זכות יוצרים וזכות מוסרית באדריכלות


רישום מאת דוד כהן סקאלי, אחד מסדרת רישומים ששימשו מקור השראה לתכנון בית ספר לאדריכלות בנגב.

זכות יוצרים וזכות מוסרית באדריכלות- כולל החוק החדש התשס"ח 2007

מאת: דוד כהן סקאלי / דצמבר 2007

© כל הזכויות שמורות לדוד כהן סקאלי

אוקטובר 2009


סקיצה רעיונית לבית במבועים / תכנון אדריכלי ורישום – דוד כהן סקאלי©


חזית הבית במבועים / תכנון אדריכלי ורישום – דוד כהן סקאלי©

הבהרות:

* בתיזה זו משולבים סקיצות, רישומים, הדמיות, שרטוטים תמונות וכ"ו פרי יצירתו של דוד כהן סקאלי

כל הזכויות לתיזה וליצירות המוצגות בה שייכות לדוד כהן סקאלי בלבד

אין להעתיק, לצלם, לפרסם, או לעשות בהם כל שימוש אחר ללא אישור היוצר בכתב.

* הכותב אינו משפטן, עו"ד וכיו"ב – המסמך נכתב כעבודת מחקר אישית בשל חשיבות הנושא וכתיזה לצרכים אקדמאים בלבד, אין להסתמך על הכתוב בכל צורה שהיא ורצויי להשען בעניין זה על מומחים מתחום המשפט.

תוכן הענינים:

1. הקדמה

2. זכות יוצרים וזכות מוסרית – מקור החוק והחוק החדש

החוק האנגלי
א.

ב. החוק החדש

חלק א' – החוק "הישן".

3. זכות היוצרים לפי החוק "הישן"

א. הזכות המוסרית- החלק האישי

זכות היוצרים – החלק הכלכלי
ב.

ג. קניין גשמי – רישום מדגם, נכסים וכ"ו

ד. קניין רוחני – הקניין תעשייתי והקניין האינטלקטואלי

ה. "שימוש הוגן"

ו. נטל ההוכחה

ז. הגנה על רעיון / פטנט

ח. "אמנת ברן"

ט. הגנה על שרטוטים ותכניות והגנה על המבנה עצמו.

י. מהי "הפרה"

4."מעשה אמן אדריכלי"

- מקס לב נגד המשביר המרכזי 1960
א. מהי יצירה הזכאית להגנה

ב. מהי יצירה מקורית

ג. זכות היוצרים – אגד של זכויות
ד. יצירה מוגנת ומעשה אמן אדריכלי

ה. הבעלות על זכות היוצרים

ו. יצירה משותפת


5. תכנון אדריכלי במבנה קיים

א. העברת זכויות

ב. שמירת זכויות

6. הפרה של זכות יוצרים

א. נטילת חלק "מהותי" של היצירה

ב. הפרה ישירה, העתקה / פרסום

7. התקשרות עם מזמין / עובד שכיר / קבלן משנה

א. עובד שכיר

ב. עובד שהנו קבלן משנה

8. סעדים

א. מי בעל זכות לתבוע

ב. תרופות אזרחיות -סעדים

9. פיצויים

א. קביעת ערך היצירה והפחתת ערכה

ב. פגיעה ביכולת הפקת רווח

ג. המרה

ד.פיצויי סטטוטורי

10. הזכות המוסרית.

א. הפרדת סעדים

ב. מקור הזכות המוסרית

ג. פרשת עטיה והזכות להתנות על הזכות המוסרית

חלק ב' – "החוק החדש"

11. עקרי החוק החדש

12. אחרית דבר
13. בבליוגרפיה.

הקדמה

שמירת "זכויות היוצרים והזכות המוסרית" ליוצרים מתחומי היצירה השונים בכלל ולאדריכלים בפרט, הנה בעלת חשיבות מכרעת מבחינות רבות .

לא אחת נתקלים המתכננים במצבים בהם הם נדרשים לבצע שינויים כאלו או אחרים בתכניות האדריכליות או במהלך הביצוע , שינויים הפוגעים
במהות ובשלמות היצירה כמו גם בשמם הטוב . המזמין במצבים כאלו נוטה לרב לבצע את השינויים למרות ההתנגדות ולאדריכלים לא נותר אלא לבקש את הסעד הקבוע בחוק.

בנושא זה רב הסתום על הנסתר בעיני היוצרים, לקוחותיהם ואפילו בעיני המערכת המשפטית עצמה. החוק מורכב מסועף, בעל השלכות רבות בכל קנה מדה, חוצה גבולות ואף כרוך באמנות בינלאומיות. במערכת היחסים והאינטרסים בה מתקיימת היצירה האדריכלית מעורבים גורמים רבים לעיתים אף בעלי אינטרסים מנוגדים ומאחר ומדובר בד"כ גם בתקציבי ענק כמעט תמיד, ערכה האמנותי של היצירה נדחק לקרן זוית כשיקול מופשט ומשני ובכך יוצאים ערכי היצירה, ערכי התרבות לדורות וערכי האדריכל היוצר נפגעים.

האדריכלות מאז ומעולם עסקה בגשמי וברוחני כאחד וההגמוניה שלה כ"אם האמנויות" כדברי א.ה. גומבריך או "אב וראשון" כדברי פרופ' מ.מ.בובר היתה ברורה מאליה בשל היותה עוסקת לא רק בפתרון בעיות החומר, אלא גם ביצירה רוחנית עשירה. לא במקרה, גם בראי החוק מוגדרת האדריכלות כ"קניין רוחני" ומוגדרת כך ב"אמנת ברן" לפי אותן אמות מדה בה מוגנת יצירה ציורית, ספרותית וכ"ו ( אמנת ברן – אמנה המגנה על זכויות היוצרים והקניין הרוחני והמוסרי וחתומים עליה כמעט כל מדינות העולם הנאור ).

ובכל זאת, במהלך המאה העשרים ואף בדורנו חלה נסיגה עצומה בתפיסתה של האדריכלות כתחום יצירה משמעותי באמנות, נסיגה שנוצרה על רקע התפתחות הסגנון המודרניסטי ושלוחותיו ולפיו האדריכלות הנה תחום העוסק בפתרון בעיות השעה, בעיות הנדסיות, פונקציונאליות, טכניות, טכנולוגיות, חברתיות, סוציאליות אורבאניות וכ"ו ומקום האמנות שבאדריכלות נדחק לקרן זוית.

אמנם, עם ירידת קרנה של התפיסה המודרניסטית ודעיכת השפעתו של הסגנון הבינלאומי, המגמה של האדריכלות להתרחק ממקורותיה האמנותיים קבלה תפנית חיובית לקראת סוף המאה העשרים.

גאוני דור כדוגמת זהה חדיד, באק מיניסטר פולר, פיליפ ג'ונסון, נורמן פוסטר, פרנק גרי, טדאו אנדו, איי אם פיי, רנצו פיאנו, קלטראווה ורבים אחרים וטובים, אדריכלים מדהימים בהישגיהם האדריכליים והאמנותיים, אדריכלים כדוגמתם הנם הסיבה העיקרית לכך שרק הציבור העממי עדיין מנותק ואדיש לערכה האמנותי של האדריכלות ואילו הציבור המשכיל והקוסמופוליטי, זה היושב מן הסתם בעמדות מפתח בתחום התכנון הציבורי, ציבור זה מכיר בערכי האדריכלות כאמנות ומבטא את הערכתו בתחרויות ובמונומנטים אדריכליים רבים שקמים מידי יום ובכך תורם להחזרת האדריכלות למקומה הטבעי כתחום בולט באמנות ותחום המשקף נאמנה את המסורת והתרבות בה נוצר.

לחוק העוסק בזכויות היוצרים והזכות המוסרית השלכות רבות על תהליכי היצירה, על שימור ערכיה, ועל שמירת האינטרסים של החברה בכלל ושל יוצריה בפרט. חשיבות חברתית ותרבותית מכרעת וקריטית יש לנושא זה שכן במדה והחברה לא תגן על זכויות יוצרי האמנות ותהיה היא פרוצה להעתקה, שינויי וגניבת דעת, הרי בכך יעלם הרצון והעניין של היוצרים ליצור ולחדש שכן יצירתם תהה פרוצה לכל ולא תביא להם כל הישג חומרי או ערכי ואף לא יראו בתפקידם כל אחריות לייצג את ערכי תקופתם לדורות. בחברה כזו בה אין חדשנות, אין יצירה ואף אין בה השתקפות של ערכיה אם לצורך מחקר והתפתחות ואם לתיעוד היסטורי וגיבוש זהותה וערכיה כעם ואומה , בחברה כזובה נותרו שיקלי תועלת חומרית בלבד, בחברה כזו תחול הדרדרות ערכית ותרבותית שתבטל את ייחודה וזהותה ותביא לבסוף להתפרקותה לעד.

סוגיות רבות ושונות עולות בהתייחס לנושא זה.

חשוב לדעת להבחין מתי המזמין עבר את הגבול והפר את זכות היוצרים ו/או זכותם המוסרית של המתכננים ומה הם הסעדים והתרופות העומדים לרשותם כדי לאכוף עליו את זכויות אלו ולקבל את הפצוי המגיע להם עקב כך.

חשוב לדעת במה נבדלת היצירה האדריכלית משאר תחומי היצירה בהקשר זה ומה הזכויות והחובות של הגורמים המעורבים בתהליכי יצירתה.

חשוב להבין את מקור החוק, נוסח החוק הפרשנות לחוק ואת השלכותיהן של פסיקות משמעותיות שנתנו בתחום בדוגמאות מתחומי יצירה שונים בכלל ומתחום האדריכלות בפרט.

חשוב להבין את השפעת ההתפתחות הטכנולוגית והתכנון הממוחשב בתהליכי היצירה והשלכותיהן על חוק זה מדוגמאות בארץ ובעולם.

וחשוב גם להבין את השלכות החוק בנושאים איזוטריים יותר כדוגמת יחסי אדריכל ועובדיו, יחסיו מול הלקוח, יחסו למבצעים ועוד.

 

מאחר ותחום הידע העוסק בזכויות היוצרים והזכות המוסרית באדריכלות כאמור אינו נחלת הכלל ומאחר ובחוק יש סעדים היכולים לחזק את ידי האדריכלים היוצרים בתחום בשמירה שלמות יצירתם, על ערכיה האמנותיים של יצירתם ובשמירה עליה מפני העתקה, שינויי או פגיעה בשמם כיוצריה, בחרתי בנושא זה כנושא ראוי וחשוב לעיון ומחקר ובהמשך להעבירו לידיעת העוסקים בו לשימושם במאבקם היום יומי לשימור ערכי האמנות שביצירתם האדריכלית לדורות.

2. מקור החוק וחוק החדש

חוק זכויות היוצרים שחל בארץ עד לכניסת החוק החדש לתוקף ( במחצית 2008 ) הינו חוק אנגלי משנת 1911 חוק מנדטורי ישן שיובא לארץ מאנגליה כחלק מהמנדט הבריטי וכמו יין ישן וטוב הוא נתן פתרונות לסוגיות שאיש לא חלם באותה תקופה לתת להם מענה. על המדוכה של הכנת חוק זכויות יוצרים חדש, יושבו משפטנים שנים רבות ובשעה טובה ביום שני, 19.11.2007, התקבל, שניה בקריאה שניה ושלישית בכנסת החוק החדש "חוק זכות יוצרים התשס"ח 2007".

החוק הישראלי נובע מהחוק האנגלי – תאונה היסטורית שהנחילה לנו את המנדט הבריטי ואת
"
Common Law" ה

שהוא גוף הפסיקה של היודיקטורה האנגלית שנוצר כתוצאה ממאות שנים של פסיקה שעל פיה נחקקו חוקי זכויות היוצרים האנגליים, לרבות חוק זכות היוצרים מ 1911 .

גוף הפסיקה האנגלית המתיחס לחוק זה, משמש כלי פרשני גם בבתי המשפט בארץ .
גם הדין האמריקני בתחום זה מקורו ביודיקטורה האנגלית, בתי המשפט בישראל נוטים ללמוד ולהקיש גם ממנו לגבי סוגיות שטרם נדונו אצלנו.

-
Common Law" לעומת ה -

של היודיקטורה האנגלו-אמריקנית העוסקת יותר באספקט הכלכלי של זכות היוצרים, ניצבת היודיקטורה הקונטיננטלית של מרכז אירופה – גרמניה וצרפת העוסקת באספקטים האישיים והמוסריים של היוצר. העובדה שבחוק מ1911 אין אזכור של הזכות המוסרית רק מעידה על האורינטציה הכלכלית של החוק האנגלי ובעקבותיו של החוק בישראל . הזכות המוסרית נחקקה מאוחר יותר רק כתיקון בפקודת זכויות יוצרים .

"חוק זכות יוצרים התשס"ח 2007" – החוק החדש כאמור אושר בכנסת באמצע נובמבר 2007 , ייכנס לתוקף באמצע 2008 ועל כן בחרתי להתייחס בדבריי גם לחוק החדש על מרכיביו והשלכותיו.

החוק החדש מבטל את החוק המנדטורי מ1911 אך תשתית הפסיקה, פקודת זכויות יוצרים ותיקונים שונים חלים עדיין בשינויים כאלו או אחרים ומאחר ובמקרים מסויימים יצירות אדריכליות נופלות בין הכסאות מבחינת חלות החוק והסעדים בחרתי לתאר את הנושא בהקשריו הרחבים כפי שהיה טרם החוק החדש ולבסוף כפי שהדברים צפויים לחול אחרי כניסתו לתוקף בהקשר האדריכלי בעיקר. מכיוון שאינני משפטן בחרתי שלא להתייחס לתחומים האפורים שבין 2 החוקים – הישן והחדש ועל כן אני ממליץ לאדריכלים, יוצרים וכל מי שנושאים אלו קרובים לליבו להתייעץ עם משפטנים מומחים ומנוסים בכל עניין הנוגע לזכות היוצרים ולזכות המוסרית ולא להסתמך על כתב זה אלא לצורך הכרה ראשונית ושטחית בלבד של הנושא שכן כל השכלתי בתחום נובעת אלא מתוך לימוד עצמי של הנושא כתחום עניין בעל חשיבות מכרעת למי ששלמות היצירה האדריכלית ושמירת אופיה האמנותי קרוב לליבו.

3. זכות היוצרים לפי החוק "הישן"

לדיני זכות יוצרים יש שני חלקים המוכרים כיום בחוק הישראלי :
זכות היוצרים – החלק הכלכלי , והזכות המוסרית – החלק האישי


א. הזכות המוסרית- החלק האישי

באשר לזכות המוסרית- החלק האישי -קיים ויכוח משפטי באים ניתן כלל לוותר על זכות זו, כמו למשל למחוק את שמו של פיקסו מתמונתו ולהציגה בשם אחר, או לשנות קטע ממנה כפי שיראה לנכון הבעלים של התמונה. החוק הקונטיננטלי מתייחס לכך ברמה של אי מוסריות, כלומר הציבור צריך לדעת מיהו היוצר ולתת ליצירה כבוד כיצירה אינטלקטואלית שיוצרה זכאי לכך שתשאר כפי שיצר אותה – כפרי רוחו – כקניינו הרוחני .


אדריכלות הבניין ועיצוב הפנים בבניין זה תוכננו ע"י:

" דוד כהן סקאלי – אדריכלות ועיצוב פנים "
אתר:
habniya.co.il/scaly
, דוא"ל:
scaly@013.net
טל' (דוד): 050-5836800

© כל הזכויות שמורות למתכנן – אוקטובר 2009.

ב. זכות היוצרים – החלק הכלכלי

באשר ל זכות היוצרים -החלק הכלכלי, חלק זה נתון למשא ומתן, להסכמות, להבהרות וכל מה שרשום בחוזים הקשורים בכך הוא לפי אומד דעתם של הצדדים . ניתן לוותר על הזכויות הכלכליות שביצירה, דהיינו ניתן יהיה להעתיק, לצלם וכ"ו את התכנית, אך עדיין אין משמעות הדבר שניתן לשנות את היצירה שכן זכות זו הינה חלק מהזכות המוסרית והיא הזכות שהיצירה תישא את שמו של יוצרה ותשאר כפי שיצר אותה .

הסוגיה של אדריכל עטייה בהקשר עם פרוייקט השלום בתל אביב למשל היא בדיוק הסוגייה העוסקת בשני האספקטים והדברים היו בערך כך: עפ"י טענתו המרכזית של היזם, האדריכל קיבל כסף בעבור שרותיו ובעבור ביצוע שינויים בתכניות ובכך ויתר על זכותו המוסרית וזכותו של היזם לפיכך לעשות ביצירה כל שינויי העולה בדעתו. בית המשפט העליון לא נכנס לעובי הקורה בעניין זה עד שנדרש לכך בעקבות תביעתו של אדריכל עטייה שהעלה את השאלה באים ניתן כלל לוותר על הזכות המוסרית. שאלה זו כמובן מאוד משמעותית למקצוע האדריכלות, והדרך לפתרון סוגייה זו מצויי בהבנת סוגיית הזכות המוסרית כפי שיוסבר בהרחבה בהמשך .


ג. קניין גשמי – רישום מדגם, נכסים וכ"ו

ניתן להפריד בין יצירה אדריכלית לבין יצירה של מוצר, כרהיט למשל, הניתן להגן עליו בשיטה אפקטיבית יותר באמצעות רישום מדגם . רהיט חדשני או ייחודי מסוגו ניתן לרשום כמדגם אצל רשם המדגמים המקנה לו בכך הגנה של 15 שנה בפני העתקות עם כל הסעדים הדרושים כדי לאכוף זכות זו.

ד. קניין רוחני – הקניין תעשייתי והקניין האינטלקטואלי

הקניין הרוחני כפי שכבר הוזכר, נבדל מקניין גשמי או סתם קניין ,כמו קניין בחפצים או דברים גשמיים אחרים, בכך שהוא נמצא באינטלקט , בפיתוחים שאדם עושה מבחינה אינטלקטואלית .ספר מהווה דוגמה טובה לכך- ההבדל שבין הספר כחפץ כדבר גשמי לבין התוכן האינטלקטואלי שבו כדבר רוחני.

הקניין הרוחני מתחלק לתחום הקניין התעשייתי ( המצאות, פטנטים, מדגמים וכ"ו ) ולתחום הקניין האינטלקטואלי המוגדר כזכות יוצרים. ישנם יצירות מסוגים שונים כגון יצירות מוסיקליות, יצירות ספרותיות, דרמתיות , אודיו-ויזואליות, תוכנות, זכויות מבצעים, משדרים וכ"ו ובמסגרת זו נכללת היצירה האדריכלית המוגדרת כקניין רוחני-אינטלקטואלי.

לקניין הרוחני האינטלקטואלי -"INDUSTRIAL PROPERTY" ההבדל המרכזי בין הקניין
"INTELECTUAL PROPERTY"

הוא בצורך של רישום בראשון ובהעדר הצורך ברישום בשני.

הקניין הרוחני אינטלקטואלי מקנה ליוצר זכויות ללא כל צורך פורמלי ברישום
, גם אם במדינות מסויימות קיים צורך בצעדים פורמליים כלשהם, לצעדים אלו אין ערך קונסטיטוטיבי, דהיינו ערך מהותי היוצר את הזכות, אלא רק לצורך הוכחתי וכמובן גם אם לא בוצעו צעדים פורמליים אלו עדיין נותרת ליוצר הזכות לקניין אינטלקטואלי.

הבדל נוסף וחשוב הוא שלקניין הרוחני התעשיתי יש הגנה פוזיטיבית דהיינו-הראשון שהגיש בקשה לרישום פטנט מוציא את כל האחרים גם אם חשבו או יצרו את אותו הדבר, לעומת זאת ההגנה על זכות יוצרים נחשבת להגנה שלילית דהיינו שעקרון ההגנה הוא באיסור העתקה. בעיקרון אם קרה הדבר ויוצרים שונים יצרו יצירה זהה, לשניהם יש זכות יוצרים .

דוגמה לשוני שבין הקניין הרוחני לקניין הגשמי הינה למשל ספר שכתב מחבר מסויים, הספר הוא קניין של מי שקנה אותו, חפץ שמותר לו למכור אותו, להעבירו או להשמידו אולם אסור לו להעתיק אותו. בנקודה זו נפגש הקניין הגשמי בזה הרוחני .

ה. "שימוש הוגן"

בחוק יש מספר פטורים לגבי שימוש ביצירות כשהרקע לכך הוא שימוש הוגן ומטפל בבעיות הפרה של זכות יוצרים מבחינת היקף , איכות וכ"ו…דברים קשים מאוד להגדרה.

הפרת זכות יוצרים, היא נטילה של "חלק מהותי" מהיצירה המוגנת.

כיצד ניתן להגדיר נטילה של "חלק מהותי" מהיצירה ?! לפי נסיבות של היקף , של מידה, לפי אמת מידה של שופט, של מומחה שהעיד וכ"ו…שאלות נזילות מאוד שקשה להגדירם. למשל, אם מישהו העתיק קטע מיצירה, השאלה היא האים זה המוטיב המרכזי של היצירה , כלומר מה חשיבותו היחסית ביצירה ונבחנת גם השאלה לאיזה שימוש זה נלקח – להדגמה , להוראה וכ"ו …ולשם כך באו הפטורים האלה , כדי להבחין במידת השימוש ההוגן.

ו. נטל ההוכחה

בתביעות להפרת זכויות יוצרים, נשאלות לרוב שאלות כגון מי העתיק ממי, ונטל ההוכחה הוא על התובע היוצא ידי חובתו בראיות נסיבתיות , כלומר עליו להראות כי קיים דמיון כזה בין היצירות שלא ניתן לתת לו הסבר אלא בהעתקה ובנוסף עליו גם להוכיח שלמעתיק היתה נגישות ליצירה המועתקת.

בנוסף לזאת קיימת האפשרות שאכן היצירות נוצרו זהות ע"י אנשים שונים ואם יוכח שכך ,לכל אחד     מהם תעמוד זכות יוצרים בנפרד, תופעה שלא תיתכן בתחום התעשייתי שבו הראשון להרשם מוציא את השאר.

לגבי ריהוט קיימת האפשרות הנדירה שיראו בו יצירה מוגנת עפ"י זכות יוצרים וזה רק במקרה שיוכח שאינו רהיט שתוכנן לשכפול תעשייתי וכ"ו אלא נוצר מראש כיצירה אינטלקטואלית – אמנותית- כיצירת פיסול עצמאית ובכך ניתן יהיה להגן עליה בזכות יוצרים. בכל מקרה ניתן לרשום אותו כמדגם, אלא שאז נאבד את הגנת זכות יוצרים.

הכסא בכחול ואדום :

גריט רייטוולד 1917-1918 – תוכנן ברוח גישתה האמנותית של תנועת "דה סטיל" שנוסדה ע"י פיאט מונדריאן ותיאו ואן דוסברג – גריט רייטוולד (אדריכל) הצטרף לתנועה והיה לאחד מבכירי נושאי הדגל של עקרונותיה שעקריה יצירה מופשטת, אלמנטרית ושימוש בצורות יסוד וצבעי יסוד.



כיסא בכחול אדום, סקיצה מבנית ופרט

גריט רייטוולד 1917/18



כיסא בכחול אדום, גריט רייטוולד 1918 הכיסא של רייטוולד בגרסתו המוקדמת 1917

ז. הגנה על רעיון / פטנט

יש לשים לב כי רשם המדגמים אינו בודק מי הראשון שיצר את הרהיט ומשאיר את נטל ההוכחה לצדדים, לעומת זאת בהליך של רישום פטנט נערכת בדיקה מקיפה שהפטנט לא נרשם כבר בעבר.

רעיון אינו מוגן בזכות יוצרים אלא רק הגשמתו בפועל! לעומת זאת לפטנט יש הגנה רעיונית מסויימת בפטנט כאשר אתה רושם את המצאתך, אתה מגן על העיקרון ( עיקרון מכני או נוסחא מסויימת לתרופה וכ"ו…) ולאו דווקא על דבר ספציפי ומוחשי. בפטנט לרוב צריך לציין גם הצעה לביצוע ממשי. תוכנה מוכרת כיצירה ספרותית ומוגנת כקניין רוחני במסגרת זכות יוצרים.

השופט אליהו וינוגרד שהתמחה בנושא הקניין הרוחני קבע בת"א 331/85

פס"מ מ"ו (2), עמ' 410: interlego a/s ושות' נגדexin line bros s.a

"אני סבור שהמחוקק בכל דיני הקניין הרוחני , הביע את מגמתו לצמצם ככל האפשר את זכויות היוצרים השונים, רק באי רצון מעניק המחוקק הגנה ליוצר שכן המגמה הבסיסית של המחוקק היא שמה שאדם יצר או המציא, צריך להיות נחלת הכלל ולא מונופול של היוצר. אולם המחוקק הבין שכדי לדרבן את היוצרים להמציא, לחבר, לפתח, יש צורך בתמריץ וזה ניתן להם ע"י מונופול מוגבל המוענק להם בתנאי ובתום התקופה של המונופול יעמדו היצירה , הפטנט , המדגם לרשות הציבור שיהיה רשאי להשתמש בו ללא כל הגבלה"..

דהיינו עולם הקניין הרוחני אמור לחשוף בפני אנשים רעיונות ודברים חדשים, וכדי שאנשים ימציאו, ישקיעו ויפתחו הם זקוקים להגנה כלשהיא על מנת שיהיה בידם פרי מסויים שישמש כתמריץ לפתח ולהמציא. הדבר מתייחס כמובן גם לנושא זכויות יוצרים, הגיעו לידי תובנה שיש מידה של אי מוסריות כלפי אנשים המשקיעים הרבה מאוד בפיתוח וברגע שהיצירה נחשפת לציבור היא תועתק או שמישהו אחר יהפוך אותה לשלו.

אנו לא חיים בחלל ריק, לרוב – המצאותינו , הרעיונות והפתרונות שלנו ביצירות החדשות, נשענות על גבי המצאות ויצירות קודמות, נדבך ע"ג נידבך ובשילוב הדברים והוספת חדשים מתפתחת היצירה האנושית. הגלגל איפשר את המכונה וזו את המטוס וכך הלאה. חברות התרופות למשל משקיעות הון עתק בפיתוח ומובן שלו לא יכלו להגן על השקעתם לא היו נכנסים כלל לפיתוח.

ח. "אמנת ברן"

קיימות אמנות בין לאומיות להגנה על זכויות יוצרים, פטנטים וכ"ו , כאשר בכל מדינה המצטרפת לאמנה מאשררים את האמנה במידה כזו או אחרת וכל מדינה מבצעת התאמת חוקים בכדי לא לעמוד בסתירה לאמנה. האמנה הבסיסית והשלטת הנוגעת לזכות יוצרים היא אמנת ברן שישראל חברה בה מ 1953 (הנוסח האחרון המקובל
של האמנה הוא נוסח פריס מ 1971 ).

היוזמים הראשונים של אמנה זו היו מחברי יצירות ספרותיות ואמנותיות בינהם אגודה ספרותית שבראשה עמד הסופר הידוע ויקטור הוגו ואגודה ספרותית גרמנית נוספת שיזמו את הרעיון שצריך שיתוף פעולה בין לאומי בנושא הגנת זכויות כשהרעיון הבסיסי היה שיהיה שוויון של הגנות על זכויות היוצרים במדינות שונות מבלי שהדבר יצריך רישום או כל דרישה פורמלית אחרת.


האמנה נחתמה לראשונה בספטמבר 1886 ע"י המדינות צרפת גרמניה איטליה ואנגליה וכבר ניתן לראות כיצד התקבצו למסגרת אחת קטגוריות שונות כגון צרפת וגרמניה בעלי האוריינטציה הקונטיננטלית לעומת אנגליה עם ה האוריינטציה הכלכלית . באמנה זו נעשה השילוב של-

הזכות המוסרית האישית בזכות היוצרים – הזכות הכלכלית .
תוך זמן קצר התקבצו מדינות נוספות לאמנה כגון : בלגיה ,ספרד, שוויץ, הולנד, פורטוגל ואחרות, כיום חתומות על אמנה זו כ 84 מדינות ועד היום אף מדינה לא פרשה ממנה. ישראל הצטרפה כאמור ב 1953 וארה"ב רק ב 1989 (בעיקר משום שיש לה פורמליסטיקה מורכבת ברישום זכויות יוצרים). גם היום אם יוצר ישראלי מעוניין שישמרו לו זכויות היוצרים בארה"ב עליו לציין ע"ג היצירה את האות ©, את שם היוצר ושנת היצירה, ללא כל הכרח ברישום נוסף, למרות שבעלות נמוכה ניתן לרשום את היצירה בהליך האמריקאי המקובל.


בית אושר

 

אדריכלות ועיצוב פנים – דוד כהן סקאלי
© כל הזכויות שמורות לדוד כהן סקאלי 2008

ט. הגנה על שרטוטים ותכניות והגנה על המבנה עצמו.

ליצירה האדריכלית יש הגנה יחודית באמנה המחולקת לשני סוגי הגנות – האחת מתייחסת לשירטוטים ולתכניות והאחרת למבנה עצמו. אין הבחנה בחוק בין קוי דמות חיצוניים לבין פנימיים – אדריכלות חוץ ופנים נתפסים זהים מבחינה זו.

אמנת ברן קובעת בן היתר שיש צורך בהגנה על יצירות מסוגים שונים יצירות שירטוט, תרשימים, סקיצות, ציור,פיסול, אלוסטרציות ויצירות תלת מימדיות בתחומי גיאוגרפיה טופוגרפיה ואדריכלות וכולן מוגנות בין כיצירות אמנותיות ובין כיצירות ספרותיות לפי העניין
כאשר באמנת ברן אין כל הבחנה לגבי אדריכלות בין אים זו יצירה אמנותית או בין אם היא ספרותית אך מציינת כמובן ששתיהן ראויות להגנת החוק.


"בית הפסנתר"

אדריכלות ועיצוב פנים – דוד כהן סקאלי
© כל הזכויות שמורות לדוד כהן סקאלי 2007

בית הפסנתר הנו בית מגורים שנבנה בחדרה – תכנונו ייחודי בכך שהבית יוצר נוף לעצמו בשל היותו בסביבה צפופה ונעדרת נוף – הבית מפנה "גב" לשכנים ומתכנס לנוף בחצר פנימית – שלוחת גן טרופית חוצה את הבית באלכסון ומחלקת אותו ל 2 איזורים המחוברים בגשר מקורה המרחף מעל הבריכה הטרופית. הבית תוכנן בשילוב צורות חומרים וצבעים "קרים" וגיאומטריים ( בטון/ קובייה/גריד/אפור צדפה) עם צורות חומרים וצבעים "חמים" ואמורפיים באזורים הטבעיים בשלוחת הגן ( קירות אבן עקלתוניים בשלוחת הגן הטרופי).

החוק האנגלי מ 1911 שהוחל בישראל המנדטורית ב 1924 ( בתוקף עד לכניסת החוק החדש ) מתייחס גם אל ההגנה על השירטוטים ועל היצירה האדריכלית בנפרד.

סעיף 1 לחוק זכות יוצרים ( נכתב ב 1911 במקור באנגלית ותורגם לעברית ) קובע:

" בכפיפות להוראות חוק זה תהיה זכות יוצרים קיימת בכל מושבות המלך שחל עליהם, חוק זה למשך המועד הנזכר להלן לגבי כל יצירה מקורית ספרותית דרמתית מוזיקלית ואמנותית".

לפי הפסיקה למילה " מקורית" יש רק משמעות אחת והיא שהיצירה לא הועתקה ממישהו אחר לפיכך היצירה אינה צריכה להיות יוצאת דופן או בעלת חידוש מדהים בתחום האומנות אלא רק שאינה נובעת מאף אחד אחר אלא מעצמך.

בפסק דין אנגלי מ1916 נאמר בתרגום חופשי

university of london press ltd.- university :tutorial press ltd.(1916) 2 ch.601


" כל שנדרש מיוצר שלא להעתיק את היצירה אלא ליצור אותה מפרי רוחו. על היצירה להיות מפרי כשרונו, עבודתו וביטויו של היוצר כלומר שמקור היצירה הוא ביוצר ולא בזולתו "

וכפי שנאמר קודם אנו לא חיים בחלל ריק כך שגם כשיוצרים יצירה חדשה מאוסף של ציטוטים אדריכליים – פוסטמודרניזם למשל , גם היצירה החדשה ברת הגנה מבחינת זכויות יוצרים.

הקיצוניות השניה היא כאשר אדם מעתיק יצירה בדיוק כמו שהיא, ובין קיצוניות זו לבין אי העתקה מוחלטת יש הרבה מאוד שטח אפור שדורש פרשנות ונבחן בכל מקרה לגופו.


סקיצה פרספקטיבית – הצעת תכנון למוזיאון הנגב – ב"ש
תכנון: דוד כהן סקאלי

© כל הזכויות שמורות לדוד כהן סקאלי 2008

בתכנון המוזיאון הושם דגש על "כיבוד" העבר מבלי לבטל את ערכי זמננו זאת ע"י חידוש ושמירת העיצוב והמבנה של קירות המעטפת של המבנה לשימור כפי תוכנן במקור – "ניתוק" החלל הפנימי ( קירות פנים תקרות ורצפות) מקירות המעטפת כאשר הפנים מעוצב ומחולק בתפיסה עכשווית כיאה למוזיאון לאומנות מודרנית. אלמנט פנים ראויי לשימור בודד והודגש כמוקד פנימי .

י. מהי "הפרה"

יוצר רשאי ביצירתו להשתמש בחומרים של אחרים , בתנאי שאינו מפר את היצירות של אחרים, וב"הפרה" הכוונה , נטילת חלק מהותי של היצירה. "מהותי" לאו דוקא מבחינת כמות אלא יותר מבחינת איכות – הדבר שהוא המוטיב המרכזי של היצירה או דבר המסמל אותה - הפרשנות לעניין זה הינה"קאוזלית" דהיינו בכל מקרה לגופו, מומחים ופרשנויות משפטיות יקבעו בסופו של דבר מה הוא חלק "מהותי" ביצירה ומה לא.

4."מעשה אמן אדריכלי"

מקס לב נגד המשביר המרכזי
1960
-א.מהי יצירה הזכאית להגנה

בערעור אזרחי 448/60 מקס לב נגד המשביר המרכזי 1960" פ"ד טז 2 ,688 :

נקבע כי, כדי להחליט האם ישנה הפרה של זכות יוצרים, יש לבדוק ראשית האם היצירה זכאית להגנה ע"פי מבחני החוק. דהיינו ראשית יש להחליט האם בכלל זו יצירה השופט זילברג במשפט זה הגיע למסקנה שאי אפשר להגדיר את האמנות בכלל ואת האדריכלות בפרט "מכאן לא ניתן להגדיר האם זו יצירה.

ב. מהי יצירה מקורית

באותו משפט פוסק השופט אגרנט:


"המונח מקורי אין כוונתו כי הביטוי של הרעיון הנדון חייב להיות חדש או המצאתי ובודאי לא מהפכני כי אם די בכך כי הוא מפרי מחשבתו של בעל היצירה ואינו מהווה העתקה מיצירה אחרת, הזכות המוקנית לבעל היצירה, הזכות הבלעדית להעתיקה מחדש היא זכות בעד הכושר והעבודה המקוריים שהשקיע היוצר בהמחשת הרעיון , וזאת אפילו אם הרעיון הוא עצמו לא היה מקורי והוא שאב אותו מתוך מעיין הידיעות של אנשים אחרים שהם מומחים למקצוע ",

ועוד ממשיך ואומר:

" כפי שנרמז אינו שונה הדין האמור באשר ליצירה ארכיטקטונית. אין כל מניעה שיעשה שימוש ברעיון מאחרי הקו גם על ידי אמנים אחרים ובתנאי שדרך ביטויו בחומר לא יועתק. זאת אומרת מותר להעביר גם את הקו החדש לבניין אחר אך אסור שדרך שילובו באותו בניין, מהרושם הכללי שהבניין בעל הקו הזה יצור, יהיו זהים לשילוב ולאפקט הכללי של הבניין המקורי".


אחר כך עוד ממשיך ואומר:


"מוצא אני כי רק יצירה ארכיטקטונית שהיא בעלת רמה אמנותית ראויה להגנת החוק"

וממשיך:

"מכאן ועד למבחן המחייב שרק יצירה ארכיטקטונית שיש בה חידוש אמנותי כביר, המרחק רב "


ומוסיף :

" למה התכוונתי באומרי כי הוראת החוק דורשת שהיצירה הארכיטקטונית הנדונה תהיה בעלת רמה אמנותית, כונתי היתה ליצירה שהיא ממן היצירות הגורמות הנאה אסתתית ומשקפות את היפה, אלא שמודה אני כי גם הגדרה זו מעוררת קשיים על דרך החלתה ואינה מכילה מבחן שהוא מוחשי ומסויים די הצורך. עיקר הקושי נעוץ בעובדה כי בתחום השיפוט האסתתי ממלאה הרגשה סוביקטיבית תפקיד נכבד למדי"

וממשיך:

"הכרחי ליחס למחוקק את ההבנה שעה שקבע את ההגדרה של יצירה אמנות אדריכלית, שמן הנמנע לפחות ברוב המכריע של המקרים כי השופט ההדיוט ידון ויכריע בענינים מסוג זה על סמך הרגשתו והערכתו הסוביקטיבית שלו. המסקנה שמן הדין להסיק היא איפוא שכל אשר דרוש מן השופט להוציא משפט על אופיה האמנותי של היצירה הנדונה על סמך חוות דעתם וטעמם של מומחים לדבר שהם בעלי עמדה תוך הביאו בחשבון כי מטבע הדברים הוא שלא תמיד שוררת אחידות הדעות בתחום השיפוט האסתתי ולפיכך העובדה כי לעומת המומחים המחייבים את ערכה האמנותי של היצירה הארכ' ישנם אחרים השוללים אותה אינה בהכרח קובעת את הדין לרעת בעל היצירה, לשון אחר, איזו ההכרעה בשאלה איזו היא חוות דעת המומחים שיש לבחור בה נתונה לשיקול דעתו של השופט היושב לדין בערכאה הראשונה. ואיך מנחים את השופט איך לבחור, הנחיה זו היא אם השתכנע השופט על סמך חוות דעת המומחים שיש לה משקל כי הבניין הנדון או חלק מסויים ממנו משקף את שילוב המטרה התועלתית שלשמה נועד עם אפקט אסתתי בצורה מקורית כי אז חייב הוא לזכות את האדריכל התובע בהגנת החוק בגין אותו בניין או חלק , דהיינו אם בנוסף לפוקציונליות של המבנה יש חלק אסתתי אז ניתן להגן עליו מבחינת הזכויות".

ג. זכות היוצרים – אגד של זכויות

זכות היוצרים היא אגד של זכויות ומאפשרת מעשים שונים ומשונים ביצירות. ספר למשל – ניתן לתרגם – זו זכות יוצרים, ניתן להפיק יצירה דרמתית – זו זכות יוצרים, ניתן להפיק סדרה טלויזיונית – זו זכות יוצרים. יש אגד שלם של זכויות ביצירה וניתן לפצל או לתת רק חלק מהזכות כמו להגביל שימוש לתקופה מסויימת וכ"ו.

החוק יצר מציאות שזכות היוצרים ע"פי רוב היא של היוצר אלא אם הוסכם אחרת. על המזמין חלה חובת ההוכחה שזכות היוצרים היא שלו. לקוח המשלם עבור שרטוט מקבל אותו כמו שקיבל ספר – פיסית, הוא רשאי להעבירו למישהו אחר אך מותר לאחר לעיין בזה בלבד ואין לו כל זכות לעשות בזה כל שימוש אחר למעט השימושים שמאפשר לו האדריכל.

לבית המשפט מגוון של סעדים להעניק לבעל הזכויות ביצירה המוגנת, בהפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית, פקודת זכות יוצרים מכירה בהפרה של הזכות המוסרית כעוולת נזיקין דהיינו כעוולה שמחייבת פיצויי נזיקי כפי שקיים בפקודת הנזיקין עם כל הסעדים הנתונים בפקודה.

ד. יצירה מוגנת ומעשה אמן אדריכלי

החוק קובע מלכתחילה מה נחשב כיצירה מוגנת.

"יצירה מוגנת היא יצירה שיש בה מעשה אמן אדריכלי"


ולפי החוק , מי שהנו בעל היצירה מוגנת הנו היחיד שמותר לו לעשות בה מעשים למשל לבנות בניין מזה או לשכפל את השרטוטים או להעביר את זה למזמין אחר ושהוא יבנה ע"פי זה ואם משהו אחר עושה ביצירה מעשים שלא ברשיון הרי שהוא מפר את זכות היוצרים .

יש מספר יוצאים מן הכלל המוגדרים בחוק כ "טיפול הוגן" כמו למשל שימוש לצרכי לימוד, לעבודת מחקר וכ"ו אולם ברגע שהיצירה משמשת לצורך מסחרי, השימוש יוצא מגדר " טיפול הוגן " .

הגבלה מיוחדת המתייחסת לשירטוטים אדריכליים היא הגבלה מס' 3 (רומי) /1 קובעת כך:

" עשייתם או פירסומם של ציורים שירטוטים פיתוחים או צילומים של יצירת פיסול או מלאכת

אומנות, אם דברים אלה נמצאים באופן קבוע במקום או בבנין ציבורי, או עשייתם או פירסומים של ציורים שירטוטים פיתוחים או צילומים ) שאינם מסוג שירטוטים או תרשימים אדריכליים ( של כל יצירה אדריכלית אמנותית".

דהיינו אם למשל רושמים רישום של בניין קיים מותר לעשות שימוש ברישום אולם אסור לקחת שירטוטים או תכנית של אותו בניין ולעשות בהם שימוש שכן זה כבר אינו "טיפול הוגן" .


הבית בדוגית – תכנית גג

תכנון אדריכלי ועיצוב פנים: דוד כהן סקאלי
© כל הזכויות שמורות לדוד כהן סקאלי 2003


© כל הזכויות שמורות לדוד כהן סקאלי 2003

© כל הזכויות שמורות לדוד כהן סקאלי 2003


© כל הזכויות שמורות לדוד כהן סקאלי 2003

הבית בדוגית תוכנן כספירלה בנויה החודרת קוביית זכוכית עם סקיילייט במרכזה הניגוד בין הצורות ביטא את המאבק בין צורות חומרים ותכנים שאפיין תכנון זה

ה. הבעלות על זכות היוצרים

מיהו הבעלים של זכות היוצרים . סעיף 5 (1) לחוק קובע כך:

" ע"פי הוראות חוק זה יהא מחברה של יצירה הבעל הראשון של זכות היוצרים בה"

יש מספר חריגים לכך למשל: פיתוח צילום או תמונה או קלישאה ( לוח שממנו ניתן להדפיס שכפולים או הנגטיב של הצילום ) או העתקה מתמונה מקורית אחרת, אם אלה הוזמנו ע"י אדם אחר תמורת דבר בעל ערך בהתאם לאותה הזמנה הרי, אם אין הסכם הקובע את ההפך, יהיה האיש המזמין את הקלישאה או את ההעתקה המקורית האחרת הבעלים הראשון של זכות היוצרים אולם אלו הם חריגים שכן באדריכלות ההנחה היא שמי שתכנן – שרטט את התכניות הוא בעל זכות היוצרים אלא אם קיים הסכם מפורש שבו המתכנן מוותר למזמין על זכות היוצרים .

יש להזהר מאוד בעניין זה שכן משמעות הדבר כי המזמין יהפוך לבעל זכות היוצרים על התכניות ועל המבנה ותעמוד לו הזכות לבצע גם מאה בנינים כאלה על בסיס אותן תכניות, בשעה שהמתכנן לא יוכל לתכנן אף לא אחד כזה ואפילו לא להשתמש בחלקים המהותיים של התכנית, שכן הדבר עוד עלול להחשב כהעתקה.

אין הגדרה בחוק לגבי מי נחשב ליוצר ובעניננו לבעל זכות היוצרים הראשונה יש חזקות מסוימות הנמצאות בחוק

סעיף 6 (3) לחוק זכות יוצרים אומר כך:

" בכל משפט נגד הפרת זכות יוצרים מוחזק התובע כבעל זכות יוצרים חוץ אם חולק הנתבע על קיומה של זכות יוצרים הכל לפי הענין על זכות הקניין של התובע , ובמקום ששאלה כזו שנויה במחלוקת הרי: א. אם שם הנראה להיות שמו של מחבר היצירה מודפס או מסומן בצורה אחרת על היצירה בדרך הרגילה מניחים שהשם הוא שמו של מחבר היצירה עד שלא הוכח ההפך"

לכן רצוי לודא שעל גבי השירטוטים יופיע שם האדריכל. בהתדיינות משפטית יש חשיבות גדולה לשאלה על מי חל עול ההוכחה וברגע שהחוק מכיר בחזקה מסויימת הרי שנטל זה עובר לצד שאומר את ההיפך.

אפשרות אחרת , גם לגבי "פסיאודונים" (שם עט או שם מושאל כשהמחבר לא רוצה שיזהו את שמו) נאמר:

" אם לא סומן או לא הודפס כל שם כאמור בזה או אם השם שהודפס או סומן כך אינו שמו הנכון של המחבר או אינו השם שבו ידוע המחבר ברבים ועל היצירה מודפס או מסומן בצורה אחרת ובדרך הרגילה שם הנראה להיות שמו של המו"ל או של בעל היצירה הרי עד שלא הוכח ההיפך מניחים שאדם ששמו הודפס או סומן כך הוא בעל זכות היוצרים ביצירה לצורך הגשת משפט ".

דהיינו החוק יוצא מהנחה ש – מי ששמו הופיע ע"ג היצירה הוא היוצר
.

ו. יצירה משותפת

יצירה משותפת ע"פי החוק סעיף 16 (2) :

" אם היתה היצירה משותפת למחברים אחדים ואחד מהם או כמה מהם אינם ממלאים אחרי התנאים הקבועים בחוק להקניית זכות יוצרים יהא דינה של היצירה לצורך זה כאילו חוברה ע"י המחבר האחר או ע" המחברים האחרים " ועוד מוגדר כיצירה משותפת " לצרכי חוק זה יהה פרושו של הביטוי יצירה משותפת למחברים אחדים, יצירה שחוברה מתוך שיתוף פעולה של שני מחברים או יותר ושאין להבחין בה בין חלקו של מחבר אחד לבין חלקו של המחבר האחר"


יש לשים לב לכך שזה שנתן רעיונות אינו בעל כל זכות יוצרים אפילו לא כשותף ביצירה. כמו כן יש לשים לב לכך, שאם אדריכל קיבל עבודת תכנון ואדריכל אחר רשם את התכניות בפועל אפילו אם היו שם רעיונות משותפים, זכות היוצרים שייכת לאדריכל האחר אלא אם ויתר עליה בכתב או הסכים להשתתף איתו בזכות זו.

ובאשר לזכות המוסרית כאמור לא ברור בחוק הישן האם ניתן כלל לוותר או להתחלק בזכות זו, שכן כפי שצויין בראשית דברים אלו – הציבור צריך לדעת מיהו היוצר ולתת כבוד ליצירה כיצירה אינטלקטואלית שיוצרה זכאי לכך שתשאר כפי שיצר אותה – כפרי רוחו – כקניינו הרוחני . בחוק החדש נושא זה הוסדר ומתואר בחלקו השני של כתב זה.

5. תכנון אדריכלי במבנה קיים

א. העברת זכויות

כאשר מבצעים עבודת אדריכלות במבנה קיים רצויי לקבל הסכמה בכתב מבעל זכות היוצרים דהיינו לרוב מהאדריכל הקודם או לפחות חשוב לציין בהסכם עם המזמין ש – המזמין אחראי לכל התנגדות של בעל זכות היוצרים של מבנה קיים והוא ישפה ( ישלם ) למתכנן על כל נזק שיגרם לו בעקבות כל תביעה של בעל הזכות הקודם כנגד האדריכל החדש שבגין הפרת זכות יוצרים של אחר בהקשר למבנה.

ובאשר ל העברת זכויות בחוק שם נאמר:

" יכל בעליה של זכות יוצרים ביצירה להעביר כולה או מקצתה אם בדרך כלל בצורה גורפת או בהגבלות מסויימות"

ובהמשך
:

" אם למשך כל תקופת זכות היוצרים או לחלק ממנה ( לכל חיי היוצר + 70שנה ) ויכל הוא ליתן כל טובת הנאה בזכות ע"פי רשיון "

דהיינו רשיון להשתמש בחלק זה או אחר של זכות היוצרים במגבלות קבועות מראש ברישיון.

" ואולם כל העברה או נתינה כאלה לא יהיה כוחן יפה אלא אם כן נעשו בכתב ונחתמו ע"י בעל הזכות שחלו בה ההעברה או הנתינה או ע"י בא כוחו המורשה כהלכה"


מכאן שכדי להעביר זכות יוצרים דרוש מסמך בכתב ,למסמך יש ערך ראייתי. ומספיק מסמך פשוט המציין כי :

"בתמורה להעברת כל זכויות היוצרים בשרטוטים בתכניות ובמסמכים השונים שילמת לי כך וכך…"

ב. שמירת זכויות

ורצוי ליתר ביטחון שעל גבי כל התכניות יהיה כתוב ש:

" כל הזכויות שמורות לאדריכל "


( מספיקה לעניין זה שעל גבי התכניות תהיה חתימה של בעל הזכות – אין צורך שתופיע גם חתימה של המזמין ).

6. הפרה של זכות יוצרים

א. טילת חלק "מהותי" של היצירה

מה זאת הפרה של זכות יוצרים , כפי שכבר אמרנו, נטילת חלק "מהותי" של היצירה ובנוסף סעיף 2 (1) לחוק מגדיר זאת כך:

" רואים זכות יוצרים ביצירה כאילו שהופרה ע" אדם אם שלא בהסכמת בעל זכות היוצרים הוא עושה מעשה שהזכות היחידה לעשייתו נתונה בחוק לבעל זכות היוצרים"

וכפי שכבר נאמר, בעל זכות היוצרים או מי שקיבל את רשותו לכך בכתב הינם היחידים הרשאים לעשות ביצירה מעשים.

ב. הפרה ישירה, העתקה / פרסום

יש שני סוגים של הפרה- הפרה ישירה -ביצוע המעשה עצמו, או העתקה של היצירה או פירסומה למשל המבצע בפועל את ההפרה או זה שהרשה אותה נחשב למפר ישיר .

סעיף 8 לחוק זכויות יוצרים המשמש כסעיף ההגנה למפרים ישירים אומר שיש הגנה למפר ישיר תמים אם לא חשב או לא היתה לו סיבה לחשוב שביצירה יש זכות יוצרים. המפרסם יצירה למשל שסביר היה שידע שביצירה יש זכות יוצרים אך הוטעה או לא ידע למי היא שייכת יוצא בכל מקרה אחראי מבחינת החוק.

7. התקשרות עם מזמין / עובד שכיר / קבלן משנה

א. עובד שכיר

למזמין תכניות מאדריכל אין זכות יוצרים בעצם ההזמנה ואפילו אם הוא זה שנתן את כל או את רוב הרעיונות, זכות היוצרים שייכת למי שמבצע את התכנון, השירטוט וכ"ו. אלא אם כן המזמין יכול להוכיח שיש לו הסכם שזכויות היוצרים הן שלו. בחוזי התקשרות עם המזמין, יש צורך להקפיד שזכות היוצרים לא תעבור למזמין.

בנוגע לעובד שכיר, אם היה המחבר עובד אצל אדם אחר, קיימות שתי דילמות מרכזיות ,האחת נוגעת לקרדיט על פרוייקט של עובד שכיר שתכנן פרוייקט במשרד דהיינו לזכות המוסרית והאחרת לבעלות על זכות היוצרים.

באשר לקרדיט, הרי שעובד שכיר שעבד במשרד אדריכלים ומעורבותו כמתכנן הפרוייקט היתה מכרעת הרי שזכותו ששמו יופיע בכל המקומות כגון ע"ג התכניות ועל גבי שלטים פרסומים וכ"ו כמקובל כמתכנן הפרוייקט והחוק לא קבע סופית עדיין אם ניתן בכלל לוותר על זכות זו. במדה ומעורבות העובד אינה מכרעת ומהותית הרי שסביר שהחוק יתייחס בעניין זה לנהוג או מקובל בענף.

ב. עובד שהנו קבלן משנה

בנוגע לעבודה מול עובד שהוא קבלן משנה, אם כל מה שהשרטט קיבל מהמתכנן זה רק רעיונות, לשרטט הזה יש זכויות יוצרים כאשר הוא מעלה זאת על הנייר אך אם השרטט קיבל סקיצות מפורטות המבטאות את מהות הפרוייקט והשרטט רק מעלה זאת ע"ג השרטוטים או ממחשב אותם הרי שאין לו כל זכות יוצרים בשירטוטים, אולם בין קיצונויות אלו יש הרבה שטח אפור שיש להסדירו מראש וכדי למנוע תקלות.

8. סעדים:

א. מי בעל זכות לתבוע


למי יש את הזכות לתבוע ? – החוק קובע – לבעל זכות היוצרים הזכות לתבוע.

יש לשים לב שלא למחבר הכוונה, אלא לבעל הזכות. במדה וזכות היוצרים מפוצלת למספר בעלים הרי שלכל אחד מהם זכות תביעה משלו. במקרה של יצירות משותפות, לכל אחד מהם זכות עצמאית לתבוע כמו שיוכלו לתבוע אחד את השני.

ב. תרופות אזרחיות -סעדים

סעיף 6 (1) לחוק קובע:

"אם הופרה זכות יוצרים באיזו יצירה הרי אם לא נקבעה הוראה אחרת בחוק זה יהיה בעל זכות היוצרים ביצירה זכאי לכל התרופות האזרחיות 1. בדרך צו מניעה , צו איסור, תביעת דמי נזק, חשבונות ובכל דרך אחרת הכל לפי שמקנה או שיקנה החוק בשל הפרת זכות 2.עניין הטלת ההוצאות המשפטיות של כל הצדדים בכל משא ומתן משפטי בעצם בהליך משפטי בקשר עם הפרת זכות יוצרים יהיה מסור להכרעת דעתו המוחלטת של בית המשפט" .

"ישנו סייג לכך בסעיף 9 (1) לחוק האומר:

"אם הוחל בבניתו של בנין או של כל מבנה אחר, המפר או שיהיה מפר לכשיושלם את זכות היוצרים ביצירה אחרת לא יהיה בעל זכות היוצרים זכאי לקבל צו מניעה או צו איסור למניעת בניתו של הבנין או המבנה או לקבל צו להריסת הבנין או המבנה"

9. פיצויים

א. קביעת ערך היצירה והפחתת ערכה

ישנן אפשרויות שונות למדוד את הנזק ואת שיעור הפיצויים לפי צורות שונות -למשל יש הפחתה שנגרמה לערך של זכות היוצרים כלומר נצטרך להוכיח מה היה הערך של זכות היוצרים וכיצד הופחת ערכה למשל מרווח שניתן היה להפיק מהיצירה לו לא נפגם ערכה.

ב. פגיעה ביכולת הפקת רווח

אפשרות אחרת לבדוק פגיעה ביכולת הפקת רווח, למשל לפי מס' עותקים שנמכרו שבעצם מכירתם נפגעה היכולתשל בעל זכות היוצרים למכור את אותם עותקים ואז הרווח של המפר הוא הרווח של בעל הזכויות.

ג. המרה

אפשרות נוספת היא לבצע המרה, כלומר שכל ספר או כל יצירה שהמפר הפיק אותה או יצר אותה היא שייכת לבעל הזכויות והוא גם מקבל את זה פיזית אולם לפי סעיף 9 (2) לחוק סעד ההמרה אינו חל על הפרה של יצירה אדריכלית.

ד.פיצויי סטטוטורי

יש גם פיצויי סטטוטורי שנקבע מכוח פקודת זכות יוצרים סעיף 3/א רבתי הקובע כך:

"אם לא הוכח הנזק שנגרם בהפרת זכות יוצרים רשאי בית משפט לפי בקשת התובע לפסוק לו לכל הפרה פיצויים בשיעור שלא יפחת מ 10,000ש"ח ולא יעלה על 20,000 ש"ח וניתן יהיה לשנות סכום זה מעת לעת "

כל הפרה משמעותה כל סוג של הפרה, דהיינו כל פעם שמבוצעת הפרה השונה מקודמתה זו הפרה נוספת, הפרה של כל שירטוט זו הפרה עצמאית והבניה עצמה מהווה גם הפרה עצמאית.

( בחוק החדש – יש התיחסות שונה לנושא ההפרות וגובה הפיצוי הסטטוטורי) .

10. הזכות המוסרית

א. הפרדת סעדים

המגבלה בקבלת צו מניעה לפי סעיף 9 (1) לחוק זכות יוצרים, מתייחסת לזכות יוצרים , ניסו לבצע הפרדה מסויימת בין סעדים

המתייחסים לזכות יוצרים ובין סעדים המתייחסים לזכות מוסרית, משום שהאחת מופיעה בחוק זכות יוצרים

והאחרת מופיעה בפקודה, אך ללא הצלחה.

באחד מהגלגולים של פרשת עטייה הוגשה תביעה בעילה של הפרת הזכות המוסרית, לבית המשפט המחוזי וניסו לקבל צו מניעה כנגד שינויים שהמבצע עשה בחזית הבניין והחלטת השופט בתביעה היתה כי אינו מקבל את ההבחנה שניתן להפריד בין הסעדים של זכות יוצרים לבין הסעדים לגבי הפרת הזכות המוסרית .

ב. מקור הזכות המוסרית

מקור הזכות המוסרית הוא ביודיקטורה הצרפתית. ד"ר יהושע וייסמן שעמד בראש ועדה היושבת מזה כ 15 שנה על מדוכת ניסוח החוק הזה סובר שהניסוח הזה אינו מוצלח ולדעתו זו אינה שאלת מוסריות אלא יותר כזכות אישית מפני שרואים בכל יצירה המוגנת בזכות יוצרים איזשהו ביטוי אישי של אדם שהשקיע כשרון מאמץ ידע וכ"ו ובכך נכנס אותו ביטוי אישי של היוצר הראוי להגנה נפרדת.

הזכות המוסרית כאמור צורפה לאמנת ברן לפי נוסח רומא מ 1928 ובישראל היא הוספה ב 1981

פגיעה בזכות המוסרית זאת פגיעה כאשר נעשה שינוי שיש בו משום גריעה מערך היצירה או פגיעה בכבוד או בשם או שינוי המשנה את הערך האסתתי של היצירה.

בפגיעה בזכות המוסרית קודם כל צריך להראות שהיה שינוי ושנוצרה פגיעה בערך היצירה או הפחתה או פגיעה בכבוד או בשם.

ג. פרשת עטייה והזכות להתנות על הזכות המוסרית

ב"פרשת עטייה" , היזם דרש ששמו יופיע כמתכנן ע"ג התכניות ובבנין כנראה שהדרישה שלו נבעה מזה שהוא נתן רעיונות. האדריכל , יותר מעניין הכבוד כנראה חשש שעם מתן הקרדיט הנ"ל היזם יוכל לעשות בתכניות כרצונו – בסוף השניים הגיעו לבוררות אצל השופטת בדימוס הדסה בן עיתו, שניהלה אותה באופן שהצדדים יגיעו לידי פשרה ביחס לפסק הבוררות.

הפשרה שהתקבלה :

א. ראשית שהיזם יבצע את הפרוייקט לפי התכניות.

ב.שהבוררות תפסוק פיצויי כספי לעטייה ללא נמוקים

ג. שעטייה ימנע לאחר שיקבל את הפיצויי מכל פעולה ומכל נקיטת הליכים ומכל דבר שיפגע באיזושהי צורה בביצוע הפרוייקט ושכל התכניות ימסרו ליזם.

בפסק הבוררות נקבע, שלעטייה מגיע מליון וחצי דולר והיזם רשאי להשתמש בכל התכניות של עטייה לביצוע הפרוייקט כפי שעטייה תכנן אותן לרבות הכנסת שינויים והתאמות במהלך הביצוע הכל במסגרת המכרז.

הכסף שולם והתכניות נמסרו ליזם וכאשר נודע סיכסוך זה לחברה שהגיעה למקום השני במכרז ושהיזם זכה במכרז עקב כך שאנשי עריית תל אביב חשבו שעטייה הוא המתכנן והמפקח בפרוייקט ובכך שיצא מהפרויקט, צריך לפסול את ההצעה הזו ועוד בנימוק שמהועדה ששקלה למי לתת את המכרז הוסתר הסכסוך הזה ובעצם לא ידעה שעטייה עומד לפרוש או פוטר, ובכך ראתה חברה זו הזדמנות לנסות ולהוציא את הפרוייקט מידי היזם ואף הצהירו שהם יקחו את עטייה ויבצעו אתו את אותה תכנית משום שהינו בעל זכויות היוצרים.

השופט שטרוזמן פסק במשפט זה כי עטייה רשאי להתנגד לכל נסיון לבטל את הבניה לפי התכנית שלו או שינויים בה כיוון שהזכות האישית המוסרית נשארה לו. על הבסיס הזה עטייה הגיש תביעה בבית משפט ובה טען:

"לפי צו הבוררות הוגבלתי מלהפריע לבנייה כל עוד שהיזם בונה לפי התכניות, אולם ברגע שהוא מבצע ע"פי דעתו שינויים, הרי אין שום מניעה שאלך למשפט".

גם השופט שטרוזמן קיבל טענה זאת ואמר:

"הבוררות לא שללה מעטייה את זכויות היוצרים בתכניות " ועוד אמר ש " הבוררות קבעה שהשם של עזריאלי יופיע ע"ג התכניות אבל זה לא התיר לו לבצע שינויים מהותיים מבלי הסכמתו של עטייה"

עוד קבע ש:


" ההתחייבות לא לפעול נגד הבניה רק אם הבניה היא לא ע"פי התכנית של עטייה, אם היא פוגעת, אם היא מפרה את זכויות היוצרים של עטייה, הוא יכל לתבוע "

( ראה ת.א. ( ת"א ) 513/94 מגדלי השלום בע"מ נגד: 1. עיריית ת"א, 2. בנית השלום השקעות בע"מ

3. דוד עזריאלי 4. אלי עטייה) .

לאור העובדה שלדעת עטייה נעשו שינויים שמעבר למותר בפסק הבוררות הוא ניגש לתביעה שוב וראשית תבע צו מניעה על בסיס ההפרה של הזכות המוסרית משום שנעשו שינויים. בית המשפט לא נתן לו צו מניעה בגלל סעיף 9 (1) לחוק, והשופט קלינג אמר:

"מבחינתי פסק הבוררות מאוד מפורש ומאפשר לעזריאלי לעשות כל שינוי"

ובעצם אומר קלינג כי ניתן לוותר על הזכות המוסרית. עטייה ערער לבית המשפט העליון שנתן פסק דין קצר של מספר עמודים האומר שפסק הבוררות הוא מאוד מפורש ומנומק ניתן להבין שעטייה נתן להם אפשרות לבצע כל שינוי שהם רוצים ומכאן שהתוצאה הפשוטה היא שניתן להתנות על הזכות המוסרית.


( ראה ע"א 2965/9.6 אלי עטייה נ' 1. עיריית ת"א 2. בנית השלום השקעות בע"מ.)

משמעות העניין היא שהזכות המוסרית פרוצה לכל עבר וכל מזמין יכל לבוא ולהחתים את האדריכל שמותר לו לבצע כל שינוי שהוא רוצה . גם חלק זה העוסק בזכות המוסרית שונה בחוק החדש .

חלק ב' – "החוק החדש"

11. עקרי החוק החדש

12. אחרית דבר

בבליוגרפיה מומלצת :

"דיני זכויות יוצרים " מאת עו"ד שרה פרזנטי משנת 1990

ספר באנגלית הנקרא "קופינג'ר" ספרות התקיפה לפחות לאותו חלק המתיחס לחוק של 1911 ובעצם עד לתיקון הראשון של החוק האנגלי ב1956 וכאשר נבדקת כל סוגיה ניתן למצוא ולבחון את ההתפתחות של אותה סוגייה במשפט האנגלי , ספר זה משמש כ"תנך" של המשפטנים בנושא זה.

מאמרו של ד"ר יהושע וייסמן בנושא " הזכות האישית בדיני זכות יוצרים".

ע"א 448/60 מקס לב נגד המשביר המרכזי וערעור נגדי, פ"ד טז, עמ'2,688 – פרשנות "מעשה אמן אדריכלי" .

ת.א ( חיפה ) 977/86 פרופ' אבשלום טאו נגד הטכניון ואחרים, פ"מ, תשנ"ב (3) עמ' 89-פרשנות "מעשה אמן אדריכלי", האים שינוי מהווה הפרת זכות יוצרים .

ע"א 606/76 סי.בי.אל. נגד צבי לישר, פ"ד ל"א (3), עמ' 333 – פרשנות "מעשה אמן אדריכלי" .

ע"א 782/87 אבא אלחנני ואחרים נגד ע' תל אביב , פ"ד מ"ו (3 ), עמ' 607 – שינוי בתכנית ע"י אדריכל אחר לאחר שחלק כבר נבנה והזכות המוסרית.

MEIKLE END OTHERS V. MAUFE AND OTHERS' C.D. 194

ע"א 144/77 סעדיה מנדל אדריכלים נגד החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי, פ"ד ל"א (3) עמ' 449 – ביצוע שינויים ע"י המזמין.

Start Slide Show with PicLens Lite PicLens

תגיות: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , ,

אודות אדר' דוד כהן סקאלי

- " סקאלי אדריכלות ועיצוב פנים " - משרד לתכנון כולל - אדריכלות בניין, עיצוב פנים ונוף. אדר' דוד כהן סקאלי, מרצה, מייסד וראש המגמה לאדריכלות ועיצוב פנים במכללת ספיר, ממייסדי פורטל בנה ביתך ופורטל הבניה, יו"ר "א.א.מ - אדריכלים ומעצבי פנים ", לשעבר מזכ"ל "א.א.פ - אגודת אדריכלי הפנים ע.ר" . אדר' דוד כהן סקאלי מתמחה בתכנון פונקציונאלי ערכי ואומנותי.