כדי לאכוף עליו את זכויות אלו ולקבל את הפצוי המגיע להם עקב כך.

חשוב לדעת במה נבדלת היצירה האדריכלית משאר תחומי היצירה בהקשר זה ומה הזכויות והחובות של הגורמים המעורבים בתהליכי יצירתה.

חשוב להבין את מקור החוק, נוסח החוק הפרשנות לחוק ואת השלכותיהן של פסיקות משמעותיות שנתנו בתחום בדוגמאות מתחומי יצירה שונים בכלל ומתחום האדריכלות בפרט.

חשוב להבין את השפעת ההתפתחות הטכנולוגית והתכנון הממוחשב בתהליכי היצירה והשלכותיהן על חוק זה מדוגמאות בארץ ובעולם.

וחשוב גם להבין את השלכות החוק בנושאים איזוטריים יותר כדוגמת יחסי אדריכל ועובדיו, יחסיו מול הלקוח, יחסו למבצעים ועוד.

מאחר ותחום הידע העוסק בזכויות היוצרים והזכות המוסרית באדריכלות כאמור אינו נחלת הכלל ומאחר ובחוק יש סעדים היכולים לחזק את ידי האדריכלים היוצרים בתחום בשמירה שלמות יצירתם, על ערכיה האמנותיים של יצירתם ובשמירה עליה מפני העתקה, שינויי או פגיעה בשמם כיוצריה, בחרתי בנושא זה כנושא ראוי וחשוב לעיון ומחקר ובהמשך להעבירו לידיעת העוסקים בו לשימושם במאבקם היום יומי לשימור ערכי האמנות שביצירתם האדריכלית לדורות.

2. מקור החוק וחוק החדש

חוק זכויות היוצרים שחל בארץ עד לכניסת החוק החדש לתוקף ( במחצית 2008 ) הינו חוק אנגלי משנת 1911 חוק מנדטורי ישן שיובא לארץ מאנגליה כחלק מהמנדט הבריטי וכמו יין ישן וטוב הוא נתן פתרונות לסוגיות שאיש לא חלם באותה תקופה לתת להם מענה. על המדוכה של הכנת חוק זכויות יוצרים חדש, יושבו משפטנים שנים רבות ובשעה טובה ביום שני, 19.11.2007, התקבל, שניה בקריאה שניה ושלישית בכנסת החוק החדש "חוק זכות יוצרים התשס"ח 2007".

החוק הישראלי נובע מהחוק האנגלי – תאונה היסטורית שהנחילה לנו את המנדט הבריטי ואת
"Common Law" ה

שהוא גוף הפסיקה של היודיקטורה האנגלית שנוצר כתוצאה ממאות שנים של פסיקה שעל פיה נחקקו חוקי זכויות היוצרים האנגליים, לרבות חוק זכות היוצרים מ 1911 .

גוף הפסיקה האנגלית המתיחס לחוק זה, משמש כלי פרשני גם בבתי המשפט בארץ .
גם הדין האמריקני בתחום זה מקורו ביודיקטורה האנגלית, בתי המשפט בישראל נוטים ללמוד ולהקיש גם ממנו לגבי סוגיות שטרם נדונו אצלנו.

-
Common Law" לעומת ה -

של היודיקטורה האנגלו-אמריקנית העוסקת יותר באספקט הכלכלי של זכות היוצרים, ניצבת היודיקטורה הקונטיננטלית של מרכז אירופה – גרמניה וצרפת העוסקת באספקטים האישיים והמוסריים של היוצר. העובדה שבחוק מ1911 אין אזכור של הזכות המוסרית רק מעידה על האורינטציה הכלכלית של החוק האנגלי ובעקבותיו של החוק בישראל . הזכות המוסרית נחקקה מאוחר יותר רק כתיקון בפקודת זכויות יוצרים .

"חוק זכות יוצרים התשס"ח 2007" – החוק החדש כאמור אושר בכנסת באמצע נובמבר 2007 , ייכנס לתוקף באמצע 2008 ועל כן בחרתי להתייחס בדבריי גם לחוק החדש על מרכיביו והשלכותיו.

החוק החדש מבטל את החוק המנדטורי מ1911 אך תשתית הפסיקה, פקודת זכויות יוצרים ותיקונים שונים חלים עדיין בשינויים כאלו או אחרים ומאחר ובמקרים מסויימים יצירות אדריכליות נופלות בין הכסאות מבחינת חלות החוק והסעדים בחרתי לתאר את הנושא בהקשריו הרחבים כפי שהיה טרם החוק החדש ולבסוף כפי שהדברים צפויים לחול אחרי כניסתו לתוקף בהקשר האדריכלי בעיקר. מכיוון שאינני משפטן בחרתי שלא להתייחס לתחומים האפורים שבין 2 החוקים – הישן והחדש ועל כן אני ממליץ לאדריכלים, יוצרים וכל מי שנושאים אלו קרובים לליבו להתייעץ עם משפטנים מומחים ומנוסים בכל עניין הנוגע לזכות היוצרים ולזכות המוסרית ולא להסתמך על כתב זה אלא לצורך הכרה ראשונית ושטחית בלבד של הנושא שכן כל השכלתי בתחום נובעת אלא מתוך לימוד עצמי של הנושא כתחום עניין בעל חשיבות מכרעת למי ששלמות היצירה האדריכלית ושמירת אופיה האמנותי קרוב לליבו.

3. זכות היוצרים לפי החוק "הישן"

לדיני זכות יוצרים יש שני חלקים המוכרים כיום בחוק הישראלי :
זכות היוצרים – החלק הכלכלי , והזכות המוסרית – החלק האישי

א. הזכות המוסרית- החלק האישי

באשר לזכות המוסרית- החלק האישי -קיים ויכוח משפטי באים ניתן כלל לוותר על זכות זו, כמו למשל למחוק את שמו של פיקסו מתמונתו ולהציגה בשם אחר, או לשנות קטע ממנה כפי שיראה לנכון הבעלים של התמונה. החוק הקונטיננטלי מתייחס לכך ברמה של אי מוסריות, כלומר הציבור צריך לדעת מיהו היוצר ולתת ליצירה כבוד כיצירה אינטלקטואלית שיוצרה זכאי לכך שתשאר כפי שיצר אותה – כפרי רוחו – כקניינו הרוחני .

אדריכלות הבניין ועיצוב הפנים בבניין זה תוכננו ע"י:

" דוד כהן סקאלי – אדריכלות ועיצוב פנים "
אתר:
habniya.co.il/scaly
, דוא"ל:
scaly@013.net
טל' (דוד): 050-5836800

© כל הזכויות שמורות למתכנן – אוקטובר 2009.

ב. זכות היוצרים – החלק הכלכלי

באשר ל זכות היוצרים -החלק הכלכלי, חלק זה נתון למשא ומתן, להסכמות, להבהרות וכל מה שרשום בחוזים הקשורים בכך הוא לפי אומד דעתם של הצדדים . ניתן לוותר על הזכויות הכלכליות שביצירה, דהיינו ניתן יהיה להעתיק, לצלם וכ"ו את התכנית, אך עדיין אין משמעות הדבר שניתן לשנות את היצירה שכן זכות זו הינה חלק מהזכות המוסרית והיא הזכות שהיצירה תישא את שמו של יוצרה ותשאר כפי שיצר אותה .

הסוגיה של אדריכל עטייה בהקשר עם פרוייקט השלום בתל אביב למשל היא בדיוק הסוגייה העוסקת בשני האספקטים והדברים היו בערך כך: עפ"י טענתו המרכזית של היזם, האדריכל קיבל כסף בעבור שרותיו ובעבור ביצוע שינויים בתכניות ובכך ויתר על זכותו המוסרית וזכותו של היזם לפיכך לעשות ביצירה כל שינויי העולה בדעתו. בית המשפט העליון לא נכנס לעובי הקורה בעניין זה עד שנדרש לכך בעקבות תביעתו של אדריכל עטייה שהעלה את השאלה באים ניתן כלל לוותר על הזכות המוסרית. שאלה זו כמובן מאוד משמעותית למקצוע האדריכלות, והדרך לפתרון סוגייה זו מצויי בהבנת סוגיית הזכות המוסרית כפי שיוסבר בהרחבה בהמשך .

ג. קניין גשמי – רישום מדגם, נכסים וכ"ו

ניתן להפריד בין יצירה אדריכלית לבין יצירה של מוצר, כרהיט למשל, הניתן להגן עליו בשיטה אפקטיבית יותר באמצעות רישום מדגם . רהיט חדשני או ייחודי מסוגו ניתן לרשום כמדגם אצל רשם המדגמים המקנה לו בכך הגנה של 15 שנה בפני העתקות עם כל הסעדים הדרושים כדי לאכוף זכות זו.

ד. קניין רוחני – הקניין תעשייתי והקניין האינטלקטואלי

הקניין הרוחני כפי שכבר הוזכר, נבדל מקניין גשמי או סתם קניין ,כמו קניין בחפצים או דברים גשמיים אחרים, בכך שהוא נמצא באינטלקט , בפיתוחים שאדם עושה מבחינה אינטלקטואלית .ספר מהווה דוגמה טובה לכך- ההבדל שבין הספר כחפץ כדבר גשמי לבין התוכן האינטלקטואלי שבו כדבר רוחני.

הקניין הרוחני מתחלק לתחום הקניין התעשייתי ( המצאות, פטנטים, מדגמים וכ"ו ) ולתחום הקניין האינטלקטואלי המוגדר כזכות יוצרים. ישנם יצירות מסוגים שונים כגון יצירות מוסיקליות, יצירות ספרותיות, דרמתיות , אודיו-ויזואליות, תוכנות, זכויות מבצעים, משדרים וכ"ו ובמסגרת זו נכללת היצירה האדריכלית המוגדרת כקניין רוחני-אינטלקטואלי.

לקניין הרוחני האינטלקטואלי -"INDUSTRIAL PROPERTY" ההבדל המרכזי בין הקניין
"INTELECTUAL PROPERTY"

הוא בצורך של רישום בראשון ובהעדר הצורך ברישום בשני.

הקניין הרוחני אינטלקטואלי מקנה ליוצר זכויות ללא כל צורך פורמלי ברישום, גם אם במדינות מסויימות קיים צורך בצעדים פורמליים כלשהם, לצעדים אלו אין ערך קונסטיטוטיבי, דהיינו ערך מהותי היוצר את הזכות, אלא רק לצורך הוכחתי וכמובן גם אם לא בוצעו צעדים פורמליים אלו עדיין נותרת ליוצר הזכות לקניין אינטלקטואלי.

הבדל נוסף וחשוב הוא שלקניין הרוחני התעשיתי יש הגנה פוזיטיבית דהיינו-הראשון שהגיש בקשה לרישום פטנט מוציא את כל האחרים גם אם חשבו או יצרו את אותו הדבר, לעומת זאת ההגנה על זכות יוצרים נחשבת להגנה שלילית דהיינו שעקרון ההגנה הוא באיסור העתקה. בעיקרון אם קרה הדבר ויוצרים שונים יצרו יצירה זהה, לשניהם יש זכות יוצרים .

דוגמה לשוני שבין הקניין הרוחני לקניין הגשמי הינה למשל ספר שכתב מחבר מסויים, הספר הוא קניין של מי שקנה אותו, חפץ שמותר לו למכור אותו, להעבירו או להשמידו אולם אסור לו להעתיק אותו. בנקודה זו נפגש הקניין הגשמי בזה הרוחני .

ה. "שימוש הוגן"

בחוק יש מספר פטורים לגבי שימוש ביצירות כשהרקע לכך הוא שימוש הוגן ומטפל בבעיות הפרה של זכות יוצרים מבחינת היקף , איכות וכ"ו…דברים קשים מאוד להגדרה.

הפרת זכות יוצרים, היא נטילה של "חלק מהותי" מהיצירה המוגנת.

כיצד ניתן להגדיר נטילה של "חלק מהותי" מהיצירה ?! לפי נסיבות של היקף , של מידה, לפי אמת מידה של שופט, של מומחה שהעיד וכ"ו…שאלות נזילות מאוד שקשה להגדירם. למשל, אם מישהו העתיק קטע מיצירה, השאלה היא האים זה המוטיב המרכזי של היצירה , כלומר מה חשיבותו היחסית ביצירה ונבחנת גם השאלה לאיזה שימוש זה נלקח – להדגמה , להוראה וכ"ו …ולשם כך באו הפטורים האלה , כדי להבחין במידת השימוש ההוגן.

ו. נטל ההוכחה

בתביעות להפרת זכויות יוצרים, נשאלות לרוב שאלות כגון מי העתיק ממי, ונטל ההוכחה הוא על התובע היוצא ידי חובתו בראיות נסיבתיות , כלומר עליו להראות כי קיים דמיון כזה בין היצירות שלא ניתן לתת לו הסבר אלא בהעתקה ובנוסף עליו גם להוכיח שלמעתיק היתה נגישות ליצירה המועתקת.

בנוסף לזאת קיימת האפשרות שאכן היצירות נוצרו זהות ע"י אנשים שונים ואם יוכח שכך ,לכל אחד     מהם תעמוד זכות יוצרים בנפרד, תופעה שלא תיתכן בתחום התעשייתי שבו הראשון להרשם מוציא את השאר.

לגבי ריהוט קיימת האפשרות הנדירה שיראו בו יצירה מוגנת עפ"י זכות יוצרים וזה רק במקרה שיוכח שאינו רהיט שתוכנן לשכפול תעשייתי וכ"ו אלא נוצר מראש כיצירה אינטלקטואלית – אמנותית- כיצירת פיסול עצמאית ובכך ניתן יהיה להגן עליה בזכות יוצרים. בכל מקרה ניתן לרשום אותו כמדגם, אלא שאז נאבד את הגנת זכות יוצרים.

הכסא בכחול ואדום :

גריט רייטוולד 1917-1918 – תוכנן ברוח גישתה האמנותית של תנועת "דה סטיל" שנוסדה ע"י פיאט מונדריאן ותיאו ואן דוסברג – גריט רייטוולד (אדריכל) הצטרף לתנועה והיה לאחד מבכירי נושאי הדגל של עקרונותיה שעקריה יצירה מופשטת, אלמנטרית ושימוש בצורות יסוד וצבעי יסוד.

כיסא בכחול אדום, סקיצה מבנית ופרט

גריט רייטוולד 1917/18

כיסא בכחול אדום, גריט רייטוולד 1918 הכיסא של רייטוולד בגרסתו המוקדמת 1917

ז. הגנה על רעיון / פטנט

יש לשים לב כי רשם המדגמים אינו בודק מי הראשון שיצר את הרהיט ומשאיר את נטל ההוכחה לצדדים, לעומת זאת בהליך של רישום פטנט נערכת בדיקה מקיפה שהפטנט לא נרשם כבר בעבר.

רעיון אינו מוגן בזכות יוצרים אלא רק הגשמתו בפועל! לעומת זאת לפטנט יש הגנה רעיונית מסויימת בפטנט כאשר אתה רושם את המצאתך, אתה מגן על העיקרון ( עיקרון מכני או נוסחא מסויימת לתרופה וכ"ו…) ולאו דווקא על דבר ספציפי ומוחשי. בפטנט לרוב צריך לציין גם הצעה לביצוע ממשי. תוכנה מוכרת כיצירה ספרותית ומוגנת כקניין רוחני במסגרת זכות יוצרים.

השופט אליהו וינוגרד שהתמחה בנושא הקניין הרוחני קבע בת"א 331/85

פס"מ מ"ו (2), עמ' 410: interlego a/s ושות' נגדexin line bros s.a

"אני סבור שהמחוקק בכל דיני הקניין הרוחני , הביע את מגמתו לצמצם ככל האפשר את זכויות היוצרים השונים, רק באי רצון מעניק המחוקק הגנה ליוצר שכן המגמה הבסיסית של המחוקק היא שמה שאדם יצר או המציא, צריך להיות נחלת הכלל ולא מונופול של היוצר. אולם המחוקק הבין שכדי לדרבן את היוצרים להמציא, לחבר, לפתח, יש צורך בתמריץ וזה ניתן להם ע"י מונופול מוגבל המוענק להם בתנאי ובתום התקופה של המונופול יעמדו היצירה , הפטנט , המדגם לרשות הציבור שיהיה רשאי להשתמש בו ללא כל הגבלה"..

דהיינו עולם הקניין הרוחני אמור לחשוף בפני אנשים רעיונות ודברים חדשים, וכדי שאנשים ימציאו, ישקיעו ויפתחו הם זקוקים להגנה כלשהיא על מנת שיהיה בידם פרי מסויים שישמש כתמריץ לפתח ולהמציא. הדבר מתייחס כמובן גם לנושא זכויות יוצרים, הגיעו לידי תובנה שיש מידה של אי מוסריות כלפי אנשים המשקיעים הרבה מאוד בפיתוח וברגע שהיצירה נחשפת לציבור היא תועתק או שמישהו אחר יהפוך אותה לשלו.

אנו לא חיים בחלל ריק, לרוב – המצאותינו , הרעיונות והפתרונות שלנו ביצירות החדשות, נשענות על גבי המצאות ויצירות קודמות, נדבך ע"ג נידבך ובשילוב הדברים והוספת חדשים מתפתחת היצירה האנושית. הגלגל איפשר את המכונה וזו את המטוס וכך הלאה. חברות התרופות למשל משקיעות הון עתק בפיתוח ומובן שלו לא יכלו להגן על השקעתם לא היו נכנסים כלל לפיתוח.

ח. "אמנת ברן"

קיימות אמנות בין לאומיות להגנה על זכויות יוצרים, פטנטים וכ"ו , כאשר בכל מדינה המצטרפת לאמנה מאשררים את האמנה במידה כזו או אחרת וכל מדינה מבצעת התאמת חוקים בכדי לא לעמוד בסתירה לאמנה. האמנה הבסיסית והשלטת הנוגעת לזכות יוצרים היא אמנת ברן שישראל חברה בה מ 1953 (הנוסח האחרון המקובל
של האמנה הוא נוסח פריס מ 1971 ).

היוזמים הראשונים של אמנה זו היו מחברי יצירות ספרותיות ואמנותיות בינהם אגודה ספרותית שבראשה עמד הסופר הידוע ויקטור הוגו ואגודה ספרותית גרמנית נוספת שיזמו את הרעיון שצריך שיתוף פעולה בין לאומי בנושא הגנת זכויות כשהרעיון הבסיסי היה שיהיה שוויון של הגנות על זכויות היוצרים במדינות שונות מבלי שהדבר יצריך רישום או כל דרישה פורמלית אחרת.

האמנה נחתמה לראשונה בספטמבר 1886 ע"י המדינות צרפת גרמניה איטליה ואנגליה וכבר ניתן לראות כיצד התקבצו למסגרת אחת קטגוריות שונות כגון צרפת וגרמניה בעלי האוריינטציה הקונטיננטלית לעומת אנגליה עם ה האוריינטציה הכלכלית . באמנה זו נעשה השילוב של-

הזכות המוסרית האישית בזכות היוצרים – הזכות הכלכלית .
תוך זמן קצר התקבצו מדינות נוספות לאמנה כגון : בלגיה ,ספרד, שוויץ, הולנד, פורטוגל ואחרות, כיום חתומות על אמנה זו כ 84 מדינות ועד היום אף מדינה לא פרשה ממנה. ישראל הצטרפה כאמור ב 1953 וארה"ב רק ב 1989 (בעיקר משום שיש לה פורמליסטיקה מורכבת ברישום זכויות יוצרים). גם היום אם יוצר ישראלי מעוניין שישמרו לו זכויות היוצרים בארה"ב עליו לציין ע"ג היצירה את האות ©, את שם היוצר ושנת היצירה, ללא כל הכרח ברישום נוסף, למרות שבעלות נמוכה ניתן לרשום את היצירה בהליך האמריקאי המקובל.

בית אושר

אדריכלות ועיצוב פנים – דוד כהן סקאלי
© כל הזכויות שמורות לדוד כהן סקאלי 2008

ט. הגנה על שרטוטים ותכניות והגנה על המבנה עצמו.

ליצירה האדריכלית יש הגנה יחודית באמנה המחולקת לשני סוגי הגנות – האחת מתייחסת לשירטוטים ולתכניות והאחרת למבנה עצמו. אין הבחנה בחוק בין קוי דמות חיצוניים לבין פנימיים – אדריכלות חוץ ופנים נתפסים זהים מבחינה זו.

אמנת ברן קובעת בן היתר שיש צורך בהגנה על יצירות מסוגים שונים יצירות שירטוט, תרשימים, סקיצות, ציור,פיסול, אלוסטרציות ויצירות תלת מימדיות בתחומי גיאוגרפיה טופוגרפיה ואדריכלות וכולן מוגנות בין כיצירות אמנותיות ובין כיצירות ספרותיות לפי העניין
כאשר באמנת ברן אין כל הבחנה לגבי אדריכלות בין אים זו יצירה אמנותית או בין אם היא ספרותית אך מציינת כמובן ששתיהן ראויות להגנת החוק.

"בית הפסנתר"

אדריכלות ועיצוב פנים – דוד כהן סקאלי
© כל הזכויות שמורות לדוד כהן סקאלי 2007

בית הפסנתר הנו בית מגורים שנבנה בחדרה – תכנונו ייחודי בכך שהבית יוצר נוף לעצמו בשל היותו בסביבה צפופה ונעדרת נוף – הבית מפנה "גב" לשכנים ומתכנס לנוף בחצר פנימית – שלוחת גן טרופית חוצה את הבית באלכסון ומחלקת אותו ל 2 איזורים המחוברים בגשר מקורה המרחף מעל הבריכה הטרופית. הבית תוכנן בשילוב צורות חומרים וצבעים "קרים" וגיאומטריים ( בטון/ קובייה/גריד/אפור צדפה) עם צורות חומרים וצבעים "חמים" ואמורפיים באזורים הטבעיים בשלוחת הגן ( קירות אבן עקלתוניים בשלוחת הגן הטרופי).

החוק האנגלי מ 1911 שהוחל בישראל המנדטורית ב 1924 ( בתוקף עד לכניסת החוק החדש ) מתייחס גם אל ההגנה על השירטוטים ועל היצירה האדריכלית בנפרד.

סעיף 1 לחוק זכות יוצרים ( נכתב ב 1911 במקור באנגלית ותורגם לעברית ) קובע:

" בכפיפות להוראות חוק זה תהיה זכות יוצרים קיימת בכל מושבות המלך שחל עליהם, חוק זה למשך המועד הנזכר להלן לגבי כל יצירה מקורית ספרותית דרמתית מוזיקלית ואמנותית".

לפי הפסיקה למילה " מקורית" יש רק משמעות אחת והיא שהיצירה לא הועתקה ממישהו אחר לפיכך היצירה אינה צריכה להיות יוצאת דופן או בעלת חידוש מדהים בתחום האומנות אלא רק שאינה נובעת מאף אחד אחר אלא מעצמך.

בפסק דין אנגלי מ1916 נאמר בתרגום חופשי

university of london press ltd.- university :tutorial press ltd.(1916) 2 ch.601

" כל שנדרש מיוצר שלא להעתיק את היצירה אלא ליצור אותה מפרי רוחו. על היצירה להיות מפרי כשרונו, עבודתו וביטויו של היוצר כלומר שמקור היצירה הוא ביוצר ולא בזולתו "

וכפי שנאמר קודם אנו לא חיים בחלל ריק כך שגם כשיוצרים יצירה חדשה מאוסף של ציטוטים אדריכליים – פוסטמודרניזם למשל , גם היצירה החדשה ברת הגנה מבחינת זכויות יוצרים.

הקיצוניות השניה היא כאשר אדם מעתיק יצירה בדיוק כמו שהיא, ובין קיצוניות זו לבין אי העתקה מוחלטת יש הרבה מאוד שטח אפור שדורש פרשנות ונבחן בכל מקרה לגופו.

סקיצה פרספקטיבית – הצעת תכנון למוזיאון הנגב – ב"ש
תכנון: דוד כהן סקאלי

© כל הזכויות שמורות לדוד כהן סקאלי 2008

בתכנון המוזיאון הושם דגש על "כיבוד" העבר מבלי לבטל את ערכי זמננו זאת ע"י חידוש ושמירת העיצוב והמבנה של קירות המעטפת של המבנה לשימור כפי תוכנן במקור – "ניתוק" החלל הפנימי ( קירות פנים תקרות ורצפות) מקירות המעטפת כאשר הפנים מעוצב ומחולק בתפיסה עכשווית כיאה למוזיאון לאומנות מודרנית. אלמנט פנים ראויי לשימור בודד והודגש כמוקד פנימי .

י. מהי "הפרה"

יוצר רשאי ביצירתו להשתמש בחומרים של אחרים , בתנאי שאינו מפר את היצירות של אחרים, וב"הפרה" הכוונה , נטילת חלק מהותי של היצירה. "מהותי" לאו דוקא מבחינת כמות אלא יותר מבחינת איכות – הדבר שהוא המוטיב המרכזי של היצירה או דבר המסמל אותה - הפרשנות לעניין זה הינה"קאוזלית" דהיינו בכל מקרה לגופו, מומחים ופרשנויות משפטיות יקבעו בסופו של דבר מה הוא חלק "מהותי" ביצירה ומה לא.

4."מעשה אמן אדריכלי"

מקס לב נגד המשביר המרכזי
1960 -א.מהי יצירה הזכאית להגנה

בערעור אזרחי 448/60 מקס לב נגד המשביר המרכזי 1960" פ"ד טז 2 ,688 :

נקבע כי, כדי להחליט האם ישנה הפרה של זכות יוצרים, יש לבדוק ראשית האם היצירה זכאית להגנה ע"פי מבחני החוק. דהיינו ראשית יש להחליט האם בכלל זו יצירה השופט זילברג במשפט זה הגיע למסקנה שאי אפשר להגדיר את האמנות בכלל ואת האדריכלות בפרט "מכאן לא ניתן להגדיר האם זו יצירה.

ב. מהי יצירה מקורית

באותו משפט פוסק השופט אגרנט:

"המונח מקורי אין כוונתו כי הביטוי של הרעיון הנדון חייב להיות חדש או המצאתי ובודאי לא מהפכני כי אם די בכך כי הוא מפרי מחשבתו של בעל היצירה ואינו מהווה העתקה מיצירה אחרת, הזכות המוקנית לבעל היצירה, הזכות הבלעדית להעתיקה מחדש היא זכות בעד הכושר והעבודה המקוריים שהשקיע היוצר בהמחשת הרעיון , וזאת אפילו אם הרעיון הוא עצמו לא היה מקורי והוא שאב אותו מתוך מעיין הידיעות של אנשים אחרים שהם מומחים למקצוע ",

ועוד ממשיך ואומר:

" כפי שנרמז אינו שונה הדין האמור באשר ליצירה ארכיטקטונית. אין כל מניעה שיעשה שימוש ברעיון מאחרי הקו גם על ידי אמנים אחרים ובתנאי שדרך ביטויו בחומר לא יועתק. זאת אומרת מותר להעביר גם את הקו החדש לבניין אחר אך אסור שדרך שילובו באותו בניין, מהרושם הכללי שהבניין בעל הקו הזה יצור, יהיו זהים לשילוב ולאפקט הכללי של הבניין המקורי".

אחר כך עוד ממשיך ואומר:

"מוצא אני כי רק יצירה ארכיטקטונית שהיא בעלת רמה אמנותית ראויה להגנת החוק"

וממשיך:

"מכאן ועד למבחן המחייב שרק יצירה ארכיטקטונית שיש בה חידוש אמנותי כביר, המרחק רב "

ומוסיף :

" למה התכוונתי באומרי כי הוראת החוק דורשת שהיצירה הארכיטקטונית הנדונה תהיה בעלת רמה אמנותית, כונתי היתה ליצירה שהיא ממן היצירות הגורמות הנאה אסתתית ומשקפות את היפה, אלא שמודה אני כי גם הגדרה זו מעוררת קשיים על דרך החלתה ואינה מכילה מבחן שהוא מוחשי ומסויים די הצורך. עיקר הקושי נעוץ בעובדה כי בתחום השיפוט האסתתי ממלאה הרגשה סוביקטיבית תפקיד נכבד למדי"

וממשיך:

"הכרחי ליחס למחוקק את ההבנה שעה שקבע את ההגדרה של יצירה אמנות אדריכלית, שמן הנמנע לפחות ברוב המכריע של המקרים כי השופט ההדיוט ידון ויכריע בענינים מסוג זה על סמך הרגשתו והערכתו הסוביקטיבית שלו. המסקנה שמן הדין להסיק היא איפוא שכל אשר דרוש מן השופט להוציא משפט על אופיה האמנותי של היצירה הנדונה על סמך חוות דעתם וטעמם של מומחים לדבר שהם בעלי עמדה תוך הביאו בחשבון כי מטבע הדברים הוא שלא תמיד שוררת אחידות הדעות בתחום השיפוט האסתתי ולפיכך העובדה כי לעומת המומחים המחייבים את ערכה האמנותי של היצירה הארכ' ישנם אחרים השוללים אותה אינה בהכרח קובעת את הדין לרעת בעל היצירה, לשון אחר, איזו ההכרעה בשאלה איזו היא חוות דעת המומחים שיש לבחור בה נתונה לשיקול דעתו של השופט היושב לדין בערכאה הראשונה. ואיך מנחים את השופט איך לבחור, הנחיה זו היא אם השתכנע השופט על סמך חוות דעת המומחים שיש לה משקל כי הבניין הנדון או חלק מסויים ממנו משקף את שילוב המטרה התועלתית שלשמה נועד עם אפקט אסתתי בצורה מקורית כי אז חייב הוא לזכות את האדריכל התובע בהגנת החוק בגין אותו בניין או חלק , דהיינו אם בנוסף לפוקציונליות של המבנה יש חלק אסתתי אז ניתן להגן עליו מבחינת הזכויות".

ג. זכות היוצרים – אגד של זכויות

זכות היוצרים היא אגד של זכויות ומאפשרת מעשים שונים ומשונים ביצירות. ספר למשל – ניתן לתרגם – זו זכות יוצרים, ניתן להפיק יצירה דרמתית – זו זכות יוצרים, ניתן להפיק סדרה טלויזיונית – זו זכות יוצרים. יש אגד שלם של זכויות ביצירה וניתן לפצל או לתת רק חלק מהזכות כמו להגביל שימוש לתקופה מסויימת וכ"ו.

החוק יצר מציאות שזכות היוצרים ע"פי רוב היא של היוצר אלא אם הוסכם אחרת. על המזמין חלה חובת ההוכחה שזכות היוצרים היא שלו. לקוח המשלם עבור שרטוט מקבל אותו כמו שקיבל ספר – פיסית, הוא רשאי להעבירו למישהו אחר אך מותר לאחר לעיין בזה בלבד ואין לו כל זכות לעשות בזה כל שימוש אחר למעט השימושים שמאפשר לו האדריכל.

לבית המשפט מגוון של סעדים להעניק לבעל הזכויות ביצירה המוגנת, בהפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית, פקודת זכות יוצרים מכירה בהפרה של הזכות המוסרית כעוולת נזיקין דהיינו כעוולה שמחייבת פיצויי נזיקי כפי שקיים בפקודת הנזיקין עם כל הסעדים הנתונים בפקודה.

ד. יצירה מוגנת ומעשה אמן אדריכלי

החוק קובע מלכתחילה מה נחשב כיצירה מוגנת.

"יצירה מוגנת היא יצירה שיש בה מעשה אמן אדריכלי"

ולפי החוק , מי שהנו בעל היצירה מוגנת הנו היחיד שמותר לו לעשות בה מעשים למשל לבנות בניין מזה או לשכפל את השרטוטים או להעביר את זה למזמין אחר ושהוא יבנה ע"פי זה ואם משהו אחר עושה ביצירה מעשים שלא ברשיון הרי שהוא מפר את זכות היוצרים .

יש מספר יוצאים מן הכלל המוגדרים בחוק כ "טיפול הוגן" כמו למשל שימוש לצרכי לימוד, לעבודת מחקר וכ"ו אולם ברגע שהיצירה משמשת לצורך מסחרי, השימוש יוצא מגדר " טיפול הוגן " .

הגבלה מיוחדת המתייחסת לשירטוטים אדריכליים היא הגבלה מס' 3 (רומי) /1 קובעת כך:

" עשייתם או פירסומם של ציורים שירטוטים פיתוחים או צילומים של יצירת פיסול או מלאכת

אומנות, אם דברים אלה נמצאים באופן קבוע במקום או בבנין ציבורי, או עשייתם או פירסומים של ציורים שירטוטים פיתוחים או צילומים ) שאינם מסוג שירטוטים או תרשימים אדריכליים ( של כל יצירה אדריכלית אמנותית".

דהיינו אם למשל רושמים רישום של בניין קיים מותר לעשות שימוש ברישום אולם אסור לקחת שירטוטים או תכנית של אותו בניין ולעשות בהם שימוש שכן זה כבר אינו "טיפול הוגן" .

הבית בדוגית – תכנית גג

תכנון אדריכלי ועיצוב פנים: דוד כהן סקאלי
© כל הזכויות שמורות לדוד כהן סקאלי 2003

© כל הזכויות שמורות לדוד כהן סקאלי 2003

© כל הזכויות שמורות לדוד כהן סקאלי 2003

© כל הזכויות שמורות לדוד כהן סקאלי 2003

הבית בדוגית תוכנן כספירלה בנויה החודרת קוביית זכוכית עם סקיילייט במרכזה הניגוד בין הצורות ביטא את המאבק בין צורות חומרים ותכנים שאפיין תכנון זה

ה. הבעלות על זכות היוצרים

מיהו הבעלים של זכות היוצרים . סעיף 5 (1) לחוק קובע כך:

" ע"פי הוראות חוק זה יהא מחברה של יצירה הבעל הראשון של זכות היוצרים בה"

יש מספר חריגים לכך למשל: פיתוח צילום או תמונה או קלישאה ( לוח שממנו ניתן להדפיס שכפולים או הנגטיב של הצילום ) או העתקה מתמונה מקורית אחרת, אם אלה הוזמנו ע"י אדם אחר תמורת דבר בעל ערך בהתאם לאותה הזמנה הרי, אם אין הסכם הקובע את ההפך, יהיה האיש המזמין את הקלישאה או את ההעתקה המקורית האחרת הבעלים הראשון של זכות היוצרים אולם אלו הם חריגים שכן באדריכלות ההנחה היא שמי שתכנן – שרטט את התכניות הוא בעל זכות היוצרים אלא אם קיים הסכם מפורש שבו המתכנן מוותר למזמין על זכות היוצרים .

יש להזהר מאוד בעניין זה שכן משמעות הדבר כי המזמין יהפוך לבעל זכות היוצרים על התכניות ועל המבנה ותעמוד לו הזכות לבצע גם מאה בנינים כאלה על בסיס אותן תכניות, בשעה שהמתכנן לא יוכל לתכנן אף לא אחד כזה ואפילו לא להשתמש בחלקים המהותיים של התכנית, שכן הדבר עוד עלול להחשב כהעתקה.

אין הגדרה בחוק לגבי מי נחשב ליוצר ובעניננו לבעל זכות היוצרים הראשונה יש חזקות מסוימות הנמצאות בחוק

סעיף 6 (3) לחוק זכות יוצרים אומר כך:

" בכל משפט נגד הפרת זכות יוצרים מוחזק התובע כבעל זכות יוצרים חוץ אם חולק הנתבע על קיומה של זכות יוצרים הכל לפי הענין על זכות הקניין של התובע , ובמקום ששאלה כזו שנויה במחלוקת הרי: א. אם שם הנראה להיות שמו של מחבר היצירה מודפס או מסומן בצורה אחרת על היצירה בדרך הרגילה מניחים שהשם הוא שמו של מחבר היצירה עד שלא הוכח ההפך"

לכן רצוי לודא שעל גבי השירטוטים יופיע שם האדריכל. בהתדיינות משפטית יש חשיבות גדולה לשאלה על מי חל עול ההוכחה וברגע שהחוק מכיר בחזקה מסויימת הרי שנטל זה עובר לצד שאומר את ההיפך.

אפשרות אחרת , גם לגבי "פסיאודונים" (שם עט או שם מושאל כשהמחבר לא רוצה שיזהו את שמו) נאמר:

" אם לא סומן או לא הודפס כל שם כאמור בזה או אם השם שהודפס או סומן כך אינו שמו הנכון של המחבר או אינו השם שבו ידוע המחבר ברבים ועל היצירה מודפס או מסומן בצורה אחרת ובדרך הרגילה שם הנראה להיות שמו של המו"ל או של בעל היצירה הרי עד שלא הוכח ההיפך מניחים שאדם ששמו הודפס או סומן כך הוא בעל זכות היוצרים ביצירה לצורך הגשת משפט ".

דהיינו החוק יוצא מהנחה ש – מי ששמו הופיע ע"ג היצירה הוא היוצר
.

ו. יצירה משותפת

יצירה משותפת ע"פי החוק סעיף 16 (2) :

" אם היתה היצירה משותפת למחברים אחדים ואחד מהם או כמה מהם אינם ממלאים אחרי התנאים הקבועים בחוק להקניית זכות יוצרים יהא דינה של היצירה לצורך זה כאילו חוברה ע"י המחבר האחר או ע" המחברים האחרים " ועוד מוגדר כיצירה משותפת " לצרכי חוק זה יהה פרושו של הביטוי יצירה משותפת למחברים אחדים, יצירה שחוברה מתוך שיתוף פעולה של שני מחברים או יותר ושאין להבחין בה בין חלקו של מחבר אחד לבין חלקו של המחבר האחר"

יש לשים לב לכך שזה שנתן רעיונות אינו בעל כל זכות יוצרים אפילו לא כשותף ביצירה. כמו כן יש לשים לב לכך, שאם אדריכל קיבל עבודת תכנון ואדריכל אחר רשם את התכניות בפועל אפילו אם היו שם רעיונות משותפים, זכות היוצרים שייכת לאדריכל האחר אלא אם ויתר עליה בכתב או הסכים להשתתף איתו בזכות זו.

ובאשר לזכות המוסרית כאמור לא ברור בחוק הישן האם ניתן כלל לוותר או להתחלק בזכות זו, שכן כפי שצויין בראשית דברים אלו – הציבור צריך לדעת מיהו היוצר ולתת כבוד ליצירה כיצירה אינטלקטואלית שיוצרה זכאי לכך שתשאר כפי שיצר אותה – כפרי רוחו – כקניינו הרוחני . בחוק החדש נושא זה הוסדר ומתואר בחלקו השני של כתב זה.

5. תכנון אדריכלי במבנה קיים

א. העברת זכויות

כאשר מבצעים עבודת אדריכלות במבנה קיים רצויי לקבל הסכמה בכתב מבעל זכות היוצרים דהיינו לרוב מהאדריכל הקודם או לפחות חשוב לציין בהסכם עם המזמין ש – המזמין אחראי לכל התנגדות של בעל זכות היוצרים של מבנה קיים והוא ישפה ( ישלם ) למתכנן על כל נזק שיגרם לו בעקבות כל תביעה של בעל הזכות הקודם כנגד האדריכל החדש שבגין הפרת זכות יוצרים של אחר בהקשר למבנה.

ובאשר ל העברת זכויות בחוק שם נאמר:

" יכל בעליה של זכות יוצרים ביצירה להעביר כולה או מקצתה אם בדרך כלל בצורה גורפת או בהגבלות מסויימות"

ובהמשך:

" אם למשך כל תקופת זכות היוצרים או לחלק ממנה ( לכל חיי היוצר + 70שנה ) ויכל הוא ליתן כל טובת הנאה בזכות ע"פי רשיון "

דהיינו רשיון להשתמש בחלק זה או אחר של זכות היוצרים במגבלות קבועות מראש ברישיון.

" ואולם כל העברה או נתינה כאלה לא יהיה כוחן יפה אלא אם כן נעשו בכתב ונחתמו ע"י בעל הזכות שחלו בה ההעברה או הנתינה או ע"י בא כוחו המורשה כהלכה"

מכאן שכדי להעביר זכות יוצרים דרוש מסמך בכתב ,למסמך יש ערך ראייתי. ומספיק מסמך פשוט המציין כי :

"בתמורה להעברת כל זכויות היוצרים בשרטוטים בתכניות ובמסמכים השונים שילמת לי כך וכך…"

ב. שמירת זכויות

ורצוי ליתר ביטחון שעל גבי כל התכניות יהיה כתוב ש:

" כל הזכויות שמורות לאדריכל "

( מספיקה לעניין זה שעל גבי התכניות תהיה חתימה של בעל הזכות – אין צורך שתופיע גם חתימה של המזמין ).

6. הפרה של זכות יוצרים

א. טילת חלק "מהותי" של היצירה

מה זאת הפרה של זכות יוצרים , כפי שכבר אמרנו, נטילת חלק "מהותי" של היצירה ובנוסף סעיף 2 (1) לחוק מגדיר זאת כך:

" רואים זכות יוצרים ביצירה כאילו שהופרה ע" אדם אם שלא בהסכמת בעל זכות היוצרים הוא עושה מעשה שהזכות היחידה לעשייתו נתונה בחוק לבעל זכות היוצרים"

וכפי שכבר נאמר, בעל זכות היוצרים או מי שקיבל את רשותו לכך בכתב הינם היחידים הרשאים לעשות ביצירה מעשים.

ב. הפרה ישירה, העתקה / פרסום

יש שני סוגים של הפרה- הפרה ישירה -ביצוע המעשה עצמו, או העתקה של היצירה או פירסומה למשל המבצע בפועל את ההפרה או זה שהרשה אותה נחשב למפר ישיר .

סעיף 8 לחוק זכויות יוצרים המשמש כסעיף ההגנה למפרים ישירים אומר שיש הגנה למפר ישיר תמים אם לא חשב או לא היתה לו סיבה לחשוב שביצירה יש זכות יוצרים. המפרסם יצירה למשל שסביר היה שידע שביצירה יש זכות יוצרים אך הוטעה או לא ידע למי היא שייכת יוצא בכל מקרה אחראי מבחינת החוק.

7. התקשרות עם מזמין / עובד שכיר / קבלן משנה

א. עובד שכיר

למזמין תכניות מאדריכל אין זכות יוצרים בעצם ההזמנה ואפילו אם הוא זה שנתן את כל או את רוב הרעיונות, זכות היוצרים שייכת למי שמבצע את התכנון, השירטוט וכ"ו. אלא אם כן המזמין יכול להוכיח שיש לו הסכם שזכויות היוצרים הן שלו. בחוזי התקשרות עם המזמין, יש צורך להקפיד שזכות היוצרים לא תעבור למזמין.

בנוגע לעובד שכיר, אם היה המחבר עובד אצל אדם אחר, קיימות שתי דילמות מרכזיות ,האחת נוגעת לקרדיט על פרוייקט של עובד שכיר שתכנן פרוייקט במשרד דהיינו לזכות המוסרית והאחרת לבעלות על זכות היוצרים.

באשר לקרדיט, הרי שעובד שכיר שעבד במשרד אדריכלים ומעורבותו כמתכנן הפרוייקט היתה מכרעת הרי שזכותו ששמו יופיע בכל המקומות כגון ע"ג התכניות ועל גבי שלטים פרסומים וכ"ו כמקובל כמתכנן הפרוייקט והחוק לא קבע סופית עדיין אם ניתן בכלל לוותר על זכות זו. במדה ומעורבות העובד אינה מכרעת ומהותית הרי שסביר שהחוק יתייחס בעניין זה לנהוג או מקובל בענף.

ב. עובד שהנו קבלן משנה

בנוגע לעבודה מול עובד שהוא קבלן משנה, אם כל מה שהשרטט קיבל מהמתכנן זה רק רעיונות, לשרטט הזה יש זכויות יוצרים כאשר הוא מעלה זאת על הנייר אך אם השרטט קיבל סקיצות מפורטות המבטאות את מהות הפרוייקט והשרטט רק מעלה זאת ע"ג השרטוטים או ממחשב אותם הרי שאין לו כל זכות יוצרים בשירטוטים, אולם בין קיצונויות אלו יש הרבה שטח אפור שיש להסדירו מראש וכדי למנוע תקלות.

8. סעדים:

א. מי בעל זכות לתבוע

למי יש את הזכות לתבוע ? – החוק קובע – לבעל זכות היוצרים הזכות לתבוע.

יש לשים לב שלא למחבר הכוונה, אלא לבעל הזכות. במדה וזכות היוצרים מפוצלת למספר בעלים הרי שלכל אחד מהם זכות תביעה משלו. במקרה של יצירות משותפות, לכל אחד מהם זכות עצמאית לתבוע כמו שיוכלו לתבוע אחד את השני.

ב. תרופות אזרחיות -סעדים

סעיף 6 (1) לחוק קובע:

"אם הופרה זכות יוצרים באיזו יצירה הרי אם לא נקבעה הוראה אחרת בחוק זה יהיה בעל זכות היוצרים ביצירה זכאי לכל התרופות האזרחיות 1. בדרך צו מניעה , צו איסור, תביעת דמי נזק, חשבונות ובכל דרך אחרת הכל לפי שמקנה או שיקנה החוק בשל הפרת זכות 2.עניין הטלת ההוצאות המשפטיות של כל הצדדים בכל משא ומתן משפטי בעצם בהליך משפטי בקשר עם הפרת זכות יוצרים יהיה מסור להכרעת דעתו המוחלטת של בית המשפט" .

"ישנו סייג לכך בסעיף 9 (1) לחוק האומר:

"אם הוחל בבניתו של בנין או של כל מבנה אחר, המפר או שיהיה מפר לכשיושלם את זכות היוצרים ביצירה אחרת לא יהיה בעל זכות היוצרים זכאי לקבל צו מניעה או צו איסור למניעת בניתו של הבנין או המבנה או לקבל צו להריסת הבנין או המבנה"

9. פיצויים

א. קביעת ערך היצירה והפחתת ערכה

ישנן אפשרויות שונות למדוד את הנזק ואת שיעור הפיצויים לפי צורות שונות -למשל יש הפחתה שנגרמה לערך של זכות היוצרים כלומר נצטרך להוכיח מה היה הערך של זכות היוצרים וכיצד הופחת ערכה למשל מרווח שניתן היה להפיק מהיצירה לו לא נפגם ערכה.

ב. פגיעה ביכולת הפקת רווח

אפשרות אחרת לבדוק פגיעה ביכולת הפקת רווח, למשל לפי מס' עותקים שנמכרו שבעצם מכירתם נפגעה היכולתשל בעל זכות היוצרים למכור את אותם עותקים ואז הרווח של המפר הוא הרווח של בעל הזכויות.

ג. המרה

אפשרות נוספת היא לבצע המרה, כלומר שכל ספר או כל יצירה שהמפר הפיק אותה או יצר אותה היא שייכת לבעל הזכויות והוא גם מקבל את זה פיזית אולם לפי סעיף 9 (2) לחוק סעד ההמרה אינו חל על הפרה של יצירה אדריכלית.

ד.פיצויי סטטוטורי

יש גם פיצויי סטטוטורי שנקבע מכוח פקודת זכות יוצרים סעיף 3/א רבתי הקובע כך:

"אם לא הוכח הנזק שנגרם בהפרת זכות יוצרים רשאי בית משפט לפי בקשת התובע לפסוק לו לכל הפרה פיצויים בשיעור שלא יפחת מ 10,000ש"ח ולא יעלה על 20,000 ש"ח וניתן יהיה לשנות סכום זה מעת לעת "

כל הפרה משמעותה כל סוג של הפרה, דהיינו כל פעם שמבוצעת הפרה השונה מקודמתה זו הפרה נוספת, הפרה של כל שירטוט זו הפרה עצמאית והבניה עצמה מהווה גם הפרה עצמאית.

( בחוק החדש – יש התיחסות שונה לנושא ההפרות וגובה הפיצוי הסטטוטורי) .

10. הזכות המוסרית

א. הפרדת סעדים

המגבלה בקבלת צו מניעה לפי סעיף 9 (1) לחוק זכות יוצרים, מתייחסת לזכות יוצרים , ניסו לבצע הפרדה מסויימת בין סעדים

המתייחסים לזכות יוצרים ובין סעדים המתייחסים לזכות מוסרית, משום שהאחת מופיעה בחוק זכות יוצרים

והאחרת מופיעה בפקודה, אך ללא הצלחה.

באחד מהגלגולים של פרשת עטייה הוגשה תביעה בעילה של הפרת הזכות המוסרית, לבית המשפט המחוזי וניסו לקבל צו מניעה כנגד שינויים שהמבצע עשה בחזית הבניין והחלטת השופט בתביעה היתה כי אינו מקבל את ההבחנה שניתן להפריד בין הסעדים של זכות יוצרים לבין הסעדים לגבי הפרת הזכות המוסרית .

ב. מקור הזכות המוסרית

מקור הזכות המוסרית הוא ביודיקטורה הצרפתית. ד"ר יהושע וייסמן שעמד בראש ועדה היושבת מזה כ 15 שנה על מדוכת ניסוח החוק הזה סובר שהניסוח הזה אינו מוצלח ולדעתו זו אינה שאלת מוסריות אלא יותר כזכות אישית מפני שרואים בכל יצירה המוגנת בזכות יוצרים איזשהו ביטוי אישי של אדם שהשקיע כשרון מאמץ ידע וכ"ו ובכך נכנס אותו ביטוי אישי של היוצר הראוי להגנה נפרדת.

הזכות המוסרית כאמור צורפה לאמנת ברן לפי נוסח רומא מ 1928 ובישראל היא הוספה ב 1981

פגיעה בזכות המוסרית זאת פגיעה כאשר נעשה שינוי שיש בו משום גריעה מערך היצירה או פגיעה בכבוד או בשם או שינוי המשנה את הערך האסתתי של היצירה.

בפגיעה בזכות המוסרית קודם כל צריך להראות שהיה שינוי ושנוצרה פגיעה בערך היצירה או הפחתה או פגיעה בכבוד או בשם.

ג. פרשת עטייה והזכות להתנות על הזכות המוסרית

ב"פרשת עטייה" , היזם דרש ששמו יופיע כמתכנן ע"ג התכניות ובבנין כנראה שהדרישה שלו נבעה מזה שהוא נתן רעיונות. האדריכל , יותר מעניין הכבוד כנראה חשש שעם מתן הקרדיט הנ"ל היזם יוכל לעשות בתכניות כרצונו – בסוף השניים הגיעו לבוררות אצל השופטת בדימוס הדסה בן עיתו, שניהלה אותה באופן שהצדדים יגיעו לידי פשרה ביחס לפסק הבוררות.

הפשרה שהתקבלה :

א. ראשית שהיזם יבצע את הפרוייקט לפי התכניות.

ב.שהבוררות תפסוק פיצויי כספי לעטייה ללא נמוקים

ג. שעטייה ימנע לאחר שיקבל את הפיצויי מכל פעולה ומכל נקיטת הליכים ומכל דבר שיפגע באיזושהי צורה בביצוע הפרוייקט ושכל התכניות ימסרו ליזם.

בפסק הבוררות נקבע, שלעטייה מגיע מליון וחצי דולר והיזם רשאי להשתמש בכל התכניות של עטייה לביצוע הפרוייקט כפי שעטייה תכנן אותן לרבות הכנסת שינויים והתאמות במהלך הביצוע הכל במסגרת המכרז.

הכסף שולם והתכניות נמסרו ליזם וכאשר נודע סיכסוך זה לחברה שהגיעה למקום השני במכרז ושהיזם זכה במכרז עקב כך שאנשי עריית תל אביב חשבו שעטייה הוא המתכנן והמפקח בפרוייקט ובכך שיצא מהפרויקט, צריך לפסול את ההצעה הזו ועוד בנימוק שמהועדה ששקלה למי לתת את המכרז הוסתר הסכסוך הזה ובעצם לא ידעה שעטייה עומד לפרוש או פוטר, ובכך ראתה חברה זו הזדמנות לנסות ולהוציא את הפרוייקט מידי היזם ואף הצהירו שהם יקחו את עטייה ויבצעו אתו את אותה תכנית משום שהינו בעל זכויות היוצרים.

השופט שטרוזמן פסק במשפט זה כי עטייה רשאי להתנגד לכל נסיון לבטל את הבניה לפי התכנית שלו או שינויים בה כיוון שהזכות האישית המוסרית נשארה לו. על הבסיס הזה עטייה הגיש תביעה בבית משפט ובה טען:

"לפי צו הבוררות הוגבלתי מלהפריע לבנייה כל עוד שהיזם בונה לפי התכניות, אולם ברגע שהוא מבצע ע"פי דעתו שינויים, הרי אין שום מניעה שאלך למשפט".

גם השופט שטרוזמן קיבל טענה זאת ואמר:

"הבוררות לא שללה מעטייה את זכויות היוצרים בתכניות " ועוד אמר ש " הבוררות קבעה שהשם של עזריאלי יופיע ע"ג התכניות אבל זה לא התיר לו לבצע שינויים מהותיים מבלי הסכמתו של עטייה"

עוד קבע ש:

" ההתחייבות לא לפעול נגד הבניה רק אם הבניה היא לא ע"פי התכנית של עטייה, אם היא פוגעת, אם היא מפרה את זכויות היוצרים של עטייה, הוא יכל לתבוע "

( ראה ת.א. ( ת"א ) 513/94 מגדלי השלום בע"מ נגד: 1. עיריית ת"א, 2. בנית השלום השקעות בע"מ

3. דוד עזריאלי 4. אלי עטייה) .

לאור העובדה שלדעת עטייה נעשו שינויים שמעבר למותר בפסק הבוררות הוא ניגש לתביעה שוב וראשית תבע צו מניעה על בסיס ההפרה של הזכות המוסרית משום שנעשו שינויים. בית המשפט לא נתן לו צו מניעה בגלל סעיף 9 (1) לחוק, והשופט קלינג אמר:

"מבחינתי פסק הבוררות מאוד מפורש ומאפשר לעזריאלי לעשות כל שינוי"

ובעצם אומר קלינג כי ניתן לוותר על הזכות המוסרית. עטייה ערער לבית המשפט העליון שנתן פסק דין קצר של מספר עמודים האומר שפסק הבוררות הוא מאוד מפורש ומנומק ניתן להבין שעטייה נתן להם אפשרות לבצע כל שינוי שהם רוצים ומכאן שהתוצאה הפשוטה היא שניתן להתנות על הזכות המוסרית.

( ראה ע"א 2965/9.6 אלי עטייה נ' 1. עיריית ת"א 2. בנית השלום השקעות בע"מ.)

משמעות העניין היא שהזכות המוסרית פרוצה לכל עבר וכל מזמין יכל לבוא ולהחתים את האדריכל שמותר לו לבצע כל שינוי שהוא רוצה . גם חלק זה העוסק בזכות המוסרית שונה בחוק החדש .

חלק ב' – "החוק החדש"

11. עקרי החוק החדש

12. אחרית דבר

בבליוגרפיה מומלצת :

"דיני זכויות יוצרים " מאת עו"ד שרה פרזנטי משנת 1990

ספר באנגלית הנקרא "קופינג'ר" ספרות התקיפה לפחות לאותו חלק המתיחס לחוק של 1911 ובעצם עד לתיקון הראשון של החוק האנגלי ב1956 וכאשר נבדקת כל סוגיה ניתן למצוא ולבחון את ההתפתחות של אותה סוגייה במשפט האנגלי , ספר זה משמש כ"תנך" של המשפטנים בנושא זה.

מאמרו של ד"ר יהושע וייסמן בנושא " הזכות האישית בדיני זכות יוצרים".

ע"א 448/60 מקס לב נגד המשביר המרכזי וערעור נגדי, פ"ד טז, עמ'2,688 – פרשנות "מעשה אמן אדריכלי" .

ת.א ( חיפה ) 977/86 פרופ' אבשלום טאו נגד הטכניון ואחרים, פ"מ, תשנ"ב (3) עמ' 89-פרשנות "מעשה אמן אדריכלי", האים שינוי מהווה הפרת זכות יוצרים .

ע"א 606/76 סי.בי.אל. נגד צבי לישר, פ"ד ל"א (3), עמ' 333 – פרשנות "מעשה אמן אדריכלי" .

ע"א 782/87 אבא אלחנני ואחרים נגד ע' תל אביב , פ"ד מ"ו (3 ), עמ' 607 – שינוי בתכנית ע"י אדריכל אחר לאחר שחלק כבר נבנה והזכות המוסרית.

MEIKLE END OTHERS V. MAUFE AND OTHERS' C.D. 194

ע"א 144/77 סעדיה מנדל אדריכלים נגד החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי, פ"ד ל"א (3) עמ' 449 – ביצוע שינויים ע"י המזמין.

להפעלת מצגת לחץ כאן!

   

בית דפנה – מבט לפינת האוכל ובר משקאות דו צדדי

תכנון אדריכלי עיצוב פנים – דוד כהן סקאלי

לא אחת פונים אלי דיירים, קורבנות התפיסה הזו בבקשה לרפא את הנגע- באדריכלות יחודית ואישית יותר שתתאים לצרכיהם ולטעמם הפרטי ולרוב הדבר דורש הריסת קירות שזה עתה נבנו או פירוק מתקנים ומערכות שלא הופעלו כלל כשבכל התהליך הזה אובדים זמן יקר וכסף רב.

משום יחודו של בטאון זה הפונה לקהל המתכננים והבונים, אנצל הזדמנות זו כדי להביע את דעתי בנושא, להציע פתרון פרגמטי ולהמחיש בדירה לדוגמא כיצד ניתן לשנות ולהפוך אפילו בית קבלני טיפוסי לבית אסתטיי וייחודי המתאים לדייריו:
ראשית – אין חיה כזו "דייר ישראלי ממוצע" והנה באורח פלא קבלנים שעניינם למכור ולהרוויח, בונים בתים לקהל דמיוני שלא קיים. לכל אדם ייחוד משלו בצרכים, בטעם, במנטליות, במבנה הנפשי ועוד.. ובמשפחה המצב מורכב אף שבעתיים, אולם המסקנה המתבקשת אינה למצוא פתרון ממוצע, אלא למצוא דרך בהליכי התכנון, הבנייה והשיווק בה תינתן האפשרות לדייר הקונה לרוב את הדירה "על הנייר" להתאימה לצרכיו המיוחדים ולהיעזר לשם כך במתכנן מטעמו ובפתרונות אישיים המיוחדים לו.

בית איריס היה במקור בית פינתי עם חצר קטנה ולא רגולרית ששיטחה העיקרי אינו נצפה כלל מהבית. בחלקה העיקרי של החצר תיכננתי בריכת נוי אמורפית החובקת את הבית ומשולבת בספא לרחצה ובגזיבו פינתי. קומת המגורים מפולשת וכללה במקור סלון עם חלונות מאורכים צרים הפונים לשום מקום משמעותי וגבוהים מכדי שיאפשרו צפייה בישיבה, על כן- הונמכו החלונות הקיימים בבסיסם הורחבו ונפערו חלונות נוספים שהציפו את הבית באור ואיפשרו צפייה לבריכת הנוי ולשיטחו העיקרי של הגן.

 

  

  

בית דפנה – ריצוף וחיפויי

תכנון אדריכלי עיצוב פנים – דוד כהן סקאלי

בבית כלו שמרנו על חללים פתוחים ומורכבים, על אוירה נעימה של בית גדול ומואר המשלב פנים עם חוץ וישן עם חדש- בחללים, בחומרים, ברהיטים, הטקסטורות ובגוונים.

מניסיוני האישי הכל ניתן לביצוע אם הצדדים מעוניינים בכך – אל תתפתו לקנות דירות ללא אפשרות התאמה לצרכים המיוחדים לכם וקחו לכם אדריכל פנים שבעלות קטנה יחסית יבחן את האפשרות הגלומות במבנה הבית, רצוי עוד בטרם רכישתו כך שמראש תוכלו להעריך כמה יעלה הבית בסיכום הסופי והאם מבנה הבית מאפשר מענה הולם לצרכים המיוחדים לכם.

להפעלת מצגת לחץ כאן!

Start Slide Show

בית שרית

חדר שינה

מבט על

להפעלת מצגת לחץ כאן!

Start Slide Show

הבית בדוגית

תכנון אדריכלות ועיצוב פנים – דוד כהן סקאלי

את "הבית בדוגית" לא ניתן להציג מבלי להציג את הקשרו, בחרתי לספר מעט מקורותיו כבסיס להבנת מראהו ותפקודו.

"הבית בדוגית" הוקם בצפון חבל עזה, בחבל ארץ שבתחילת תכנונו לא ידע אלא אחווה ושיתוף בין  דייגים ישראלים וערבים, בית ראשון שהוקם ביישוב דוגית והגשים חלום  חלוצי למגורים בחבל ארץ בתולי, קסום ומרגש, על חוף הים התיכון, בתפר בין אשקלון לעיר עזה. תושבי דוגית, בחרו ליישב חבל ארץ שמאז ומתמיד היה  בקונזנסוס הלאומי, תכנית המתאר של דוגית אושרה עוד בממשלת האחדות שעודדה את הקמת היישוב. ההתיישבות הוקמה בשל יופיו הראשוני של המקום, בגלל הים והדגה ובזכות יחסי השכנות הטובים עם תושבי עזה.

להפעלת המצגת ב3d לחץ כאן!dugit

אך, למרות הכל, בעודי לומד להכיר את הנוף, המקום ואנשיו, אני זוכר את עצמי בסירת דייג, יהודים וערבים צוחקים ונהנים בלב הים, אני מביט אל הגבעה בה אמור להבנות הבית, משמאלי אשקלון ומימין עזה, חרדה וספק הציפו אותי, הנוף והמצב יפה מכדי להיות אמיתי, הרגשתי את המתח ואת הסימנים לתחילת המאבק, סימנים הניכרים בעיצוב חוץ ופנים הבית בכל רמח איבריו.

עיצובו האדריכלי הפנימי והחיצוני של   "הבית בדוגית" משקף את מורכבות סביבתו, את הכוחות הפועלים עליו ברבדים שונים, צרכים פונקציונאליים הייחודיים למגורים בסביבה מבודדת, צרכים מנטאליים מסועפים – אוריינטליות, אותנטיות, ומזרחיות מחד מערביות ומודרניות מאדך וקשר אמיץ לנוף הייחודי, לקולות ולנופה של העיר עזה.

משנקף הזמן והתעוררה ה אינתיפאדה, הפך "הבית בדוגית" סמל לכאב ההתנתקות.

הבית בדוגית" חרג הרבה מעבר למשמעותו העיצובית "נטו" אל משמעות תרבותית, חברתית, מדינית ואמנותית. הבית הוצג לעיתים קרובות במדיה התקשורתית, בכתבות בנושאי אדריכלות במגזינים מקצועיים, בכתבות בנושאים חברתיים ומדיניים בערוצי הטלוויזיה השונים ( ערוץ 10, ערוץ, 2 וערוץ 1 ) בחדשות ובעיתונות כגון בידיעות אחרונות . הבית הוצג כנושא דגל של אדריכלות יפה וייחודית, יצירה אדריכלית המועדת להריסה או פינויי כחלק מתכנית ההתנתקות מחבל עזה.

הבית בדוגית בשער גיליון 24 שעות של ידיעות אחרונות – 24/10/04

פרסומים אלו ואחרים חשפו רק טפח מסיפורו האדריכלי של בית זה ובמגזין "בית ונוי" פורסמה כתבה על הבית ועל היוצר מנקודת מבט של יצירה אדריכלית אומנותית. 

"רב שיח זה של צורות ותכנים, של חומר ורוח, הוא סיפורו של תכנון שתורגם לקומפוזיציה צורנית יצירתית ועשירה- לבית המאחד אדריכלות ותכנים אמנותיים לכדי שלמות אחת".

ציטוט מהכתבה בית בדוגית / מאת: מיה אור

מגזין בית ונוי /  גיליון מאי – יוני 2004.

כיום, כל השקט, השלווה והיופי בה החל תכנונו של "הבית בדוגית" הפכו לסיר רותח של רגשות .

"הבית בדוגית" נפגע לאחרונה מפגז מרגמה (תמונה מצורפת ) ולמזל כולם ללא נפגעים בנפש. הבית נפגע קלות בחזיתו הדרומית אך בפנים הבית נפגע קשה מרסיסים שפגעו בריהוט האותנטי  ובחומרי הגמר שמשהו מהיופי שלהם נותר בצילומים שתועדו  ובבניין עצמו .

ברור לי שמדובר בתחרות מקצועית על ערכים מקצועיים, ערכים שאינם זרים לי כלל,  אני מתכנן ובעל משרד תכנון עצמאי וותיק, מלמד אדריכלות שנים רבות, מייסד וראש המגמה לאדריכלות ועיצוב פנים במכללה האקדמית "ספיר", פעיל מקצועית וציבורית, כותב ספרות מקצועית ומאמרים, פועל במישורים חוקיים להשגת תקדימים משפטיים לשיפור אפשרויות תכנון איכותי,  ממייסדי ומנכ"ל בפורטל "בנה ביתך " ו "פורטל הבנייה " , תכננתי עד כה פרוייקטים רבים ציבוריים ופרטיים, בהיקפים "גדולים" ו"קטנים", פרוייקטים פשוטים או מורכבים, פרוייקטים קונוונציונאליים "טיפשים" או  "חכמים" , מודרניים ועתירי טכנולוגיה, בחלקם אף זכו לחשיפה והערכה רבה בעיתונות המקצועית כבמגזין מהנדסים ואדריכלים  ובעתונות הכללית כבעיתונים ידיעות, מעריב ועוד,  אך, בשום פעילות מקצועית או בתכנון פרוייקט מן הפרוייקטים הנ"ל לא חוויתי את האדריכלות במלוא עוצמתה כפי שנתגבשה בבית זה וכפי שניכר בביטויו האדריכלי הפנימי והחיצוני ובהערכה הרבה לה זכה.

ה "הבית בדוגית" משמש סמל וראי של תקופה אחת מן הקשות שהחברה שלנו חווה וככזה אני מוצא שהנו ראויי להערכה מקצועית התואמת את השפעתו והשיגיו במישורים האחרים .

בחרתי להציג את הפרוייקט כפי שפורסם ותואר במגזין "בית ונוי" במקור למעט השינויים שנדרשו לפי בקשתכם שלא יזוהה שם המתכנן. במקומות בהם הוזכר שמי בכתבה שיניתי זאת  ל- "המתכנן",  הוספתי גם מעט תרשימים ותמונות כיאות לתחרות מקצועית.

בית בדוגית
מאת: מיה אור

צילום: יונתן רשליין

( כפי שפורסם בגיליון מאי – יוני 2004 במגזין בית ונוי )

תחושת הקונפליקט המלווה את אזור מיקומו קבלה בבית שתכנן אדריכל הפנים דוד כהן סקאלי ביישוב דוגית ביטוי צורני עז. מול נופו השלו של הים מגלם המבנה דיאלוג דינאמי בין קוים גיאומטריים חדים לבין קווים אמורפיים, רכים וזורמים, בין מזרח ומערב, בין הגלוי לסמוי.

מבנה חלל הפנים ( תמונת השער ) נשען על מפגש בין

ספיראלה בנויה וקוביית זכוכית שמורכבות המפגש ביניהם

יוצרות צורניות מלאת עניין.

הבית בדוגית, יישוב קטן ופסטורלי השוכן לחוף הים בין אשקלון וחופה הצפוני של עזה, היה הבית הראשון שנבנה ביישוב, ובתקופה בה החל תכנונו ניהלו תושביו יחסים הרמוניים עם שכניהם הדייגים המקומיים. שבויים ביופייה של הסביבה, החליטו סוניה וגבי לממש את חלומם לבנות בית במקום האהוב בו גדלו ילדיהם ועבודת התכנון הופקדה בידיו של אדריכל הפנים דוד כהן סקאלי, לו הגדירו השניים את חלומם: בית שיחשוף את נופו השלו של הים ויענה על צורכיהם, בית מסביר פנים שיאפשר להם לארח את חבריהם ומשפחתם הגדולה, שעיצובו, כמתבקש ממיקומו המורכב, יהיה אוריינטלי מחד, ומודרני מאידך.
גבי, קבלן במקצועו ( בנה את הבית ) לא חשש מאתגרים ביצועיים והמפגש בינו ובין המעוף והתעוזה של סקאלי זרם כדיאלוג פורה. במסגרת פרוגראמה יסודית ומקיפה, שקדמה לתכנון, הרבה סקאלי לשהות באזור, לטייל בחופיו, להתרועע עם הדייגים על מנת לעמוד מקרוב על תרבות המקום וללמוד את מנהגיו. כבר אז, הוא מספר, הפנים את תחושת הקונפליקט, שקבלה ביטויי עז בתכנון.

מכלול ההיבטים הפיזיים והאנושיים עמדו בבסיס תכנונו של הבית, אשר מבנהו מגלם את הווייתו המורכבת של האזור בו הוא ממוקם: קווים גיאומטריים חדים וקוים אמורפיים – זורמים משתלבים אלה באלה, מתפרצים ונסוגים חליפות, כמו מקיימים ביניהם מאבק ארכיטקטוני. ואכן המאבק, הקונפליקט שנולד מהמיקום המיוחד – עדיין ללא קשר לאשר התרחש מאוחר יותר – הוא הרעיון המוביל השזור בכל רובדי התכנון בצורה, בתוכן, בחומר ובצבע: קונפליקט צורני בין מזרח ומערב, בין קווים מאופקים לסוערים, בין חומרים וצבעים חמים וקרים, בין מבניות גלויה ונסתרת, בין צרכים גשמיים לצרכי הרוח.

מבנה הבית נשען על מוטיב המפגש בין ספיראלה בנויה וקוביית זכוכית, שמורכבות המפגש ביניהם יוצרת צורניות יוצאת דופן המזמנת התרחשויות ויזואליות מפתיעות. ואמנם, הבית אינו מתגלה באחת,

מרחוק הבית מזרחי, פסטורלי ( צילום דוד כהן סקאלי ).

חזיתו הקדמית, הפונה אל הרחוב ומאופיינת בקו מתון המתמזג עם נוף היישוב, אינה מסגירה כלל את "הסערה" הנחשפת בחזית האחורית הפונה לים, בה מתקיים ספק דיאלוג דינאמי ספק עימות בין גיאומטריה אכספרסיבית חדה לבין רכות הרמונית זורמת ומעוגלת.

חזות הבית: קומפוזיציה צורנית עשירה הנשענת על

מפגש בין קוים גיאומטריים חדים וקוים רכים ומעוגלים בין חומרים וגוונים חמים וקרים.

מבנהו המשופע של המגרש נוצל ליצירת בית בין שלוש קומות, שנבנה בעיקרון מבני של ספיראלה, ללא צורך בעמודים, למעט עמוד יחיד התומך את קורת הסלון שנבנה ליתר בטחון ואחד נוסף מולו שנבנה ליצירת איזון אסתטי- ויזואלי

דרישת הפרוגראמה לחבור ככל הניתן לנוף הים קיבלה ביטוי מעניין באמצעות סיפון רחב ( המשמש כמרפסת) המקיף את הסלון ומטפס למרפסת חדר האוכל שבקומת הכניסה, משקיף אל רצועת החוף ומהווה גורם דומיננטי מאוד בנופו הארכיטקטוני של הבית. הסיפון זורם בקו מעוגל, הרמוני ורך, ורק במפגש עם קיר אנכי ומרפסת חדר האוכל, הוא נשבר למעין "רסיסים" – אלמנטים משוננים המפרים את הזרימה.

מרפסת סיפון מעוגלת ממנה ניתן להשקיף אל נוף הים מלווה את חזיתו האחורית של הבית ומהווה גורם דומיננטי מאוד בחזותו.

המרפסת זורמת בקו רציף והרמוני עד מפגשה עם קיר אנכי ומרפסת חדר האוכל שם היא "נשברת" לאלמנטים חדים ומשוננים כמעין רסיסים.

חיזוק נוסף לקונפליקט הרעיוני – צורני מתקבל מחומריות חזית הבית המשלבת זכוכית שקופה ואוורירית לצד טיח דקורטיבי במרקם גס בצבעי חול ואפור – כחלחל חמים וקרים ( צילום דוד כהן סקאלי ).

הצביעה וחיפוי הטיח בוצעו בטכניקה שפותחה ע"י סקאלי בשיתוף חברת "דקור אלפא" תוך שימוש בצבעי ,אוייקוס" הידידותיים לסביבה, והיא אומצה ע"י החברה בפרויקטים רבים אחרים.

מפגש הספיראלה והקובייה של מעטפת המבנה יצר חלל פנים מלא עניין זוויות מבט משתנות וממדים שונים: קובייה סטטית אופקית, ספיראלה דינאמית המטפסת במתינות רומזת כלפי מעלה, ומימד אנכי המתקבל מחלל מרכזי פתוח, שמתנשא עד רום תקרת הבית ומסתיים בכיפת הזכוכית.

בקוויה המעוגלים משלימה הכיפה את זרימת הספיראלה המלווה את החלל, ומהווה מקור להחדרת אור יום ותחושת פתיחות המתקבלת ממראה השמיים הנגלים דרכה. בחזותו החיצונית של הבית יוצקת הכיפה מוטיב אוריינטאלי אותנטי החובר לסביבה.

מוטיב הספיראלה של התכנון יצר במרכז הבית ( מעל החלל המזרחי ) חלל פתוח המתנשא עד רום תקרתו ומסתיים בכיפת סקיילייט. בתמונה כיפת סקיילייט מחפה את החלל המשותף במפלס העליון בו ממוקמים יחידת ההורים ושני חדרי ילדים.

.

חזיתו הקדמית של הבית מתונה ומתמזגת עם נוף היישוב

שביל הכניסה מהרחוב מוביל אל מבואה חיצונית מזמינה

שקורת המבנה משמשת בה כקרוי.

חלוקת החלל, בהתאם לפונקציות המבוקשות, נעשתה כך, שמרוב חללי הבית מתגלה חוף הים:

קומת מרתף בה מוקמו חדרי הילדים הגדולים והיא תוכננה עם כל התשתיות הנדרשות, כך שתוכל להוות להם יחידת מגורים עצמאית בעתיד.

קומת הכניסה, הקומה הציבורית, היא קומה פתוחה בעיקרה, בת שני מפלסים: מפלס עליון הכולל מבואה רחבה, מטבח, פינת אוכל יומית, חדר אוכל עם מרפסת הפונה לים, שרותי אורחים מוצנעים וגרם מדרגות המוביל מטה אל קומת המרתף ומעלה אל הקומה העליונה.

המפלס התחתון כולל סלון לאירוח וחלל מזרחי המשמש כחדר משפחה ופינת טלוויזיה תחומה ברהיט-בר דו צדדי, אשר באזור המטבח מהווה דלפק אכילה יום יומי ובעברו השני גומחה לטלוויזיה.

הקומה העליונה כוללת יחידת הורים עצמאית ושני חדרי ילדים החולקים חדר רחצה משותף.

חלל המטבח, כמו חלל הבית כולו, משלב קווים ישרים ומעוגלים. המטבח עשויי עץ אגוז כהה

עם שילוב נירוסטה וכולל יחידות תחתונות, יחידות ייעודיות לאכלוס מכשירי חשמל ויחידת

דלפק דו-צדדי אשר בצד המטבח משמשת כדלפק- בר אכילה יום יומי ובצידה הפונה אל

החלל המזרחי כיחידת אכסון לטלוויזיה... ביצוע המטבח: "פנל מטבחים".

חומריות הפנים רגועה ומהווה פלטפורמה ראויה לצורניות הרב גונית של החלל: קירות שנצבעו בגוון שמנת עם שילוב של חיפוי טיח בצבע אפור כחלחל בצבע מסגרת חלונות האלומיניום ( דמויי בלגי – אפור במרקם מגורען ) , וריצוף באבן רמון צהובה שהונחה ללא פוגות ליצירת פני שטח אחידים בגון קרם צהבהב. אבן רמון מופיעה גם במשטחי העבודה במטבח, בכיורים ובמשטחי יחידות חדר הרחצה.

חדר הרחצה מפנק ומעוצב בקפידה שעיצובו מגלם היטב את

המוטיב המעוגל של שפת הבית.

שפת הפנים קוהרנטית לתכנון הארכיטקטוני, משלבת מאפיינים אוריינטליים עם מאפיינים "מערביים", שברובם ככולם ניכר המוטיב המוביל של ניגודים ומפגשי חומרים, דוגמת שילוב עץ אגוז כהה וחם עם נירוסטה, בצורת היסוד של ספיראלה וקובייה, דוגמת שולחן אוכל ייצוגי מעוצב כמלבן גיאומטרי לצד דלפק אכילה מעוגל ואמורפי, ועוד.

פינת האוכל הרשמית הפונה אל מרפסת הסיפון. השולחן משלב

מעמד מתכת ומשטח זכוכית עבה, וחיפויי הקיר שלצידו זהה

לחיפוי החוץ ויוצר תחושת המשכיות.

ניגוד הגלוי והנרמז מודגש במיוחד בקומת הכניסה הפתוחה כביכול, אך למעשה זורמת כחוויה מתמשכת שמכל פינה בה מתגלה תמונה שונה. כך, למשל, נהנית הקומה כולה מכיפת הזכוכית הצובעת אותה בגווני אור קסומים, אך רק בעת ישיבה בחלל המזרחי ניתן לחוות את מלוא הדרה.

יחידות הריהוט הקבוע תוכננו ע"י האדריכל והם שולבו עם פריטי ריהוט ונוי שמרביתם בוצעו בהזמנה ועיצובם משקף זיקה לסגנון אתני – מרוקני: גופי תאורה דקורטיביים עשויים תחרת מתכת וחרוזים שהותאמו לגוני הבית, ריפודים ססגוניים, שפע של כריות מסוגננות, פריטי נוי מנחושת ועוד, היוצרים אוירה חמימה ומארג צבעוני עשיר ומוקפד.

תכנית גגות

רב שיח זה של צורות ותכנים, של חומר ורוח, הוא סיפורו של תכנון שתורגם לקומפוזיציה צורנית יצירתית ועשירה- לבית המאחד אדריכלות ותכנים אמנותיים לכדי שלמות אחת.

הבית בדוגית / תכנית קומת כניסה

הבית בדוגית / תכנית קומה א'

דוד
כהן
סקאלי

במקביל לעבודות התכנון שהוא מבצע כבעליו של משרד לאדריכלות ועיצוב פנים במרכז הארץ, מנהל אדריכל הפנים דוד כהן סקאלי סדר יום מקצועי מגוון: סקאלי משמש כמרצה וכראש מגמת אדריכלות ועיצוב פנים שיסד במכללת "ספיר", כמייסד ומנכ"ל בפורטלי הבניה: "בנה ביתך" ופורטל " הבניה ", וכיו"ר תאגיד המתכננים א.א.מ (ע.ר) . בנוסף עוסק בכתיבת מאמרים וספרות מקצועית.

דוד כהן סקאלי למד במגמה לעיצוב סביבה באקדמיה לאומנות ועיצוב "בצלאל" בירושלים ולימודי הסמכה בתכנון אורבאני במסגרת תכנון כולל בטכניון חיפה. בעודו תלמיד ב"בצלאל" זכה בפרס קרן תרבות אמריקה – ישראל על יצירה באומנות פלסטית ובהמשך יצירותיו אף הוצגו במסגרות מוזיאליות שונות בארץ ובחו"ל.

חיבור זה בין אדריכלות ואומנות מלווה את כל דרכו המקצועית. "אדריכלות"
אומר סקאלי "היא יצירה במשמעות רחבה, תפיסה אסתטית מקיפה, יצירה אומנותית שימושית המכילה את הרוח והחומר יחדיו, יצירה בה צורה תוכן ומשמעות חוברים לבית ולשגרת החיים".

יש לו לסקאלי אני מאמין מוצק ומגובש מאד של תפיסת תכנון הקשורה קשר הדוק לתפיסתו את הווית הבית, וגישתו האסתטית מעוגנת, לדבריו, בנוף ילדותו: " איני משלים עם תרבות ההגירה שאפיינה כל חלקה טובה בארץ הזו. גדלתי בתחילה בצריף ולאחר מכן בבית צנוע מוקף בשיכונים ופשע,תפיסת עולם סוכנותית של דלות הצורה החומר והרוח. מאסתי בעליבות הזאת ובמסגרת עיסוקי באדריכלות, אני משתדל לעשות למען עיצוב חיים יפים והרמוניים יותר. גבית עבורי הוא משכן לערכים הגדולים משגרת היום, מעין "מיקרו" עולם ממנו אנו יוצאים אל העולם שבחוץ, וממנו שואבים כוחות להתמודד עם מורכבות הקיום והחיים. שום מגבלת תקציב לא מצדיקה תכנון דל. הפרויקטים היפים ביותר שלי תוכננו עם תקציב צנוע יחסית לאנשים עם חזון ושאיפות".

בהתייחסו לבית בדוגית ולמורכבות הצורנית המאפיינת אותו, הוא אומר: " בבית בדוגית, כבכל תכנון בית אחר ברחבי הארץ, בקשתי לחבור למקום ולנסיבות המייחדות אותו, לגילויי הרקמה הסביבתית, הפיסית והאנושית, לתרבות ולמנטאליות ובמקראה זה גם לקשת רגשות מורכבת מאוד הכרוכה בו.

היצירה שלי אינה מבחינה בין חומר לרוח, כי אם משלבת אותם למקשה אחת. זהו ביטוי פיזי המעניק פתרון לצרכים ובו בזמן משקף רבדים רגשיים. הבית" הוא מוסיף ומסביר " צמח מתוך סביבתו, ומגיב אליה. ככלל, להבדיל מיצירה בתחומים אחרים, האדריכלות נטועה עמוק בקרקע, משתמשת בטכנולוגיה כחומר ביד היוצר לחיבור תכנים פיזיים ורוחניים. בית הוא מקום למוחשי ולמופשט, משכן לגוף ולנשמה וככזה ביטויו הפיזי הוא עשיר ומורכב".

פרטים ופרויקטים נוספים על דוד כהן סקאלי ניתן למצוא באתר:

http://habniya.co.il/scaly/?page_id=2

להפעלת מצגת לחץ כאן!שתף/סימניות]]> http://habniya.co.il/scaly/?feed=rss2&p=284 0 http://habniya.co.il/scaly/?p=245 http://habniya.co.il/scaly/?p=245#comments Fri, 27 Nov 2009 18:29:06 +0000 ‫דוד כהן סקאלי‬ http://habniya.co.il/scaly/?p=245

מאת: דוד כהן סקאלי

הבית בדוגית – תכנון דוד כהן סקאלי

שאלת מעמדה של האדריכלות כתחום ביצירה האמנותית אינה רלוונטית כלל לדורות קודמים, ידוע יחסו של מכלאנג'לו לציור כתחום נחות ביחס לפיסול ולאדריכלות ולולא כשרונו של רפאל שקרא תיגר על מעמדו של מכאלאנג'לו כגאון הדור ולולא התערבות האפיפיור שהכריח את מיכלאנג'לו לצייר את תקרת
הקפלה הסיקסטינית לא היינו עדים לכשרונו העצום בתחום זה ועדים לחיבור המסורתי המתמשך של האדריכלות עם תחומי הציור והפיסול.
היצירה האדריכלית עד לסוף המאה ה 19 עדיין הייתה מחוברת בטבורה לתחומי היצירה הפלסטית המסורתיים ורק בראשית המאה העשרים, לאור התפתחות התנועות המודרניות והכיוונים הפונקציונליים הטכניים והטכנולוגיים נתחדדה שאלת הקשר והמעמד של האדריכלות כתחום באמנות.

"Playing again with Mondrian"
Photo by Christine Lebrasseur's

בית שרודר: אדר' גריט טומס רייטוולד (1888-1964)

"בית שרודר" הנו בית מגורים קטן באוטרכט / הולנד, תוכנן ב 1924 ע"י אדריכל גריט ט. רייטוולד ונבנה בקיר משותף לבניין מגורים טורי. בית זה תוכנן בהשראת סגנון "דה סטיל", סגנון ניאו פלסטיציסטי שצמח בתחילת המאה העשרים בהולנד.

"בית שרודר" / אוטרכט/ הולנד ( 1924)

קומפוזיציה באדום, צהוב וכחול, 1921

צייר פיט מונדריאן

סגנון "דה סטיל" שאף ליצירה מנותקת מכל הקשר של זמן, מקום, אובייקט או סובייקט, מעין אומנות אבסולטית וטהורה המשתמשת ליצירתה במרכיבי יסוד הכרחיים בלבד כגון וצורות ומישורי יסוד ( מאונך ומאוזן ) בלבד וצבעי יסוד (אדום, צהוב, כחול ו "א-צבע" לבן, שחור ואפור).

בית שרודר / אדר' גריט ט. רייטוולד 1924

קבוצת "דה סטיל" כללה ציירים, פסלים מעצבים ואדריכלים שהתרחקו מהגישה האינדיוידואלית (הסובייקטיבית), מההבעה האימפרסיוניסטית או האקספרסיוניסטית ודגלו באמנות אוניברסאלית, מופשטת אלמנטרית וגיאומטרית שהשפיעה על סגנונות רבים לאחריה לרבות על סגנון הבאוהאוס באדריכלות.

בתכנונו של "בית שרודר" מתעלם האדריכל גריט ט.רייטוולד כמעט כליל משיקולים אדריכליים קונקרטיים, העמיד את שאלת רלוונטיות הקשר שבין האמנות לאדריכלות כשאלת יסוד עיקרית ולהשפעת עבודתו במבחן המציאות והזמן מתייחס מאמרי זה.

האומנות הפלסטית משחר בריאתה מחפשת דרכים להבעה חזותית נטורליסטית, מחפשת להביע את נושאי היצירה בדייקנות מירבית, מחפשת כלים מתוחכמים להבעה אסתתית מפתחת תורות של צורה, צבע ואור, טכסטורה, פרופורציות, פרספקטיבה ועוד באמצעים דו ותלת מימדיים כשבמקביל האדריכלות מתעלה ונותנת במקביל גם מענה לצרכים גשמיים.

הקולוסוס" פרנצ'סקו גויה

פורטרט עצמי – רמברנט

שאלת מעמדה של האדריכלות כתחום ביצירה האמנותית אינה רלוונטית כלל לדורות קודמים, ידוע יחסו של מכלאנג'לו לציור כתחום נחות ביחס לפיסול ולאדריכלות ולולא כשרונו של רפאל שקרא תיגר על מעמדו של מכאלאנג'לו כגאון הדור ולולא התערבות האפיפיור שהכריח את מיכלאנג'לו לצייר את תקרת
הקפלה הסיקסטינית לא היינו עדים לכשרונו העצום בתחום זה ועדים לחיבור המסורתי המתמשך של האדריכלות עם תחומי הציור והפיסול.

הקפלה הסיסטינית / מכלאנג'לו אמצע המאה ה16

פרט ציור מתוך "יום הדין" שצייר מכלאנג'לו בתקרת הקפלה

היצירה האדריכלית עד לסוף המאה ה 19 עדיין הייתה מחוברת בטבורה לתחומי היצירה הפלסטית המסורתיים ורק בראשית המאה העשרים, לאור התפתחות התנועות המודרניות והכיוונים הפונקציונליים הטכניים והטכנולוגיים נתחדדה שאלת הקשר והמעמד של האדריכלות כתחום באמנות.

לגמרי באקראי גיליתי שב "בויקיפדיה" ( אנציקלופדיה חופשית באינטרנט) – האדריכלות אינה אומנות.

ידועה גם התפיסה העממית הרווחת בציבור ש "תפקידה של האדריכלות לתת מענה לרצונות וצרכי המשתמשים ותו לא" ואיך קרה שמאיגרא רמה בה משלה האדריכלות משחר היצירה האנושית באומנות, הגיעה בדורנו לתחתית הבור בו לאדריכלות אין מעמד אמנותי כלל וכלל.

במאמרי זה אסקור בהקשר זה את התמורות והתהליכים באדריכלות ובאמנות שלפני סגנון "דה סטיל" שהביאו לירידת קרנה של האדריכלות בעיני החברה והתרבות של שלהי המאה העשרים ( מצב שלימים, השתנה לראת סוף המאה העשרים מקצה לקצה ). אציג את שאלות היסוד בהתפתחות סגנון זה אשר "בית שרודר" מייצגן בקיצוניות ובהמשך אציג את תכונות היסוד של האדריכלות המייחדות אותה משאר האמנויות
ותכונותיה המשותפות לה ובהקשר זה את דעתי לרלוונטיות הקשר של האדריכלות למקורותיה האומנותיים.

הציירים פייט מונדריאן ותיאו ואן דוסברג הקימו את תנועת "דה סטיל" אליה הצטרף באותה תקופה גריט רייטוולד, אדריכל צעיר בראשית דרכו. לתנועה היה מגזין באותו שם שנשא את דברה והסביר את עקרונות הסגנון והדגים בו עבודות ויצירות.

פייט מונדריאן, צייר מוכשר מבית משכיל ומבוסס, לאחר שצייר תקופה מסויימת ציורים פיגורטיביים מרשימים, החל ביצירתו לעבור תהליך איטי ומובנה של הפשטה, תהליך שנמשך כ20 שנה ושיאו ב 1930ביצירתו המגובשת ביותר, קומפוזיציה באדום, כחול צהוב.

גריט תומס רייטוולד – Gerrit Thomas Rietveld

מעצב רהיטים ואדריכל, יליד 24 ליוני , 1888

אוטרכט, הולנד.

נפטר


באוטרכט, הולנד. 1964 June 26 בגיל76 .

עבודותיו הידועות ביותר, כיסא בכחול אדום ( 1917), בית שרודר (1924), כיסא "זיג זג" (1932) ואותה שנה החל בתכנון מוזיאון ואן גוך באמסטרדם .

ב 1911, בעודו לומד אדריכלות, מקים רייטוולד מפעל ריהוט. ב 1917 מעצב את האב טיפוס לכיסא בכחול אדום אך רק ב 1918 לאחר שנחשף לסגנון קבוצת "דה סטיל" הוא מגבש את צבעיו לפי עקרונות גישה זו.

ב 1919 רייטוולד מצטרף כחבר בקבוצת "דה סטיל", בשנה זו הוא גם מסיים את לימודי האדריכלות.

ב1924רייטוולד מתכנן את בית שרודר כשהוא מונחה ע"י צורות אסימטריות גיאומטריות בסיסיות.

ב1928, פורש רייטוולד מתנועת דה סטיל ובהמשך חובר לתנועת "באוהאוס".

בשנת 2000 , בית שרודר באוטרכט הוכרז ע"י אונסקו כאתר מורשת עולמית.

הכסא בכחול ואדום ובית שרודר שעיצב גריט רייטוולד הובילו לשינויי רדיקלי בתיאוריה של האדריכלות והביאו לנטית האדריכלות לעיצוב ניאו פלסיציסטי לעיצוב חופשי של חלל לשימוש מגוון משתנה ודינמי.

הכסא בכחול ואדום

כיסא בכחול אדום, סקיצה מבנית ופרט – גריט רייטוולד 1917/18

כיסא בכחול אדום, גריט רייטוולד 1918 הכיסא של רייטוולד בגרסתו המוקדמת 1917

בטרם אתעמק ב"בית שרודר" – יצירתו האדריכלית של אדריכל גריט רייטוולד הכרחי להבינה על רקע התמורות ותהליכי ההתפתחות של תנועת דה סטיל בכלל ושל פיט מונדריאן אביה הרוחני בפרט.

בראשית המאה העשרים, חלו תמורות רבות שהביאו לשינוי התפיסה הנטורליסטית באמנות לתפיסה בה האמנות נבחנת בערכים של מושגיות, הפשטה פירוק ובניה מחדש.

פיט קורנליוס מונדריאן ( 1872-1944 ) , ממיסדי תנועת דה סטיל , אביה הרוחני והיוצר הפעיל והידוע ביותר בה, עבר תהליך מובנה וברור מאוד בהתפתחות כאמן. מונדריאן החל בגישה נטורליסטית לצייר את הטבע בכישרון ודיוק רב

פורטרט עצמי / פיט מונדריאן 1900

תוך שהוא נשאב לדילמות שפתחו האימפרסיוניסטים ובמיוחד סיזן, פוסט אימפרסיוניסט שהשפיע רבות על התנועות המודרניסטיות של אותה תקופה כגון הקוביזם ותנועות האבסטרקט על גוניו.

פול סזאן, הר סן-ויקטואר, 1904-6

בתחילה מונדריאן צייר אובייקטים ונתן לנושאיו שם אך החל בהליך של פירוק והפשטת האובייקטים עד כדי יצירה של ציורים ללא אובייקט כלל, ציורים שניסו למצות את היסודות החזותיים לדרגתם המופשטת והאלמנטרית ביותר. בתחילה הצורות פורקו למבנים גיאומטריים עם אזכור כזה או אחר של מקורם אך לבסוף מונדריאן התנער מהקשר לאובייקט כלשהו או לדעה סובייקטיבית כזו או אחרת ועבר לצייר קומפוזיציות אותם קטלג במספור טכני בלבד.

פיאט מונדריאן Evolution Triptych
1911

ביצירה נכרת הבניה הגיאומטרית והגישה הסמבולית

מונדריאן, מגדל כנסיית דומבורג 1910/11

המקור והציור, גם כאן ניכר הצורך בפירוק והשארת רושם שטחי בלבד של המקור.

בציורי העצים של מונדריאן ניכר התהליך העקבי של פירוק צורות חזותיות מורכבות לכדי הפשטה מוחלטת ששיאה ביצירה קומפוזיציה באדום, כחול וצהוב משנת 1930.

מונדריאן 1909"העץ האדום"
מונדריאן 1912 "עץ התפוח"

מונדריאן
1912"העץ האפור"
.

העץ האדום האמיתי

מונדריאן "עץ"
. 1912

.

מונדריאן, "קומפוזיציה"
1914.
מונדריאן, קומפוזיציה באדום כחול צהוב 1930

תמורות אלו באו לידי ביטוי בכל תחומי היצירה ובין היתר גם באדריכלות ברם, להבדיל משאר תחומי היצירה האמנותית, האדריכלות התפתחה במשך עשורים רבים בוריאציות כאלו או אחרות של סגנון "מודרניסטי", סגנון שתחילתו הבטיח רבות משום שעסק בלב ליבם של שאלות אדריכליות קונקרטיות כגון אורגניות התכנון, פונקציונאליות, תכנון להמונים, תיעוש התכנון וכ"ו אך התשובות לשאלות אלו הובילו לרוב לפתרונות אורבניסטיים ותיאורטיים לאנשים חסרי זהות, פתרונות בהם האדם הפשוט, זה שיש לו גם צרכים מנטליים, לא מצא עצמו בהם. בסופה של המאה העשרים, הסגנון המודרני מצא עצמו מבודד מן האמנות תוך שהוא מותיר אחריו "פילי מורשת לבנים" רבים, מונומנטים זרים לסביבתם ולכל הקשר ערכי או תרבותי רלוונטי – כדוגמת העיר "ברזיליה" בברזיל שתוכננה ע"י האדריכלים אוסקר נימאייר ולוסיו קוסטה והוכרזה כאתר מורשת עולמית – העיר תוכננה בתפיסה מודרניסטית, התפרשה על פני שטחים עצומים עם כבישים רחבי ידיים תכנון שהגביל מאוד את הנגישות לחלקי העיר השונים לאוכלוסייתה הענייה של העיר ולכך היו השלכות חברתיות מרחיקות לכת שפגעו באיכות חיי התושבים בעיר ( אגב, לאדריכל אוסקר נימייר יד ורגל גם בתכנון מגדל אשכול , "פיל לבן" ידוע בחיפה שתוכנן ע"י פרופ' שלמה גלעד לפי תכנית אב שהגה בשיתוף עם אדר' נימייר ) .

"העיר הלבנה" בשיאה – כיכר צינה ת"א המקורית כיכר "קינטית" של אש ומים / יעקב אגם

גם העיר ת"א שסובלת רבות מהתרבות האוניברסלית הזרה שיובאה אליה בהשפעת המודרניזם בכלל והבאוהאוס בפרט, הזדקנה מאוד ולא מצליחה להתחדש, השפעת הבאו האוס ניכרת בה בכל וככזו הוכרזה גם היא לאחרונה כאתר מורשת עולמית .

"בית שרודר" עומד כמוצג אדריכלי, מנותק מכל הקשר סביבתי או מנטלי ומעמיד את שאלות היסוד בהם עסקו אמני קבוצת "דה סטיל" במבחן התקופה והמציאות.

בית שרודר / אוטרכט, הולנד / גריט רייטוולד 1924

ל"בית שרודר" חלק לא מבוטל בהשפעה על כיווני היצירה האדריכלית של אותה תקופה והבאות אחריה כדוגמת ה"באוהאוס", השאלות הכנות שבהן עסק אדריכל גריט רייטוולד בתכנונו של בית שרודר, דווקא משום כנותם וחופשיותם כיאה לאמנות חוקרת את נושאיה, בודדו בסופו של דבר את האדריכלות ממעמדה כ"אם האמנויות" . בטויין האדריכלי המופשט, הגיאומטרי והאלמנטרי בידל אותה מתחומי האמנות הפלסטית ששינתה כעבור זמן קצר את כיוונה בעוד האדריכלות המשיכה לצעוד בנתיב המודרניזם והאבסטרקט האלמנטרי כדי עשורים שלמים ובכך התרחקה מלב ההמון ומערכיו והפכה עצמה ללא רלונטית לאמנות בת זמנה ( הקוביזם למשל נמשך שנים בודדות ואפילו מונדריאן "העקשן", זה שפירק את תנועת "דה סטיל על רקע ויכוח אם לצרף את הקו האלכסון ליסודותיה החזותיים, אפילו הוא החל לאחר 1930 לבנות נושאים באמצעות כליו המופשטים ואף חזר בערוב ימיו לתת ליצירותיו שמות כגון "בוגי ווגי ברודוויי" ועוד).

מונדריאן, "בוגי ווגי ברודווי" 1942.

כעת אתייחס ל"בית שרודר" – יצירתו האדריכלית של אדריכל גריט רייטוולד

בית שרודר

מיקום: אוטרכט / הולנד

תוכנן ב 1924 – 1925

בית מקורות ועמודי מתכת, עץ ובטון.

ממוקם ברובע מגורים

עוצב בסגנון "דה סטיל" סגנון מודרני מוקדם, קופוזיציה של מישורים אבסטרקטיים עם גגות ומרפסות שטוחים.

בית שרודר, אדר' גריט רייטוולד 1924/25 אוטרכט הולנד

גריט רייטוולד תכנן את הבית בשיתוף עם מזמין העבודה, הבית עוצב ברוח ציוריו של מונדריאן כשהוא מהווה מעין "רהיט" גדול מימדים שהפך לבית. מעין רהיט מודולרי שחללו העליון יכל להשתנות מחלל גדול אחד לסדרת חללים קטנים ויחד עם חלונותיו הניצבים מחזקים את התיאוריה הניאופלסיציסטי.

ע24בספר:

David Dunster. Key Buildings of the Twentieth Century Volume 1: Houses 1900-1944.

אומר רייטוולד "
האתר היה נטוש, פעם היה חווה קטנה ולימים קירותיו הנטושים הפכו למשתנה ציבורית, מקום עזוב ודווקא ככזה אמרנו שזה נכון לבנות את בית שרודר דווקא כאן, ונהפוך את המקום העזוב למקום עם נוכחות משלו…ומטרתי כתמיד היתה לתת לחלל לא מוגדר משמעות ייחודית לו".

ע 52., ע 73.בספר:—Gerrit Rietveld. from Paul Overy, Lenneke BŸller, Frank den Oudsten, Bertus Mulder. The Rietveld Schroder House.

אומר ריטוולד : "
לא מנענו סגנונות קודמים משום שהיו מכוערים או משום שלא יכלנו לשחזר אותם אלא משום שזמננו אנו מבקשים צורות מוצהרות משלהם. היה קשה מאוד להגיע לזאת לנוכח אילוצי הבניין וזו גם הסיבה שהעיצוב הפנימי של של חלל הקומה התחתונה הנו שמרני יחסית הכוונה עם קירות קונונציונאליים קבועים אבל למעלה, פשוט קראנו לזאת עליית גג, גלריה ושם תכננו את הבית שרצינו".

"בית שרודר" תוכנן ברוח המופשט הגיאומטרי האלמנטרי של קבוצת "דה סטיל", מרכיבי מעטפת הבניין בנויים משטחים עצמאיים שלא נפגשים זה בזה, מנותקים זה מזה, השטחים צבועים בצבעי יסוד ובינהם קוים אנכיים ואופקיים בא-צבע לבן אפור ושחור, החללים גמישים וקושרים את המרחב הפנימי והחיצוני ובקומתו העליונה מאפשרים חלוקה דינמית של חללים.

בית שרודר, חלל קומה עליונה מרפסת קומה עליונה

* תכונות היסוד של האדריכלות המייחדות אותה משאר האמנויות ותכונותיה המשותפות לה

לאחר שראינו בכשלונה של תנועת "דה סטיל" למסד תפיסת עולם ערכית אלמנטרית לפיה תיווצר היצירה האמנותית בכלל והיצירה האדריכלית בפרט כשלון הניכר במיעוט היצירות האדריכליות שנוצרו בהשפעתה ובפרט בשל כשלונה של היצירה בית שרודר הנושאת את הדגל של סגנון זה, בית הניצב עירום בודד וגלמוד כאמור מנותק מכל הקשר אדריכלי או סביבתי, לאחר שראינו בכך לא נותר אלא לתהות מה תכונות היסוד של האדריכלות המייחדות אותה משאר האמנויות ומה תכונותיה המשותפות לה וכיצד זה שדווקא בצל המהפכה הטכנולוגית, התעשייתית והקונספטואלית לא הצליחה האדריכלות בראשית המאה להתרומם מעבר לשלביה התיאורטיים למחוזות הומניים טבעיים ומקובלים.

בפתח דבר לספר בחללה של אדריכלות מאת פרופסור ברונו צבי, כותב פרופסור מ.מ. בובר :

" עיקרה של אדריכלות אינה אלא כעין הומניזציה של החלל. האדם הקדמוני היה הופך וחוזר והופך את החלל האכזר והאיום ונותן בו רוח ידידות על ידי בנינים, שבנה בו לעצמו ולאלים שלו: בתים, קוביות מוצקות ונועזות: לא חיקה את המערות שמצא סביבו, אלא בדה והעמיד קוביות שלא ראה כדוגמתן, יצירי רוח האדם היו, בניניו היו. ומי שייתן דעתו על בנייה קדמונית יראה שאין בקתת טיט אחת דומה לחברתה".

בכך פתח מ. בובר את דבריו ובמילים אלו החצובות בסלע לא נותר אלא להבין את כשלון תנועת "דה סטיל" והרעיונות שבאמתחתה. המושגים: "הומניזציה של החלל", "רוח ידידות"
ו"יצירה שאינה דומה לחברתה" הם בבחינת עיסוק בחומר האסור, האמנות של ראשית המאה, הקוביזם, האבסטרקט ושאר הסגנונות של המודרניזם המתהווה ראו בסובייקט חטא קדמון ואף את האובייקט הפשיטו מהקשרו – מונדריאן קרא ליצירותיו בתחילה בשמות העצמים אותם צייר, עץ, כנסייה אך עם בשלות סגנון "דה סטיל" ועקרונותיו, ציוריו קבלו חזות ושם אנונימי כדוגמת " קומפוזיציה מס' 2 בכחול אדום צהוב "

עוד מייחד פרופ' מ.בובר את האדריכלות ואומר:

" מכל האמנויות הפלסטיות, האדריכלות היא אב וראשון היא המבשרת את ביאת חברותיה לעולם ובילה הן חיות.." בכך חוזר פרופ' מ.בובר על גישתם של לא מעט מבקרי אדריכלות ואמנות כדוגמת פרופ' גומבריך ואחרים הרואים באדריכלות את אם האמנויות בשל תכונתה להביא לכדי יישום חומרי וגשמי של רעיונות מופשטים מושגיים ורוחניים שבלב עיסוקה של האמנות.

עוד ממשיך פרופ' מ.בובר לייחד את האדריכלות באומרו:

" מכל האמנויות הפלסטיות האדריכלות לבדה מוסיפה לעמוד בתוך המציאות הגמורה של חיי אדם בצוותא. ודבר זה כרוך בגופו של טבעה, שאינו כשל חברותיה, שהרי שלא כמותן אין היא עושה כתבנית עצמים שבחלל, אלא מפלשת היא את החלל עצמו וצרה בו צורה".

בהקדמה לספרו כותב פרופ' ברונו צבי :

"ספר זה תכליתו להראות שייחודה של האדריכלות הוא החלל, המקומות הריקים האצורים במבנים ובאיזורים העירוניים, שחללים אלו משקפים את חייה החברתיים של תקופה מסויימת, את אורח חייה ושאיפותיה ולסוף שבחללים אלו מתגלמת אישיותם היוצרת של האדריכלים".

אוסיף אומר, שהאדריכל בעמו יושב, ובאישיותו היוצרת טבועים אלפי שנות תרבות ויצירה בבחינת מחוזות ילדות ומקורות השראה ואלו בראייה רגישה ובוחנת של הקשר תרבותי, מנטלי ופונקציונלי ובנסיבות ובמגבלות השונות בהן נוצרת יצירתו האדריכלית הכנה לא יכל הוא לטעות אלא אם חיפש עבודה זרה או קרדום לחפור בו . כל חיפוש אחר תורה אוניברסאלית או רעיון גלובלי או עקרון קבוע סופו להציב את היצירה בעולם לא לה זרה ומנוכרת כדוגמת בית שרודר.

פרופ' ברונו צבי מתייחס בספרו לקשר שבין אדריכלות ואמנות ולתודעת האדריכלות בקרב ההמון:

" הקהל מגלה עניין בציור ובמוסיקה, בפיסול ובספרות אבל לא באדריכלות.." וממשיך:

" אולם חוסר התעניינותו של הקהל באדריכלות אין לראות בו גזירה משמיים, משהו הטבוע בטבעו של האדם או בטבעה של מלאכת הבינויי…" וממשיך:

" השכלתו של האדריכל בין זמננו מצטמצמת לעיתים קרובות מדי בפולמוס ובמחלוקת שאינם פוסקים . תוך מלחמתם נגד האקדמיזם המסלף והמחקה, הצהירו האדריכלים החדשים לא פעם, ואם גם שלא מדעת, כי אין להם עניין ביצירות המשובחות של העבר, ועל ידי כך ויתרו על ההזדמנות למצוא ביצירות אלה קו מנחה ומתווה דרך, שבלעדיו לא תוכל שום תנועה חלוצית להתפשט ולהיות לתרבות".

ממשיך פרופ' ברונו צבי באותו נושא ואומר:

" תפקידו של הדור השני לאדריכלים בני זמננו, לאחר שנתאחה הקרע הפסיכולוגי שנתהווה בשעת צמיחתה של התנועה הפונקציונאלית, הוא להשיב את הסדר התרבותי על כנו. עבר זמנה של ההתרברבות בחידושים חדשים לבקרים ובהצהרות על חלוציות מהפכנית, והגיעה שעתה של האדריכלות החדישה שתשלב עצמה בתוך כלל התרבות האדריכלית, ותציע קודם כל סקר בקורתי של אותה תרבות עצמה".

עוד ממשיך בעניין זה ואומר:

"אם המהנדסים מוסיפים לכתוב ספרי הסטוריה של האדריכלות, שאינם אלא ספרי תולדות הטכניקה של מבנים , כיצד נוכל לדרוש מן הקהל שיהה הולך ונוהה אחריהם?".

תכלית ספרו של פרופ' ברונו צבי להראות שייחודה של האדריכלות הוא החלל כאמור, אך מהוא וכמה מימדים לו? בעיסוק בשאלה זו מתייחס פרופ' ברונו צבי לתכונות המייחדות את האדריכלות, תכונות שלא ניתן להגבילן למשמעות צרה כזו או אחרת:

" ארבע החזיתות של בית, של כנסייה, או של ארמון, ויהיו יפות כפי שיהיו, אינן מהוות אלא את התיבה שבה אצור התכשיט האדריכלי…אפשר לה לתיבה שתהה בנוייה בנייה דקה ועדינה, שתהה עשויה מעשה פיסול נועז, שתהה חרורה ונקובה בטעם רב, שתהה כולה מלאכת מחשבת: אבל עם זאת אינה אלא תיבה". ומוסיף:

"אך כלום יעלה על דעת האדם להחליף את ערכה של התיבה בערכו של החפץ הכלול בה? בכל בניין ובניין המיכל הוא תיבת החומות, הכלול הוא החלל הפנימי.". ומוסיף:

כשנתגלת הפרספקטיבה, כלומר, הדרך לתאר תיאור גרפי את שלושת המימדים – גובה, עומק ורוחב – דומה היה להם לאמני המאה החמש עשרה, כי הנה מצאו לבסוף את ממדי האדריכלות ואף את הדרך לתארם" אך ממשיך ומסביר את כשלונם בכך שניסו להסתפק בכך וניכר היה הנסיון הגרוטסקי של ג'וטו לצייר רקעים אדריכליים בפרסקאות שלו.

"עם שפורטו ונוסחו חוקי הפרספקטיבה, דומה היה שהבעיה נפתרה: האדריכלות נאמר אז, יש לה מימדים: זו הדרך לכל אדם לצייר אותה. …המוני ציירים מלווים את המשרטטים ואת האדריכלים בהצגה פרספקטיבית של יצירות אדריכליות…בעשור האחרון של המאה התשע עשרה נתפס מקומם של המשרטטים ע"י הצלמים…ואולם דווקא בשעה שהכל נראה ברור מן הבחינה הבקורתית ומושלם מן הבחינה הטכנית, גילתה רוחו של האדם , כי מלבד שלושת ממדי הפרספקטיבה, קיים עוד מימד רביעי. זו היתה המהפיכה הקוביסטית בהשגת החלל, סמוך לפרוץ מלחמת העולם הראשונה… אותו צייר פריסאי משנת 1912 חשב מחשבה זו בקירוב: אני רואה ומצייר איזה עצם, תיבה למשל או שולחן. אני רואה מזוית מסויימת …או הרי זוית ראותי משתנית עם כל צעד ושעל, ובשביל להציג אותו עצם מכל זוית ראות חדשה עלי לתאר בכל פעם פרספקטיבה חדשה. ממשותו של העצם אינו מתמצה איפוא על ידי תיאורו בשלושת מימדי הפרספקטיבה: כדי ליתן את כל ממשותו, הייתי צריך לתאר מספר אינסופי של פרספקטיבות ממספר אינסופי של זויות ראות…יש איפוא יסוד נוסף על שלושת המימדים המסורתיים, והוא העתקתה בזו אחר זו של זווית הראות. באופן כזה נקרא הזמן בשם "המימד הרביעי"…הקוביסטים השתלטו על המימד הרביעיבבחינת צופה שאינו נדרש להשתתפות פיסית:

"ואילו באדריכלות התופעה שונה כולה, היא קונקרטית: כאן האדם הנע בפנים הבניין וחוקר אותו מזויות ראות שונות בזו אחר זו, הוא הוא, אם אפשר לומר כך, המחולל את המימד הרביעי והמקנה לחלל את ממשותו הגמורה" מבחין פרופ' ברונו צבי בין המימד הרביעי כמגדיר את הנפח האדריכלי ולא את החלל עצמו שאותו מחולל האדם החווה אותו.

אם כך שואל "כמה מימדים יש לאותו "ריק" אדריכלי, הוא החלל? חמיש, עשרה, אוליי מס' אינסופי. אבל לצורך ענייננו דיי אם נקבע , כי החלל אינו ניתן להגדרה במונחים של ממדי הציור והפיסול. הוא תופעה המתגשמת רק באדריכלות, ומשום כך קובע את סגולתה המיוחדת"

ממשיך ותוהה פרופ' ברונו צבי:

" … ואולם העיקר הוא לקבוע כי כל מה שאין בו חלל פנימי אינו אדריכלות". ..בחווייה של חלל, שציינו אותה כאופיינית לאדריכלות, אנו מתנסים לא רק בפנימו של הבניין אלא גם מחוצה לו, : בעיר, ברחובות ובכיכרות, במשעולים ובבוסתנים, באיצטדיונים ובגנים, ובקיצור בכל מקום ששם הגביל האדם מקומות ריקים, כלומר יצר חללים סגורים".

פרופ' ברונו צבי אינו נופל בפח הקונספציה ומוסיף:

"…לומר כי החלל הפנימי הוא מהותה של האדריכלות, אין פירושו בשום פנים שערכה של יצירה אדריכלית מתמצה כולו בערכה החללי. כל בניין ניכר בו ריבויי של ערכים : כלכליים, חברתיים, טכניים, פונקציואליים, אמנותיים, חלליים וקישוטיים….ואולם ממשותו של בניין היא תוצאה של כל הגורמים כולם והיסטוריה אמיתית אינה רשאית לפסוח אף לא על אחד מהם".

בגישתו מצדד פרופ' ברונו צבי בדעה כי האדריכלות אינ ה יכולה להתהוות או להתפרש בצורה אנכרוניסטית מנותקת מהקשרה החברתי, התרבותי, הכלכלי וכ"ו בכך היא אמנות על אשר לא רק שעוסקת בערכי האמנות אלא אף מיישמת אותם וחולקת אותם בחיים בצוותא, בחיי היום יום.

* רלוונטיות הקשר של של האדריכלות למקורותיה האומנותיים

בבית שרודר ניכרת הגישה האבסטרקטית המושלמת, גישה המנותקת משאלות אדריכליות קונקרטיות כדוגמת ההקשר המנטלי, , הפונקצויונלי הסביבתי והאורבני ואוליי בכך חטאה של גישה זו. בית שרודר עומד לעד כאתר מורשת עולמית אך ככזה עומד הוא זר ומנוכר באופן מוחלט לסביבתו ומזכיר בכך לא מעט מונומנטים מסגנונות אדריכליים מן המאה העשרים כדוגמת הבאו האוס שאין להם יד או רגל לתרבות או לסביבה בה נטעו ומעידים על עצמם ותו לא.

ואם כך, לגבי שאלת היסוד, מה יחס האדריכלות לאמנות, הם אחת היא והרי בבית שרודר ניכר כשלון הקשר בין האמנות לאדריכלות במובן שאדריכלות שינקה באופן ושלם וטהור מן האמנות מצאה עצמה מבודדת מערכים אדריכליים אין ספור, החל כאלו הנטועים בערכי הסביבה כאמור, אלו האורגניים או אלו הנובעים משיקולים אורבניים וכלה בשיקולי פונקציונאליות של חלל והתאמתו לרוח הזמן והתקופה וצרכי המשתמשים בו .

לדעתי, כשלונו של גריט רייטוולד בבית שרודר וכשלונם של לא מעט מהתפיסות המודרניסטיות הטכניות והיומרניות בפרספקטיבה של זמן, הנם בבחינת החריג המעיד על הכלל. המהפיכה המודרניסטית הפשוטה המופשטת והפשטנית היתה וחשוב שהיתה כפתח לראקציה שהובילה לסגנונות המדהימים, החיוניים והמורכבים של גאונים בני זמנו כדוגמת, פוסטר, גרי, קלטראווה ועוד, סגנונות הרואים במורכבות כערך וברגישות לסביבהוצרכיה ונסיבותיה כבסיס לאדריכלות פורה וייחודית, אדריכלות המעשירה את נופי הבריאה במונומנטים אדריכליים התורמים לה ונושאים את ערך האדם בגאון למולה – בתחילת המאה העשרים עשה זאת בהצלחה יתרה פרנק לוייד רייט באדריכלות רגישה מורכבת ואורגנית אך הדור שפירק ובנה טעה בחלקה הראשון של המאה העשרים ורק לימים בחלקה המאוחר של המאה העשרים קמו זרמים וסגנונות כדוגמת הדה קונסטרוקטיביזם, הפוסטמודרניזם ורבים אחרים והובילו את האדריכלות העכשוית לשיאים שלא ידענו דורות רבים – טכנולוגיה חומר ורוח חוברים יחד ליצירה אנושית מורכבת ועשירה ולולא המלחמות המשחרות להרוס כל חלקה טובה אפשר היה לאמר שהאדריכלות צועדת על דרך המלך להחזיר עטרה ליושנה, להחזיר את כתר נושאת דגל האמנות בבחינת "אם האומנויות" כהגדרת גומבריך או "אב וראשון" כדברי מ.בובר.

אדריכלות כנה ואמיתית, כזו העוסקת בשאלות של חומר ורוח בעומק וברגישות סופה אף שתחזיר את העם להכרה בחיוניות הפנמת ערכי האמנות ביצירה האדריכלית.

מקורות:

Sources on Schroder House

"The History of Interior Design", by John Pile, ArchitectureWeek No. 65, 2001.0905, pC1.1.

Francis D. K. Ching. Architecture: Form, Space, and Order. New York: Van Nostrand Reinhold, 1979. ISBN 0-442-21535-5. LC 79-18045. NA2760.C46. exterior perspective drawing, p43.   A nice graphic introduction to architectural ideas. Expanded 1996 edition available at Amazon.com

David Dunster. Key Buildings of the Twentieth Century, Volume 1: Houses, 1900-1944. New York: Rizzoli International Publications, 1985. ISBN 0-8478-0642-1. LC 85-42945. NA680.D86 1985v.1. discussion, p24.

Muriel Emanuel, ed. Contemporary Architects. New York: St. Martin's Press, 1980. ISBN 0-312-16635-4. p669-671.

Edward Ford. The Details of Modern Architecture. Cambridge, MA: The MIT Press, 1990. exterior photos, construction section/anonmetric details, p278-281.   Highly recommended for serious observers, and available at Amazon.com

Yetsuh Frank, University of Oregon. Slide from photographer's collection, January 1994. exterior eye level view photo.

Johnson Architectural Images. Copyrighted slides in the Artifice Collection.

Udo Kultermann. Architecture in the 20th Century. New York: Van Nostrand Reinhold, 1993. ISBN 0-442-00942-9. LC 92-26734. NA680.K7913 1993. exterior photo, f57, interior photo, f58, p62.

Byron Mikellides, ed. Architecture for People. New York: Holt, Rinehart and Winston, 1980. ISBN 0-03-057489-7. LC 79-48067. exterior photo and comment, f8, p51.

John Julius Norwich, ed. Great Architecture of the World. London: Mitchell Beazley Publishers, 1975. exterior photo showing context, p234. Reprint edition: Da Capo Press, April 1991. ISBN 0-3068-0436-0. — An accessible, inspiring and informative overview of world architecture, with lots of full-color cutaway drawings, and clear explanations. Available at Amazon.com

Paul Overy, Lenneke BŸller, Frank den Oudsten, Bertus Mulder. The Rietveld Schroder House. Houten, The Netherlands: De Haan/Unieboek B.V., 1988. ISBN 90-269-4373-3. NA1153.R5R5413 1988b. discussion, p52.

Dennis Sharp. A Visual History of Twentieth-Century Architecture. Greenwich, Connecticut: William Heinemann Ltd/Secker and Warburg Ltd, 1972. NA680.S52. plan drawing of ground floor, p75.

Kevin Matthews. The Great Buildings Collection on CD-ROM. Artifice, 2001. ISBN 0-9667098-4-5.— Available at Amazon.com

Web Resources

GreatBuildings Links

Google Web Search

Links on Schroder House

Schroder House at Archiplanet — Find, add, and edit info at the all-buildings collaboration

מקורות:

Sources on Gerrit Rietveld

Marijke Kuper, Ida Van Ziji. Gerrit Thomas Rietveld : The Complete Works 1888 1964.

Paul Overy. The Rietveld Schroder House.

Search the RIBA architecture library catalog for more references on Gerrit Rietveld

Web Resources

Links on Gerrit Rietveld

Red Blue Chair — A site in Denmark with an illustrated homage to the famous Rietveld object.

Gerrit Rietveld at Archiplanet — Find, add, and edit info at the all-buildings collaboration

http://www.GreatBuildings.com/architects/Gerrit_Rietveld.html

GreatBuildings Page

Archiplanet Page

Schroder House

Great Buildings

Search  Advanced  Buildings  Architects  Types  Places  3D Models  Pix  Archiplanet   ArchitectureWeek

להפעלת מצגת לחץ כאן!